שו"ת תעלומות לב חלק ג קט

סימן מ וזאת תשובתי ח"ד דחבי"ב ונוגה לו סביב דרופתקא ראורייתא מופלא שבסנהדרין תגא דידן מהדרין מן המהדרי"ן גדול מדכן שמו מגן דוד וה' עמו נר"ו יאיר כיר"א אחדש"ת באה"ר וחי' נודעת קבלתי כתי' הבהיר והיה לי למשיב נפש ראה ראיתי מה שהשיב על קו' הגאון מז"ה ז"ל בחק"ל מה"ב ח"מ סי' כ"ט על תשו' הרא"ש סוף כלל ק"ב ממ"ש הוא עצמו בב"ב דס"ט בההיא דארעא ודיקלי: וכתב מעכ"ת שהניחו בתימה ועל כן יצא לישע הרא"ש ולישב דבריו. ואנכי הרואה שכבר כתב מז"ה שם וי"ל כמו שיעו"ש: והנה מב"י ביו"ד סי' רס"ד הביא תשו' מהר"מ שכ' דלא מצי למהדר דהו"ל כמתנה מועטת דסמכא דעתיה. ואי הדר פי' ריב"ם שאין ב"ד מעכבים בו אבל עובר אשארית ישראל וגו' ומותר לקרותו רשע ע"כ וכ' חבל הרא"ש בכלל י"ב כתב דאין לו קיום אלא בת"כ ואפי' נולד הבן יכול לחזור משום דקנין דברים הוא ע"כ ומדבריו שכ' אבל משמע דפליג אס' ריב"ם ואינו עובר משום שארית ישראל וגו'. ונראה דדיק כן מדברי הרא"ש שכ' יכול לחזור דמשמע אפי' לכתחי'. וק' שהי"ל להביא אותה דכלל ק"ב שמפורש שם דאפי' בנולד הבן כיון דלא שיך בו קנין אין בו משום מחוסרי אמנה. והיותר תימה על מור"ם בד"מ שם שכ' שאפשר שהרא"ש מודה דלכתחי' אסור לחזור אבל אודה למהר"מ שיש בו משום מחוס"א ושכן משמע בתשובה ע"כ ונר' שלא זכר שר בעת ההיא. ההיא דכלל קי"ב שמבואר ההפך. ותימה על הש"ך סק"ז שה"ד הד"מ ולא ביאר עליה הכהן דהא לא קימא לפי מה שביאר דבריו בכלל ק"ב דלכתחי' יכול לחזור בו ואין בו משום מחס"א ומ"מ לא דמי לההיא דב"ב בארעא ודיקלי דגם הרא"ש ז"ל מודה דהגם דהוי דבר שאינו ברשותו והוי כדשלב"ל מ"מ אם חזר בו יש בו משום מחוס"א דכיון דהקונה לא ידע שאין לו ברשותו נעשה כמי שהתנה לו שיקנה לו לצורכו ואע"ג דלא מחיבינן ליה אי הדר ביה מ"מ ס"ל להרא"ש ודעמיה בהא דהו"ל מחוס"א כיון דהקונה סמכא דעתיה ועל סמך זה נתן לו הלה מעותיו כי מטעם זה יש סוברים שמן הדין חייב להעמיד לו המקח ויש סוברים דמקבל מי שפרע מ"מ הרא"ש ודעמיה פלגי בה״א ומודו מהא דאי לא קיים לתנאיה הוי מחס"א. ועיין בש"מ מה שהביא משם הרשב"א ובס' בני יעקב דצ"ו ואילך ובתש' הרדב"ז הח' ח"א סי' פ"ו ונר' שלזה כיוין מז"ה במ"ש וי"ל. אך מה שחילק מעכ"ת דלא אמרה הרא"ש אלא בקנין דברים אבל אם הקנה דשלב"ל בקנין גמור כגון בכסף או בשטר או באחד מדרכי ההקנאות מודה הרא"ש דיש בו מחס"א ע"כ אין חילוקו ברור כיון שכל אלו ההקנאות לא יועילו להקנות דשלב"ל. ואולי כונת רו"מ לומר דכיון שעשה מעשה המועיל בדברים אחרים. סמך דעתו של הקונה ואף אם לא יועיל לחיבו לקיים המעשה