שו"ת תעלומות לב חלק ג קיב

שהוציאה הממון והבגדים מקדש לחו"ל דכיון שכו' עה"ק במקום יורש קאי לאו כל כמינה לתת מתנה לקרוביה כל זמן שלא נשבעה ולא גבתה כתובתה. מ"מ יש לי לדון דמאחר שיצאו הנכסים מעה"ק קודם שזכו בהם זכיה גמורה כולל עה"ק כיון שהאשה עודנה בחיים. ובאופן כזה לא נתפרש בתקנה שאף שיצאו הנכסים לחו"ל שיזכו בהם כו' עה"ק אוקמיה אדין תורה לזכות בהם היורש מדי"ת שהוא יושב בחו"ל. אלא דכיון שהאשה לא גבתה כתובתה אכתי נכסי כל היכא דאיתנהו בשעבוד דידה קיימי לצורך מזונותיה או אם תרצה לגבות כתובתה ולא תספיק לה הנכסים אשר לה בעה"ק. ע"כ ראוי שיהיו הנכסים ביד שליש כל ימי חיי האלמנה הנז' עכ"פ הדבר פשוט שאין אחיה זוכה בהם כל זמן שהיא יושבת תח"כ בעלה ולא גבתה כתובתה ככל האמור ודבר זה פשוט אינו צריך לראיה. פש גבן לבאר אם באולי האיש הזקן נתפשר עם הכולל וסילקו זכותם מעל נכסיו וכבר ביאר הרב הגדול כמהר"מ הלוי ז"ל בתשו' הבאה בס' קדושת יו"ט סי' ו' שהסילוק מהכולל עביד ומהני וכן הסכים על ידו הגאון המחבר ז"ל שם אלא שצריך בירור איך נכתב בשטר הסילוק שאם כתוב סתם שהכולל סילקו זכותם ולא ביררו מי הוא הזוכה בנכסים הרי חזר הדין לסיני וזכו יורשיו וכמתבאר מדברי הגאון מהריט"א ז"ל שם בדי"א ע"ב והרב מהרמ"ה ז"ל שם בד"ט ע"ד (וכן העלה הרב שער אשר ז"ל בחח"מ סי' כ"ח דע"ב ע"ג) וכיון שעתה באו הנכסים לכאן הרי הם בחזקת היורש ואין להאלמנה הנז' שום זכות בנכסים אלא שעבוד כתובתה ומזונותיה אך אם נתנו הבחירה בידם לסדר נכסיהם למי שירצו שיזכה בהם אחר פטירתם באופן כזה צריך לברר כיצד נכתב ואם סידרו האיש והאשה יחד או האשה לבדה ואם קודם ששלחה המעות או אח"ך. וכאשרנראה סדר הכתיבה שנכתבה כתורה יעשה. והיה זה פה עה"ק ירושלם תוב"א בחדש רחמים שנת התרכ"ט ליצירה וה' יברך את עמו בשלום: הצעיר אליהו חזן ס"ט סימן מה בענין הפקר הקידושין הנעשים בלתי רשות הממשלה יר"ה לובאטשוב עש"ק לסדר פינחס זה אלי' יבו"א אחדי"ת טו"ב לפר"ק מאלקי המערכה. שלום וברכה. אלף פעמים ככה. לראש גבר יעי"ר אוזן שומעת מגלה תעלומות לב הרב הגאון סיני ועוקר הרים. בקי בנגלה ובסתרים שלשלת היוחסין מוכתר בנימוסין כקש"ת מרן אליהו חזן הרב דק' נא אמון שריט"א. אחרי תת נס השלום באתי בזה לתת לאדוני את תודתי מקירות לבי על אשר נתכבדתי בעיני אדוני לשלוח לידי את ספרו הבהיר תעלומות לב הא"ח חמותי ראיתי אור כי יהל כל ימי השבוע עיינתי בספרו ות"ל מצאתי דאתי לידי ממש דברים רבים עם דברי אדוני פעם כבונה כי' וכך דרכה של תורה ולאשר קשה לפני הכתיבה בכתב רש"י כי לא הרגלתי בזה) ( כאשר רוע הכתיבה לעד על זה) לא העליתיו