שו"ת תעלומות לב חלק ג קה

נתקדשה לפלוני הרי הוא מודה שהאמת הוא כי לא נתקדשה. ואם מחמת שעשתה מעשה ומהמעשה ניכר שהיתה אתו כאשה ובעלה. ואף שיש בכמה פוסקים דלא מהני אמתלא במקום שעשתה מעשה. אך כיון שאמרה אמתלה שלה בפני אביה ואמה קודם שהחזיקה הקול והמעשה בפני משפחתה וזה מבואר ביו"ד סי' קפ"ה בהט"ז שבמקום שהיא נתנה אמתלה מקודם מהני אפילו במקום מעשה ובפרט שזה ניכר לכל כי אמתלה שלה טובה מחמת שזה בושה גדולה לבנו"י לשבת כזונות בלי קדושין כי ע"כ אמרה נתקדשה. כן היו דברי עם הרה"ג וכו' מו"ה רפאל אהרן הי"ו מרא דאתרא פה. והסכים ג"כ לדעתי כי האשה הנ"ל מותרת להנשא בלי שום פקפוק אולם חפצי ורצוני כי גם כבוד הדר"ג יסכים לדעתי יען כי כת"ר הוא הזקן שבינינו וגדול הרבנים שבכל ארץ מצריים. ומחוייב אני לשאול גם את פי כ"ק ואחלה כי כבוד הדר"ג ישיבני במוקדם האפשרי למען כבוד התורה ולומדיה ולמען לרחם על האשה הנ"ל שתוכל להנשא בהיתר ולא תצא ח"ו לת"ר. כי אם לא תוכל להשיג היתר מאתנו אזי בודאי תצא ח"ו לת"ר ואסיים בשלום ויקבל החיים והשלום מאדה"ש כנפשו יקר הערך ונפש המברכו מוקירו ומכבדו החותם ברגשי אהבה וכבוד יום שהוכפל בו כי טוב כ"ג לירח זיו התרכ"ד פה קאהרה מצרים יע"א רב הקהל עדת ישורון אשכנזים משה רפאל גינצבורג ס"ט וזאת תשובתי אליו המלך המשפט ישפוט שלום ויריק ברכה וצדק ומשרים לראש גבר חכם בעז ותעצומות אשכול השלימות הרב תחריף המאח"ג במה"ר משה רפאל גינצבורג הי"ו מו"ץ לקהלת אחינו האשכנזים הע"י כעוכ"י מצרים יע"א מכתבו היקר קבלתי אתמול קראתי בכל לב אמריו כי נעמו אודות הבת השובבה אשר ברחה מבית אביה עם נוכל אחד ואח"כ נפרדה מאתו וטרם הפרדה היו יחד בבית אביה (כנראה שאחר בריחתה חזרה עמו לבית אביה וישבה עמו) ואמרה בפני כל בני משפחתה כי נתקדשה לו. וגלתה דעתה מקודם לאביה ואמה כי אומרת כן מפני הבושה. וגם הפריץ ההוא הודה שלא קידשה. ומעכ"ת הסכים דמהני האמהלה אף אחר שעשתה מעשה. כיון שהגידה מקודם לאביה ואמה. וציין למ"ש הטו"ז ביו"ד סי' קפ"ה ככל הכתוב בדב"ק ומענותנותיה דמני"ר רצה לעמוד על דעתי. ואני בעניי חוכך הייתי לכתחילה להחמיר לפי שהגדתה זאת שמקודשת היא היה בפני רבים. והרט"ז ביו"ד סי' קפ"ה למד מדברי מהר"ל מפראג שאם אמרה טמאה בפני רבים לא מהני אח"כ אמתלא ע"כ. אך אחר הישוב אין להחמיר בזה מלבד שיש חולקים בס' זאת עיין בפ"ת שם עוד זאת דכגון נד"ד לכ"ע מהני אמתלא. כיון שהאמתלא ניכרת שהיתה מוכרחת להגיד בפני רבים כדי שלא יחשדוה. ואם היתה מסתרת מחרבים דבריה מה הועילה בתקנתה וכיוצה בזה כתב הש"ך שם והם דברי טעם. ואולם היה מקום לומר שכגון דא שהאמתלא באה לסתור החזקה שהוחזקו באיש ואשתו כשבאו שנית למדינה ואמירתה שאמרה מקודשת אני היה מסייע להחזקה. אולי בכעין זה אין להאמינה נגד חזקה ומה שאמרה מקודם לאביה ואמה וגלתה דעתה ורו"מ רצה לסמוך ע"ד הט"ז בסי' קפ"ה בזה אינו ענין לנד"ד כמובן. עוד זאת שאין לסמוך על דברי אביה ואמה במה שאומרים עתה שגילתה דעתה מקודם. אמנם אחר ההתבוננות נראה שאין כאן חזקת איש ואשתו לפי המובן מהשאלה. כיון שברחה אתו יחד בלא נישואין וקדושין כדרך בנות ישר' הכשרות גם כאשר חזרה יחד אתו אין לה עוד חזקת כשרות לומר שהוחזקה לנשואה כההיא דשלהי קידושין וגם הענין מוכיח שהוחזקה לפרוצה עד שהוכרחה לומר שמקודשת היא להסיר מעליה עקשות פה ואמתלא זאת היא אימתני ותקיפא. בפרט שגם האיש מודה לה וליכא למיחש תו מפני שאמרה נתקדשתי לפ' שהרי אותו פ' בעצמו מודה שלא קידשה. ויש לצרף בזה ג"כ מה שהיא לא אמרה שנתקדשה לו בפני עדים כדת ויכולה היתה לומר שנתקדשה בלא עדים או שחשבה שנתקדשה בביאה וכ"כ הרא"ש ז"ל בכלל ל"ב סי' א' וז"ל אבל אם אמרה קדשני בסתם ולא אמרה בפני ב' עדים אין בדיבורה כלום דקידושין בלא עדים לאו כלום נינהו אפי' האיש והאשה מודים וכו' ע"כ ומזה דן מהריב"ל בח"ג סי' פ"ה שאם אמרה קדשני סתם יכולה לחזור ולומר שלא היו הקידושין בפני עדים ונאמנת. והוסיף עוד לומר שאפילו תכחיש דבריה הראשונים אינה מקודשת כיון דמעיקרא לא אמרה אלא נתקדשתי סתם עיש"ב ועם שיש להתישב בס' זאת אין הפנאי מסכים להאריך. מ"מ בהצטרפות כל האמור נראה לי דעולמתא דא שריא להתנסבה לכל גבר דתצביי כאשר הורה הדר"ג והסכים עמו ג"כ ידידי הרה"ג כמהר"א שמעון נר"ו רב ומו"ץ לקהלות הספרדים במח"ק והריני ג"כ נמנה עמהם בהיתר הבחורה הזאת אשר חזרה אל עמה ואל אלהיה להנשא בהיתר וצי"מ ולענין הקול שיצא עליה שמקודשת כבר רבו הסוברים דמבטלינן קלא ובהצטרף סברת הסוברים שצריך שיוחזק הקול בב"ד הו"ל ס"ס וכבר האריכו בזה רבני האחרונים ועיין להגאון מז"ה בחק"ל אה"ע סי' ך' ואכמ"ל: ושו"ט יסגא לעילא מן דרגיה: סימן לו בדין צוואת שכ"מ שחזר במקצת את זה כתבתי בפס"ד ששרטט וכתב הרב הגדול כמהר"ב אישר נר"ו ראב"ד מעה"ק ירושלם תוב"ב בענין צוואת ש"מ והסכימו עמו רבני וגאוני ד' אה"ק יוב"ב (וכעת נדפס בספרו הבהיר מעשה איש ח"מ סי' ד') אנא נפשאי מצעירי ציון וירושלם תוב"א דשף ויתיב לרעות ביעקב פה העירה נא אמון יע"א חזי הוית השאלה הבאה מעוב' פ'אס יע"א אודות האיש שציוה מח"מ וחילק כל נכסיו במתנת שכ"מ ונתן ס"מ לבת בנו שמת