שו"ת תעלומות לב חלק ג קו

בחיו ולשאר קרוביו. ונתן שארית נכסיו לבנו העודנו חי ובת בנו היורשת הקריבה את משפטה לפני דייני עירה ובאה בטענה לבטל הצוואה כמבואר בשאלה, ועל זה כארי יתנשא הרב הגדול תנא ירושלמאה גאון יעקב שאול בחיר ה' אלישר יהיה בעזרו ויש"א ברכה מאת ה' ואחרי אשר בירר כי נדון זה הוא דין מרומה גמור ובעילה כל דהו מבטלינן לה נפק דק ואשכח כי מאחר שמבואר בשאלה כי ב"ב חזר במקצת הא איפסיקא הלכתא בש"ע סי' ר"ן דס"מ שחזר במקצת מסתמא חזר בכולא. והגם שפירש שאינו חוזר בכל ולדעת הנמק"י בפרק מי שמת אם פירש שאינו חוזר בכל לא הוי חזרה אך כיון שמרן ז"ל שקבלנו הוראותיו אף שהביאה בב"י לא פסקה בש"ע. וי"א דמדהשמיטה בש"ע חזר בו ממ"ש בב"י והביא להקת הפוסקים שסוברים כן. והבת שהיא יורשת מדאוריתא יכולה אשה שתאמר קי"ל כוותיהו והצוואה בטלה כיעו"ש בדב"ק: והנה בעיקר דין זה דבר גדול דבר הרב נר"ו לסמוך על זה ולומר דמדהשמיטו בש"ע ודאי חזר בו ולומר קי"ל כהסוברים כן וכבר האריך בזה הרב פני יצחק נר"ו בסי' טו"ב ועין מ"ש בעניותי בספה"ק תעלומות לב ח"א סי' ב' וסי' ד' ועין להרב משכנות הרועים באות א' סוף סל"ג וכדון חזיתיה להרב ויאמר יצחק ז"ל בח"ב בליקוטי דינים סי' ב' שכתב משם הרב נר המערבי מהר"ר פתחיה בירדוגו ז"ל שקבלת קדמונינו בדברי מרן ז"ל היתה אף למ"ש בב"י וכתב שכן ראה למהרשב"א ששאל להרב והרב"ע ע"ז והשיבו לכו אל יוסף אף בהכרעתו בב"י לבד וכ"כ מהריב"ץ ז"ל עי"ש הנך רואה ס' גדולי רבני המערב ז"ל שקבלו גם הכרעתו בב"י ומ"מ לומר ג"כ דמדלא פסקה בש"ע ודאי חזר בו זה קשה לשמוע דהא חזינן כמה דינים פשוטים ומוסכמים והשמיטם בש"ע וכבר כתבתי בזה בקונט' הכללים ועיין להרב ישמח לב ז"ל באה"ע סי' ך' ומעתה נחזי אנן בדין זה שכתב הנמק"י בפרק מי שמת שאם השכ"מ פירש דבריו ואמר שאינו חוזר בכל דל"מ חזרה אם יש חולק בדבר ועינינו הרואות שסברה זאת היא מוסכמת מכל הפוסקים ז"ל וכמ"ש הרב אדמ"ק ז"ל בח"מ סי' ח"י ה"ד הרב הפוסק נר"ו וכן בדין דלא יהא אלא שחזר ונתן לאיש אחר שדבריו קימים כן נמי כשפירש ואמר שאינו חוזר באותו מקצת נחשביה לצוואה חדשה. ולא היה צריך הכתוב לאומרו אלא היכא שקיום המקצת הראשון בא ממשמעות הדברים ומדיוקא דלישנא אבל כשאומר בפירוש שאינו חוזר אלא ממקצתם והשאר יהיה קים וכמו שמבואר בצוואה זאת שבתוך דברי החזרה הוא מפרש שאם לא זכתה בתו יזכה בנו יאודה בכלל כל נכסיו שנתן לו וכו' בכגו"ד מלתא דפשיטא דלא שמיה חזרה לכ"ע וכמתבאר יפה מדברי הרב מהר"ש דוראן ז"ל בס' חוט המשולש ח"א סי' כ"א וכ"כ שם הרב הגדול מהר"ח כפוסי ז"ל עי"ש דבריו המצודקים ועיין ג"כ להרב משחא דרבותא ז"ל בח"י על ח"מ סי' ר"ן ובהשמטות ומה שהביא הרב הגדול הפוסק נר"ו משם הרב מ"מ ז"ל בח"מ סי' ז' דבעינן שיפרש שאינו חוזר בתוכ"ד עיין היטב בדברי הרמ"מ שם ועיין ג"כ להרב מהר"ש