על הגליון אך למען תת אות אמת. אכתוב לאדוני את אשר חזיתי על דבריו ואת אדוני הסליחה להודיעני כוונתו בח"א חא"ע שאלה י"ד ט"ו ראיתי תוכן השאלה ואת אשר נגזר עלי' מאת אדוני הרב הגאון נר"ו והסכמת הרבנים הע"י ויען כי דבר אחד מן הצד קשה לפני אבקש מאת אדוני להורות הדרך לפני אם שגיתי כי חלילה לי לכוון לקנטר רק להעמיד ע"ד אמת תורף פסק אדוני אם יסכימו כל הקהל והרבנים להפקיר כסף קידושין מאת המקדש מבלעדי הסכמת מושל המדינה וב"כ. ואז לא יהי' ממש בקידושין מטעם הפקר ותצא דינה להיות לאיש אחר בלי גט וכבר האריך אדוני בראיות לדבריו מדברי הראשונים והאחרונים ז"ל ויען כי לקט דעתי אף כי הצדק עם אדוני כי כח ב"ד והקהל יפה להפקיר מעות אחרים ואף נגד קידושין. אך כ"ז בשאר הסכמת להפקר. לא כן בנ"ד אשר אם יפקירו הכ"ק אשר לא יהי' עפ"י חוק הממשלה. וטעמי. דהן כבר נודע דהסכמת המושל לעשות נשואין אינו כ"א אחרי מלאת אל הזכר ארבעה ועשרים שנים וכן אל הנקבה ובמשנתינו שנו חז"ל בן י"ח לחופה. וטעמא רבא איכא יעיי' בם ד"ף) בכגון דא לא אדע אם כח ב"ד להפקיר כ"ק כדי לעבור בשאט נפש על דחז"ל אשר גבלו שמנה עשר לחופה ובאמת לולא מצאנו לחז"ל הזמן הזה י"ח היינו אומרים כי מבן י"ג בא החיוב כמו כל המצות אך נפקא להו לחז"ל זה הזמן מיוסף וכדומה. וא"כ איפוא איך יכולין אנחנו לעשות תקנה לנגד לדבריהם ז"ל. די והותר משאז"ל כשהגיע עשרים כי' תיפח עצמותיו. ואיך נעשו תקנה להפקיר הכ"ק מאיש לא יחפוץ בקללה וברצונו לקיים כמצוה מפי חז"ל. לדעתי לא דברו הגאונים רק נגד הסכמה אחרת אף בענין קידושין אשר לא יבוא מן התקנה לנגד לדברי רז"ל ויותר יש לספק לדעתי בהסכמה כזו שלא יעשו נגד גזירת המושל, אף אם יסכימו הקהל והרבנים. מי יאמר כי ההסכמה היה ברצון כולם. ואם החרש יחרישו לעת הזאת הוא מאימת המושל כי מי זה ירהב עוז בנפשו לומר שאין מסכים כי תתנהג הכל כפי חוק הממשלה וניקה. כי מבלעדי ההסכמה אם יעבור איזה מורה לסדר קידושין שלא כחוק הממשלה ענש יענש מכ"ש אם יגזר אומר שאין מסכים להתקנה. וא"כ מי יאמר כי הי' הרוב אשר כח בידם להפקיר ממון אחרים. ואבקש מאת אדוני אם לא יהיה למעמסה לפני' יקרא במכתבי זה ודבר מה יורינו: בשאלה י"ח שם הביא אדוני דברי הס' בן יוחאי ובריחוק מקום דימה כבוד הגאון יעב"ץ למחבר ס' בן יוחאי וחבירו קרא לי' ויען כי כולם המה בני אשכנז מצאה הק"ן דרור לה להודיע למר באתר דלא ידע מבטן מי יצאו הדברים. ספר נחלת יהודא להר' ראפופרט אבד"ק פראג געלה נפש היפה מאחינו לעיין בו. כי גם שם המחבר מגועל אצלם עוד מאת שבתו בטארניפאל בגאליציע. ואכמ"ל על המפורסם. אך גם המחבר ס' בן יוחאי אינו