שו"ת תעלומות לב חלק ג קח

ואסיק דדינא הכי שנזונת מנכסיו גם אחר ג"ח כיון שיודע הוא שיפלו לפני יבם. ולכן ציוה שיזונו מנכסיו כשאר אלמנות ועיין להרב מקור ישראל בסי' ל"ה ול"ו שהאריך. ובכן עלתה הסכמתנו בחברת הרבנים דיני מתא הע"י שנוטולות מזונותהן גם אחר ג"ח מחמת הצוואה הנז"ל שהיא עשויה כהוגן וכראוי. ד ואם אירע שאחת מנשותיו הרכה למרה"י אחר אחר מהיבמים. אם יכולה לחלוץ שם או חישינן שמא נתיבמה צרתה בעיר שמת בעלה ואתה מצריכה כרוז לכהונה מי שמת והניח ב' נשים זקוקות לב' אחיו ואחד מאחיו היה במדה"י ובאה אחת מנשותיו אחריו לחלוץ וחששו הב"ד הצדק שמא במאי דביני ביני יבם או חלץ האחר באותו מקום להיבמה האחרת ונמצאת אתה מצריכה כרת לכהונה כדחישינן ביבמות פרק האשה ופסקו הרמב"ם בפר"ה מהל' יבום הל' ט"ז והשבתי כי בכיוצא בזה פסק הרמב"ם בפ"ה מהל' יבום הל' י"ז שאם רצה האחד לחלוץ אין מונעין אותו ואע"ג שהק' מרן ז"ל בכ"מ שם ובב"ה באה"ע סי' ק"ע מאי שכא מהתם שחוששים להצרכת כרוז. כבר עמדו על זה הרב מש"ל והרב לח"מ שם ועיין להכנה"ג בסי' ק"ע הגהה"ט שהביא תי' לזה משם המבי"ט ח"ב סי' קל"ה ואין ספרו מצוי אצלי ועכ"פ לדברי כולם בכגון דא לא חישינן להצרכת כרוז ועיין להרב גו"ר ז"ל באה"ע כלל ב' סי' ה' אך מרן ז"ל בש"ע ססי' ק"ע דלג סיום דברי הרמב"ם שכתב שאם רצה לחלוץ אין מונעין אותו והיינו ודאי מכח תמיהתו שתמה עליו ובודאי ראוי לחוש לדבריו וכבר סיים הרב גו"ר ז"ל שם דלכל המרבה ידירוה על הכהנים כתקנת הר"ש דמיתי רבינו ירוחם ז"ל בסוף ח"א דרי"ו. ולבי אומר לי דבכגון נ"ד שהאשה הזאת באה משם מספל אחיו שלא רצה לא לחלוץ ולא ליבם ובאה לכאן אצל הגדול לחלוץ א"כ אין בה חששה כלל ולכ"ע מותרת לחלוץ ועיין להרב גו"ר שם בסי' ו' ודוק כי קצרתי במובן: סימן לח במה דקי"ל דחתיכה הר"ר לא בטיל ברובא כתב מרן בש"ע יו"ד סי' ק"א ס"ג וכן לא חשיבה ר"ל אא"כ היא מבושלת וכו' וי"ח בכל זה. הנה מבואר דעת מרן ז"ל דבשר חי לא חשיב חה"ל ורבני האחרונים האריכו בזה ולדידן דתפסינן דעת מרן ז"ל לא נפק"מ למחלוקת זה אחרי שפסק בשה"ט בסתם דל"ח ר"ל ובפרט שכן הורה גבר הרב הכהן הגדול ז"ל בעל בתי כהונה בעה"ק ירושת"ו כפסק מרן ז"ל כמ"ש הרב שו"ג בסי' זה וה"ד הגאון מז"ה ז"ל בס' נדיב לב חיו"ד סי' ע"ג וכן עשינו מעשה פה העירה טראבלס יע"א להתיר בתערובת הראשים אף שהיה הלשון דבוק בו והכרתי בסי' זה כתב דחשיב חה"ל וכ"כ הרב משבצות זהב בסק"ח. וכן הסברה נותנת שהלשון הוא חה"ל כאשר ידוע ומפורסם. מ"מ התרנו מפני דכיון שלא היה מבושל ל"ח ר"ל כפסק מר"ן ז"ל. ועוד זאת שהיא דבוקה עם הראש ומחוסרת מעשה גדול להסירה ולא גרע מתרנגולת בנוצתה שגם רמ"א ז"ל יודה דבטלה וכן הראש שלא נחרך משערו דבטל לכ"ע ואחרי ימים בא מעשה