דורן ז"ל שם ולמטוניה דאני"ר הרב הפוסק נר"ו אף אם לא פירשו העדים שמה שאמר שאינו חוזר בכל היה בתוכ"ד לדבריו האחרונים אך כבר בתוך דבריו בירר ופירש על צוואתו הא' שכה היה דברו שאם לא זכתה בתו שיזכה בנו יאודה בכלל כל נכסיו וכו' וכמש"ל גם כי אעיקרא דדינא היה מקום לבע"ד לחלוק ולומר שאין כאן חזרה כלל. כי המצוה לא ציוה לתת מנכסיו בצוואתו הב' כדי שנאמר שחזר במקצת ודבריו באו בתעלומות חכמה לצוות לבנו המקבל מתנה שיעניק ויתן כמבואר שם הרי שהוא עדין מחזיק לבנו לזוכה בכל נכסיו ומצוה אותו שיעניק ויתן מנכסיו ואין הפנאי מסכים להאריך ובפרט דגברא רבה אמר מלתא ומי יבא אחריו ואולי דגם המצוה עצמו חשיב ליה חזרה מדהוצרך לברר שלא חזר בכל. וגם מה שהעלה הרב הפוסק תנא דידן נר"ו לדעת הסוברים דמשהשמיט מרן ז"ל בש"ע אף שהביאו בב"י היינו שחזר בו: לדעתם נראה דאף דאנן לא חזינן שום מחלוקת בדבר אולי נתגלה למרן ז"ל אשר כל יקר ראתה עינו איזה חולק בדבר וע"כ השמיטו בש"ע וגם מה שקבלו בערי המערב אף הוראותיו בב"י הינו היכא שהכריע בב"י בפירוש. ואולם חזינא לרבנן דמתיבתא רבני עה"ק חבת"ו בהסכמתם שהוסיפו נופך שנראה שהצוואה הזאת לא נעשית כפי התקנות הנהוגות בערי המערב כיעו"ש בדב"ק והגם שראיתי להרב הגדול כמהרי"ץ וואליד ז"ל בס' ויאמר יצחק הנד"מ בח"מ סי' קצ"א שכתב שאם בדיעבד לא נמלכו עם החכם ולא הוכיחו את המצוה בשמו על אעבורי אחסנתא לא ראינו שבא מעשה לידם וביטלו הצוואה מפני זה כיעו"ש מ"מ אם בנדון זה לא עשו העדים כן היא אומדנא דמוכח שלא נעשית כהוגן בראותנו שהמקבל המתנה הסתיר הצוואה זה כמה שנים ולא נתנה אלא בכח המלכות יר"ה ובעילא כל דהו מבטלינן לה ומוקמינן נכסי בחזקת הראוים ליורשו מד"ת וכמ"ש הרב הגדול הפוסק נר"ו ונאמנים דבריו: ועוד אני מוסיף טעם אחר לביטול הצוואה. יען לא נתקבל העדות בפני היורשים כיון שהשטר צוואה היה כמוס ולא נראה בעליל זה רבות בשנים עד שמת אחד מהעדים כפי הנשמע) ואף אם בזמן שמת המוריש היתה הבת היורשת קטנה היו צריכים ב"ד למנות אפוטרופוס שיעידו בפניו כפסק מרן ז"ל בח"מ סי' ק"י ועיין למהריב"ל ח"א כלל י"ז סי' צ"ד ולהרב צדק ומשפט שם בסי' ק"י ועין להרב נר המערבי ז"ל בספרו ויאמר יצחק שם בסי' קצ"א. כי מכל אלין בהצטרפות כל האמור בענין ה"ן אליהו בא כיאודה ועוד לקרא ד"ל מסכים בביטול הצוואה הזאת כהוראת רבנן תקיפי ארעא דישראל גאוני ארץ ד' אה"ק הע"י ומי יבא אחרי המלכים האדירים האלה לא נצרכה אלא להפיק רצון חד מכן מיקירי ירושלם תוב"ב הרב המובהק רב משרשי"א נר"ו אשר בקש מאתי לבא בארש"ת והנני בא לאפושי גברי וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר הכ"ד החותם פה אלכסנדריאה של מצרים יע"א בש"א לחדש תמוז ש' התרמ"ט בא סי' בונ"ה ירושל"ם ה' לפ"ק שועל דאתי מגוית האריות המקוה רחמי האל הזן והוא הצעיר אליהו חזן ס"ט