שו"ת תעלומות לב חלק ב צט

אותו בערבי שחדי וכותבים שאול דמתקרי שחדי. ואם קורים אותו אישחדי אין חוששין לזה וכותבים שחדי. אך יש מקומות שבמקום שחדי בדלי"ת כותבים שחתי בתי"ו או שחטי בטי"ת ויש מקומות שכותבים ה"א לבסוף במקום יו"ד וזה תלוי במבטא המקומות. עיין להרב הנז' שהאריך ועיין אדמ"ק ח"ב סי' מ"ד ובהוראה דב"ד אות זה ובי"א אות זה וכתב שם משם מהרש"ו שהמערבים מכנין למי ששמו נתנאל בשם שחדי ויש מי שקורין אותו מהעריסה שחטה כמ"ש בס' פאת ים אות ג' דס"ו ע"ד

ב' שאלתיאל. באל"ף בין שי"ן ללמ"ד ואפילו חותם שלתיאל חסר אל"ף אין משגיחין בחתימתו. הרב הנז' שם ועיין הוראה דב"ד אות זה ועיין י"א אות זה

ג' שאשו. עיקרו משם משה ויקרא אברהם סימן ל"ג ובהגהת הרב מהרח"ך נר"ו כתב וז"ל יראה שכותבים משה דמתקרי שאשו ועיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח אות מ"א

ד' שאהין. באל"ף אחר השי"ן כן נכתב בב"ד של הרב רח"ם ז"ל כמבואר בספרו טיב גיטין ד"ג ע"א ועיין שם ועיין י"א אות זה מה שציין

ה' שאלאמיאם. בג' אלפי"ן. עיין דבר משה חא"הע סימן י"ב ס"ה הו"ד בק"פ שם. ובי"א אות זה הובא בשי"ן לבסוף עי"ש ועיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח

ו' שבתי. בלא אל"ף כ"כ מרן ז"ל בסי' קכ"ט סכ"ט ועיין ג"פ שם בס"ק קכ"ו שהאריך ועיין מה שציין הרב הוראה דב"ד אות זה. ועיין י"א אות זה באורך היכא שחותם באל"ף שבתאי ועיין גנזי חיים אות ג' סי' ע"ד ובס' רב דגן כמה"ג סימן ג' תשל"א כתוב שבתי המכונה שאפאטאן בג' אלפי"ן

ז' שבתולו. מי שנולד בשבת נותנים לו שם זה וקורין אותו ג"כ בשם שבתולו לכינוי ונכתב כן בתי"ו יען הוא נגזר משבת וכותבים פ' המכונה שבתולו. הרב הנז' שם בשם תשובת הרח"ש סימן יו"ד ואם נשתקע שם העצם כותבים שבתולו לבד כ"כ הדבר משה ח"א סי' ע"ב ובס' רב דגן במה"ג סי' ג' סרכ"ב כתוב שבתוליו

ח' שבנא שכנה. עיין כנה"ג סי' קס"ט אות קפ"ב ורי"א ובי"א אות זה

ט' שושן ויקרא אברהם בשדה המגרש סימן ל'

י' שועה. קיצור שם ישועה. שם סימן ע"ה פ"ג וצ"ה בקונטריס שדה מגרש

י"א שולימה. כ"כ רבני ע"הק ירושת"ו כמ"ש בהוראה דב"ד אות ש'. וכ"כ בס' שער אשר גט קט"ו ור"ע וכן כתוב במה"ג שבס' רב דגן סי' ד' סרפ"א

י"ב שולם. שם עצם איש וכותבים וי"ו בין שי"ן ללמ"ד י"א אות זה בשם הר"א מוטאל ז"ל

י"ג שוקיד. שם עצם איש הובא בי"א אות זה בשם מהר"ש ויטאל ז"ל

י"ד שינגי שם עצם איש י"א אות זה בשם מהרא"א ז"ל

ט"ו שלום. עיין להרב הנזכר שם שהאריך והעלה לכותבו מלא אף אם חותם חסר. ואם שמו שלום השי"ן בקמ"ץ והוי"ו בשור"ק עי"ש. ועיין מה שציין בזה בקונטריס הוראה דב"ד ומ"ש הוא ז"ל שם באות זה וטעמו ונימוקו עמו. י ועיין טיב גיטין מודעי סי' ל"ב ובמנהגי מצרים בשמ"ה אות ש'

ט"ז שלמיה כ"כ בתשו' הריב"ש סי' רי"ג ולא נודע אם הוא ט"ס וצ"ל שלמיה בה"א בסוף תיבה. הרב הנז' שם ועיין י"א אות זה

י"ז שלמה. שקורין אותו ג'אמו אין לכותבו שהוא שם קטנות וגנאי ולשון משובש ואינו כינוי בפ"ע י"א אות זה משם מהר"י ן' נעים ז"ל ובעיקר שם שלמה עיין דבר שמואל סי' צ"ד ובי"א אות זה שהאריך

י"ח שלבי. בכפרים שבגלילות מצרים קורין כן לילדים לגעגוע וכן ראוי לכותבו י"א בשם הרא"ה ז"ל וציין להרמ"מ ח"ב א"הע סי' ח"י ועי"ל אות ג' בשם ג'יליבי

י"ט שלמה עיין דבר שמואל סי' צ"ד הו"ד בק"פ אות זה

כ' שלומיקיי. כינוי לשלמה ומהרש"ו בק"ה כתב שלמה דמתקרי שלומיקיי הו"ד בי"א אות זה וכתב שם משם הדב"מ ח"א סי' ע"ב אות ב' שאם קורין אותו שילומו מלעיל אין כותבים אותו בגט

כ"א שמואל. יש מכונים אותו מוני או מולי עי"ל באות מ'

כ"ב שם טוב. כמו שם יום טוב עיין ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קל"ד

כ"ג שמריה. חסר וי"ו כמ"ש מרן סי' קכ"ט ועיין ג"פ שם ס"ק קי"ח ובי"א אות זה האריך בזה. ובה"א לבסוף כמ"ש בספר עבודת משא דפ"ז ע"ג שאם טעה וכתב באל"ף יש להכשיר. ועיין גנזי חיים אות ג' סי' ל"ה ובספר מימר חיים שבס' חיים לעולם ח"ב א"הע סי' ט"ל ס"ב ובטיב גיטין מודעי סימן כ"ו ועיין הרדב"ז החדשות סי' תקנ"א דברי אמת קונטריס י"א סימן ח"ן מכתב מאליהו דג"ן ציינם הק"פ א"הע אות זה

כ"ד שניאור. מלא. עיין הוראה דב"ד אות זה ועיין י"א אות זה

כ"ה שעבאן. מלא באל"ף עיין מנהגי מצרים דטו"ב ע"א ובי"א אות זה כתב חסר אל"ף בין בי"ת לנו"ן וכתב שהוא כינוי לשבתי ומלכים מדינ'ים אם לכתוב המ' או דמתקרי ואסיק לכתוב דמתקרי עי"ש שהאריך

כ"ו שריה. והמערבים קורין אותו זין. י"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל: אות ת

א' תמר תמרי. יש אנשים שנקראים תמר ויש מי שנקרא תמרי ואם מי שנקרא תמר יש שקוראים אותו תמרי כותבים תמר דמתקרי תמרי. הרב הנז' שם: