שו"ת תעלומות לב חלק ג קיד

מטפחת ספרים ע"ד הזה"ק בס' אחרי ורו"מ בא להודיענו המפורסם אצלם בערי אשכנז. גם אנכי ידעתי כל זה. גם גלוי לפני תקפו וגבורתו וגדולת חכמתו של הגאון יעב"ץ ז"ל. אך גם הרב בן יוחאי ז"ל מפורסם בחכמה ובתבונה. ואפיריון כמטיה שהיה למליץ יושר על הס' הזה"ק. וכל דבריו בנחת נשמעי' ומסולאים בפז ורק על הרב שי"ר חרה אפי על אשר הרחיב פה האריך לשון ומה שרצה הדר"כ לישב בשני אופנים הם דברים דחוקים ואין הפנאי מסכים עמדי להשיב עליהם. ושו"ט יגדל כאות נה"ר וכנפש אהובו החותם פה נא אמון יע"א בחדש מנחם שנת התרנ"ה ליצירה ברוב עז ושלום: הצעיר אליהו חזן ס"ט סימן מז מיליאנא יע"א בחדש המובתר בבתר תורה שנת כברב"ת ה' אלהיך לפ"ק בדין זיקת יבם שהי"ל בנים ומת אם ראויה ליבום או לחליצה וכן אם ילדה היבמה כן בכור אם נוטל פ"ש ואם האח המת הי"ל אשה שהמירה ולא נתגרשה אם השניה זקוקה ליבום או לחליצה. לקדוש ה' מכובד רחימו דנפשין כתר תורה הנזר והעטרה הרב הגדול גאון עוזנו כמהר"ר אליהו חזן נר"ו ראב"ד ור"מ בעוב"י טראבלס המערב יע"א שליט״א אחרי קומי מכרוע על ברכי ואחרי דרישת שלמא של מלכות דטבא להוי ולא יעדי מנן מלכותיה דלא תתחבל לעלם אכי"ר: משה ידבר במעשה שאירע פה. באחד מהיחידים שנלב"ע וחל"ש ולא הניח זש"ק. ונשארה אלמנתו זקוקה לשני אחיו הגדול נשוי ויש לו בנים והב' ג"כ נשוי אך אין לו בכיס. ובדעתו ליבם אותה להקים זרע לאחיו ולהבנות גם הוא ממנה יען אשתו הראשונה עקרה ולא ילדה זה שנים רבות. ויען האח הגדול היה חולה מסוכן באותם הימים לא עשה בה מאמר. והנה נמצא פה אחד חכם עובר אורח. ואמר לנו שאם ימות האח הגדול קודם חליצה ויבום שאשת אחיו תהיה מותרת לשוק בלא חליצה ויבום. יען שהיתה זקוקה להגדול והו"ל אשת אחיו שלא במקום מצוה וכשנתפלאינו על זה. הוסיף לומר. שאים תתיבם היבמה לאח שאין לו בנים ותלד לו היבמה בנים ובנות. הבן הבכור אשר תלד לא יקח פי ב' ואינו בכור לנחלה, ולא ידענו זה מעולם. ועוד אמר לנו שאם ראובן שמת הי"ל אש"ה שנשתמדה ולא נתגרשה מבעלה. ואח"ך נשא אחרת ומת בלא בנים. שהאשה השנית היא מותרת לשוק בלא חליצה. מפני שהיא צרת ערוה. כל השלשה דברים הנפלאים האלו היה מגיד החכם הזה לפני קהל ועדה מישראל. והיה לפלא בעיני כולם. וגם אנכי אשר כל ימי גידלתי בין החכמ' שלוחי א"י לא ידעתי שחרם. אחלה אדוני להודיעני אם הדין כן בלתי חולק כמו שאומר החכם. ותורה היא וללמוד אני צריך. ושו"ט יסגה כאות נה"ר וכנא"ה עבדו משה אני מ"א ס"ט וזאת תשובתי אליו לכבוד ידידי החכם השלם נז"י זר"ק מה שפיר נר"ו יקל״א קבלתי כתבך הבהיר וראיתי כל הכתוב ועם היות שאיני מופנה כלל. ומעת שחזרנו מעוב"י ווין יע"א אני וביתי. לא נחתי ולא שקטתי בחולי בתי היקרה ת"ם כי עדין לא שבה לאיתנה מחמת הניתוח הקשה שנעשה לה שם נוסף לזה טירדת הצבור והיחיד ועול מלכות אשר לא יתנוני השב רוחי וגם ספרי ישיבתי אינם מסודרים ותורה מונחת בקרן זוית בכל זאת פניתי מעט להשיבך בקצרה. יען כי אם הדברים אשר כתבת בשם החכם ההוא יצאו מכוונים מפיו. אנכי הרואה שלא קרא ולא שנה ולא שמש ת"ח. רק הוא מאלו המתחכמים אשר בארצם היו נושאי סבל או שואבי מים. ובצאתם לנוד בערים ולקבץ על הגבאות. לובשים אדרת שער ומצנפת הכבוד. ובביתם אין לחם לחמה של תורה רק מאשר ישאבו הנערים מפי השמועה כמצות אנשים מלומדה. ועליהם נאמר כי רבים חללים הפילה וגו' וכדי להוציא מלבך הנפלאות האלה ולהרים מכשול מדרך עמנו אשיבך בקיצור האפשרי על שלשה אלה שנפלאו ממך: בענין זיקת יבם שהי"ר כנים ומת אם אחיו הנשאר חורין ומיבם דע ידידי כי ס' זאת היא נפלאת אבל לא רחוקה היא שכן כתב ריא"ז הו"ד בשה"ג פ"ד אחים וז"ל ונראה בעיני שאם היו ג' אחים נשואים ג' נכריות ומת א' מהם והרי אשתו זקוקה לב' אחרים. והיו בנים לאחד מהם ומת הרי זו אסורה להתיבם לאותו האח הנשאר הואיל והיתה זקוקה לאחיו שהיו לו בנים הרי היא כאשת אחיו שיש לו בנים ואסורה כמבואר בקונטרי' הראיות ע"כ הנך רואה שס' זאת היולדה והמחזיקה הוא הקדוש ריא"ז ז"ל. והגם שהיא ס' זרה ויחידה כמו שנבאר מ"מ לא אמרה הרב ז״ל אלא שלא להתיבם. אבל לא לפוטרה בלא חליצה. הס' כי לא להזכיר. ואם כתב הרי היא כאשת אחיו שיש לו בנים. ובאשת אחיו שיש לו בנים פטורה גם מהחליצה. מ"מ הוא לא כתב לדמותה לגמרי אלא שדומה במקצת לאשת אחיו שיש לו בנים. יען היתה זקוקה גם לו. וראיה לזה שקודם לזה כתב הרי זו אסורה להתיבם. ולא כתב שהיא פטורה מיבום וחליצה והוא ברור. והנה מרן החבי"ב ז"ל באה"ע סי' קנ"ו הגה"ט ג' הביא דברי רי"אז אלו וכתב שהוא דבר חדש ונפלא וזר בעיניו והוא מסתפק בכונתו אם דעתו לפוטרה מן החליצה ג"כ כיון שדימה אותה לאשת אחיו שיש לו בנים וכתב שהוא דבר תמוה מאד והביא