ואף לא לקבל מי שפרע. מ"מ מודה הרא"ש דעכ"פ הוי מחוס"א. והוא מעין למש"ל כדי שלא יסתור הרא"ש דברי עצמו בההיא דארעא ודקלי. ומה שרצה לישב בזה קושית הרה"ג מו"ד תנא דב"א ז"ל על מהרמ' מינץ סי' ל"ה. נר"ל דאין תמיהת הרב ז"ל ממ"ש הרא"ש דאין בו גם אחוס"א כמו שהבין מעכ"ת אלא כונתו לתמוה עליו שכ' בדעת הא"ז דגם אם לא אמר לכשתלד קנה אלא שיכול לחזור בו ע"כ ע"ז תמה שלא ניתן ליאמר דכיון שאמרו א"ח מקנה דשלב"ל רוצה לומר שאין בו קנין ולכן יכול לחזור בו וליתיה אפי' במי שפרע ולזה הביא תשו' הרא"ש דבדשלב"ל לא שיך ביה קנין וכו' ונראים בזה דבריו נכונים וכמו שהאריך עוד לקמן שם בחק"ל ח"מ ח"ב סי' טו"ב מדכ"ג ואילך. ואין לי פנאי להאריך בדבר. ולרב שכמותו יספיק הקיצור. והנני מצפה תשובתו הרמה לדעת אם עלו לרצון דברים הקצרים האלה ומאד ישמח לבי להשתעשע באמריו כי נעמו ושש אנכי על תורתו כאלו אשבעה בהקיץ תמונתו. ושבתי בשלום. אחר ימים שלח אלי הרב הנז' נרו' תשובתו על דברי. וחפץ היתי להשתעשע באמריו כי נעמו. אך אין הפנאי מסכים עמדי לחזור על הראשונות. ולעת הפנאי אשובה אשנה פרק זה בעה"י: סימן מא על מ"ש כספרי תעלומות לב ח"א אה"ע סי' א' עמ"ש הכנה"ג כסי' ל"ח במקדש לזמן ל' יום אי אחר ל' יוצאה בלא גט: אודיסא יע"א י"ט סיון תרנ"ה שלום וברכה לכבוד הגאון הג' מאור הגולה חסיר ועניו ע"ה פה"ח צי"ע כבוד קדושת מרנא אליהו חזן רב רבנן בנא אמון שליט"א אד"ש הטוב. אני נותן ת"ח לכבוד גאונו על על ספריו הק' ששלח לי ויהיו לי למנה ומתנה יקרה כי בכל עתות הפנאי אני משתעשע בהם ויהיו בפי כדבש למתוק. והם ספרים נצרכים מאד לכל רב ומורה ואשרי עדתו אשר גאון וצדיק כמוהו שרוי בתוכם. יה"ר שישב על כסאו שנים רבות אגב אעיר על ספרו הבהיר ח"א בחאה"ע סי' א' בהשגתו על הכנה"ג בסי' ל"ח הגה"ט א' במקדש אשה לל' יום שאחר ל"י יוצאת בלא גט וקמו עליו כל בעלי תריסין ככסלא לאוגיא איך שנעלם ממנו הגמ' דנדרים דכ"ט שמפורש ההפך ודברי הגאונים שרצו להציל. דחה כבוד גאונו בשכלו הבהיר. ואני אומר כי אינני יודע מה כל החרדה הזאת דהכה"ג יפסוק כעולא וכאביי שם בנדרים דס"ל דקדושה פקעה בכדי. וכן הוא דעת הירושלמי פ"ק דקידושין ה"א דמקדיש עולתו אחר ל"י אחר ל' יוצאת לחולין דקדושה פקעה בכדי. וכן כתבו התוס' בנדרים דכ"ט בד"ה היום את אשתי וכו' וסלקא דעתין דלא פליג עולא אהא נראה מדבריהם דלפי המסקנא פליג עולא נמי אהא דלמחר אי את אשתי. ורב פפא דדחיק לתרץ הבריתא שור זה עולה אליביה דבר פדא לא ס"ל דמפרשי כפשטא דקדושה פקעא בכדי וכן ס"ל להירושלמי. וכן גבי אשה. ואי קשה מההיא ירושלמי