כזה לפני רב ובחי"א הרב מהר"מ סרוסי נר"ו וטרח וכתב פס"ד להתר והאריך בזה וזו אינה צריכה לפנים ולא האריכו רבני האחרונים ז"ל אלא באתרא דלא קבילו עליהו פסק מר"ן ז"ל ואפי"ה באו"ה נהגו להחמיר באיזה דינים כאשר כתבתי במ"א: סימן לט טבריא תוב"ה מני"ר מע' חרב הגדול מעוז ומגדול ר"מ ור"מ רב משרשיא כמהרר"א חון נר"ו יאיר כי"ר אחרי השלום באה"ר לקב"ץ במ"ל לפני מלכי ויועצי ארץ. זה זמן שלא באתי בארשת לפני מלוך מלך לבני ישראל שלא להכביד על מעכ"ת כי עול צבור עליו ואין לו עתים מרוחים להשיבני ברם ידעתי כי הלב חושק ואוהב ואהבת עולם יאהבני אישי ועתה באתי להגיד לאדוני כי זה זמן שהייתי עסוק בלמוד הוראה של רבית ומידי עברי נראה בעיני תמיהה גדולה על מע' הרה"ג מהר"א חזן ז"ל בר מניה דמר הרב הגאון חק"ל ז"ל בתשו' כי באה בס' חק"ל ח"מ ואח"כ ראיתי שגם הרב הגאון חק"ל ז"ל גופיה קאי בשטת מר בריה הנז' והיה לפלא בעיני ויען כי מר באתריה דנפיש נהוריה זרע רב לקדושים אשר בארץ זיע"א ושמו בקרבו ע"כ גיליתי את אזנו למען יטרח לישב דבריהם ויודיעני ואם שגיתי אמ"ת וזה החלי ראיתי בתשו' הגאון חק"ל ח"ב ח"מ סי' טו"ב הובא תשו' להה"ג מהר"א חזן ז"ל ושם תמה על הגאון מהר"ם מינץ ז"ל שכתב הבדשב"ל יש בו מחוסרי אמנה אם חוזר בו המוכר ותמה עליו שהיא היפך תשו' הרא"ש ז"ל וז"ל וכן מצאתי הדבר מפורש בתשו' הרא"ש כלל ק"ב דהא דאמרינן דברים יש בהם משום מחוס"א הני מילי בדבר שישנו בעולם אבל בדשב"ל דלא שייך ביה קנין אין בו משום וחוס"א וכו' הרי בהדיא כמ"ש וכנראה דאשתמיט מניה דמהר"י מינץ ז"ל תשו' הרא"ש הנז' וצ"ע עכ"ל ולענ"ד אין כאן מקום עיון ואדרבא תשו' הרא"ש הנז' הויא ראיה לדברי מהר"י מינץ ז"ל דכונת הרא"ש ז"ל פשוטה דמיירי דהקנה דשב"ל בקנין דברים וע"ז אמר מר דהגם דבעלמא קי"ל דברים יש בהם משום מחוס"א היינו בדבר דשייך בו קנין ע"כ אי בדברים יש בהם מחו"א לא כן דשב"ל שאין בו קנין ע"כ בדברים בעלמא אין בו מחוס' אבל אם הקנה דשב"ל בקנין גמור כגון בכסף אי בשטר או באחד מדרכי ההקנאות גם הוא אזיל ומודה דיש בו מחו"א ודוקא בקנין דברי הוא דאין בו מחו"סא בדשב"ל משא"ך בקנין גמור וזה ברור ובפרט דהגאון מהרמ"ע ז"ל חיליה מדברי התו' במס' מציעא ע"ש והרא"ש ז"ל כתב שם גם הוא כדברי התו'. וכן ראיתי להגאון חק"ל ז"ל ח"מ מה"ב עי"ש בסי' כ"ט סי' כ"א דכתב דיש בדשב"ל מחוס"א והוכיח הדבר מהש"ס דב"ב דמ"ה ומהרמב"י ומהרא"ש ז"ל. אלא דבסו"ד תמה מתשו' הרא"ש ז"ל הנז' דכתב דבדשב"ל אין בו מחוס"א והניח הדבר בתימה. ואחר נער' תשו' הרא"ש הנ"ז אדרבא מסייעתו והיא מוכחת להדיא דיש בדשב"ל דין מחו"א רק דאי הוא בדברים בעלמא אין בו משום מחו"א וברור לע"ד. ובכן כסא כת"ר יגדל כנה"ר וכנפש נא"ה הצעיר חביב חיים דוד סתהון ס"ט