שו"ת תעלומות לב חלק ג קא

הצינור הגדול המסומן בהצורה באות ע' אשר הצינור הזה ראשה מחובר לגוף המכונה וגופו כולו משוקע בבנין תוך כותל בנין אבנים חזק והצינור הזה מוליך מימין דרך ישרה עד מקום אחד בקצה העיר הנקרא לעבאסייא ושופך מימיו לתוך בריכות גדולות ונוראות הבנוים שם בנין אדיר וחזק כערך ברכת מאמילה כמעט (להבדיל בין הקדש ובין החול) אשר הם כששה בריכות גדולות בנויים זו בצד זו וכולם פתוחים מזו לזו והמים הבאים מתחת הקרקע ע"י הצינור הגדו' הנ"ל באים מתחי' להבריכה הראשונה כדי שינוחו המים ויזדככו מעפרורית אשר במים כדי שיהיו ראוים לשתיה וכאשר תתמלא הראשונה ילכו המים להשניה וכן עזה"ד עד הבריכה האחרונה וכולם הם מלאים מים לעולם רק כאשר יזככו המים שבראשונה יתחילו לירר לתוך בור גדול ועצום המלא צינורות וסילונות ומשם יתפרדו לרחובות העיר ותכף יתחילו המים שבבריכה שקודם ממנה לבוא אל תוכה באופן שלעולם הם מלאות מים ושופכים מזו לזו והצינור מביא מימיו אליהם לילה ויום לא ינוח ואופן העבודה הזאת לא תשבות לילה ויום וכח בחיצת המכונה ע"י קו הלוחץ שבתוכה הוא שואף ולוחץ אלף ושני מאות קילו מים בכל לחיצה אחת ושלש עשרה פעמים היא לוחצת בכל מינוט ומינוט באופן שעולה שיעור המים הנלחץ בכל מינוט ומינוט הוא סכום חמשה עשר אלף ושש מאות קילו מים צא וחשוב כמה מאות אלפים קילו לשעה ועי"ז דעת לנבון נקל שאין המים נפסקים בחיבורם כלל שהרי המים של הנהר הם באים מאליהם ומשתפכים לתוך המכונה והמכונה לא תספיק להוריק מימיה אל הצינור הגדול הנ"ל עד כי המים חדשים באים אל קרבה כהרף עין דאל"כ כיצד תוכל ללחוץ הסכום העצום של המים במינוט אחד כמובן. ואחרי פעולתה העצומה הנה המים בבואם אל הבריכות אשר כל אחת יש בה כמה אלפי מקואות לא יפסקו מימיהן לעולם ומשם באים לתוך הסילונות הטמונים בארץ עד מקום הבתים והחצרות ואולם סמוך לכל פתחי החצרות הסילון המביא אליהם אל החצר ההוא תחת הקרקע יש בגבו מלמעלה כמין ברזל אשר ע"י תוכל החברה לסתום את המים על אותם בני החצר אשר לא ישלמו ממיר המים ואותו הצינור עצמה מוליך מים לחצר הסמוכה לה המשלמים. וכשהחברה רוצה לסתום המים צריכה לחפור בעובי הקרקע עד הגעתה למקום הברזא הסותמת מים זאת היא פעולת המכונה בקצרה והצורה הרצופה בזה תספיק לבאר את מה שידרש לביאור עוד: ובכן נשאלתי אם מותר מצד הדין לעשות מקוה טהרה מהמים האלה ע"י שיבנה מקוה בנין אבנים כדין ודת של תורה ע"פ מדותיו ולמלאת את המקוה בכל עת הצורך ע"י ברזא הקבועה בכותל ומחוברת להסילון הטמון תוך הכותל בבנין ולהוריקו אח"כ ע"י נקב בשולי הכותל הנסתם בפשוטי כלי עץ דבר שאינו מקבל טומאה כדת של תורה כי אם יהיה היתר מצד הדין הנה יש בזה זכות גדולה להיות מזכה את הרבים ולהצילם ממכשול איסור הנדה החמורה באיסור כרת שבה. כי עי"ז נקל לכל איש לבנות מקוה טהרה בביתו כדבר האמור ויתקדשו ויהיו קדושים בעהי"ת: תשובה הנה בשמים עדי וסהדי במרומים: כי כוליה גופאי מירתת יראה ורעד יבא בי לגשת אל הדבר הזה כי מכיר אני את מקום ערכי עלי בער ולא אדע ואיככה אכניס ראשי לעשות חדשה באיסור נדה החמורה ועונשה עונש כרת רח"ל ואמנם לא זו בלבד שאין אני בן חורין וזאת חובתי ואעשנה להטפל בצרכי עדתי ובפרט בדבר הגדול אשר בו תלוי טהרת האומה וקדושתה ועור זאת הנה חומרו של דבר הוא קולו כי לדאבון לבבי הנה המכשול עומד לנגד מאז ומקדם ואני אני בא לראות אופן להסיר את האיסור ולא להקילו מאיסורו חלילה וע"כ בה' שמתי מבטחי כי הוא יורני מדרכיו ויאיר עיני לבל אכשל בדבר הלכה ויזכני להיות מזכה את הרבים וזה החלי וה' יעזר לי אלהים ה' חילי כיר"א: הנה בדבר בירור משפט זה רואה אנכי כי הנהו נאחז בסבך ספקות רבות הנופלים בדבר וע"כ נחוץ לעמוד על כל ספק וספק ולברר משפטו מצד הדין ואחרי שיתבררו בעהי"ת כל חלקי הספקות אז ישובו להיות לאגודה אחת עומדת לימין שורת הדין מה שתהיה נוטה בעהי"ת כי ע"כ חלקתים לחלקי הספקות כל ספק ובירורו סמוך לו כפי קוצר שכלי ואלו הם: ספק הא' אם המכונה הזאת הלוחצת את המים הנכנסים בה ויוצאים אם יש לה דין כלי ואז מימיה מים שאובים או לא: ספק הב' אם תנועת המכונה הזאת ע"י כח קיטור המסבב את הגלגל והאופן לדחוק המים ולהכניסם להצינור הגדול אם זה מקרי תפיסת יד אדם או לא: ספק הג' אם המשכת המים נגרים בסילונות של מתכת שהם ברזל ועופרת אי אריך כיון שמקבלים טומאה ובעיון הויתם ע"י טהרה כידוע: ספק הד' אם תמצא לומר שכיון שהמים באים מהמעין לא חיישינן להוייתם ע"י טהרה יש לעמוד אם נהר נילוס מקרי מעין גמור גם לדין זה כיון שכתב הרדב"ז ז"ל שנהר נילוס רבייתו ע"י גשמים והבי"ד מהריק"ש ז"ל בהגהותיו סי' ר"א ס"ב יעו"ש: סימן לד על שאלה זאת השיב עליה ר"א הרה"ג כמהר"א נ' שמעון נר"ו ר"מ בעוב"י מצרים יע"א באורך וברוחב: לחוות דעי גם אני וזאת תשובתי אליו. ואותי שאל הגדתי היום כי מאז הימים אשר הנחני ה ויביאני אל העיר המהוללה הזאת נעומ"י אלכסנדריא רבתי שמעתי את העם כמתאוננים על הנשים העדינות הנותנות כתף סוררת לטבול במקוה טהרה. והן רוחצות מטומאתן בביתן ובחומתן