שו"ת תעלומות לב חלק ב צו

שיטה הגט פסול ודינינן ליה בס' מגורשת וכותבים שם אללה בב' למדי"ן וה"א בסוף תיבה כי הערבי הוא ע"ד ל"הק. ושם עבד אל רחים עבד אל כרים עבד אל קדר שלשה תיבות בהחלט ויכתבם בשיטה אחת. ואם כתב בתיבה אחת לגמרי אפשר דיש להכשיר בשעת הדחק ואם כתב בשני שיטין הגט פסול. ועיין בגט פשוט סימן קכ"ט סס"ק קל"ד ותיבת אל כותבים חסר יו"ד וכרים ורחים וקדר חסר א' בין קו"ף לדל"ת. ועיין טיב גיטין מודעי סימן ו' ועיין י"א אות זה שכתב משם מהרש"ו ז"ל שמי שנקרא עבדיה קורין אותו הערביים עבד אל באקי עי"ש

ג' עבדו אל עלם. עבדו אל שלם. עבדולה. עיין בתשו' הרא"ם ח"א סי' ס"ו דקי"ו ע"ב ועיין להרב הנז' שם בדט"ז ע"ב שהאריך

ד' עגבאני. קיצור שם יעקב. עיין ויקרא אברהם גט ע"ט וצ"ח

ה' עוזר. קיצור שם עזרא. ועיין להרב הנז' שם שהאריך אם צריך לכותבו עזרא דמתקרי עוזר אם לא ועיין י"א באות זה שכתב בשם מהרש"ו ז"ל שנתברר ששם אביו היה עוזר וכתבו כן עי"ש

ו' עוזירא. הוא ג"כ אריכות השם מעזרא. עיין להרב הנז' שם דאין צריך לכותבו ואם יכתבנו יכתוב באל"ף לבסוף כיון שהוא נגזר משם עזרא עי"ש

ז' עובד. מלא וי"ו ככתוב ואם כתב עבד חסר הגט פסול וקרוב בעיני להיות הגט בטל הר' הנז' שם ועיין י"א אות זה שהאריך בזה

ח' עובידי. יש להסתפק אם עיקר שמו עובד והאריכו לקרותו עובידי או היה שמו עבדיה וקצרו אותו וקראוהו עובידי והסכימו לכתוב אנא עובידי. ועיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז וקל"ב ולכתחילה יכתוב יו"ד בסוף תיבה ולא ה"א ואם שינה וכתב עובידה בה"א לבסוף אין להקפיד ויש להכשיר עיין להרב הנז' שם

ט' עוץ. שם זה הובא בקונט' שמות הריק"ש באותיות עי"ן וי"ו צד"י ונקודה ע"ג הצד"י להורות על מבטא הצד"י שהיא קרובה לד' דגושה כנהוג בלשון ערבי. עיין להרב הנזכר שם שכתב דטפי עדיף עוואץ מלא אל"ף והרב חיים שאל ח"א סי' ל"ח העלה לכתוב עוץ חסר אל"ף ותג קטן על הצד"י שכן נהגו בע"הק בשם כצ'ר לכתוב תג קטן על הצד"י

י' עוואד. עי"ן וב' ווי"ן ואל"ף ודלי"ת. הרב הנזכר שם ועיין י"א אות זה מה שציין בזה

י"א עוויצה. שם זה הובא בי"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל

י"ב עזורה. עיין ויקרא אברהם גט ט"ו ול"א

י"ג עזריה. בס' צ"ע אם יכתוב עזריהו והרב הנז' שם כתב דאין חוששין דשמו עזריהו רק אם נודע שהיה גדול במשפחה שהיה שמו עזריהו שחוששין לכל יוצאי ירכו וכותבים עזריהו. וציין למ"ש בב"פ סימן קכ"ט ס"ק ק"ט וקכ"ב. ואם קורין אותו נצר אללה עיין בשם עבד אללה ועי"ל אות ן'

י"ד עזרא. באל"ף לבסוף ועיין ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קל"ה. ואם כתב עזרה בה"א לבסוף יש להקל ולהכשיר בדיעבד ושעת הדחק. ומי ששמו עזרא קרו ליה בערבי נצר וצריך לכתוב עזרא דמתקרי נצר. הרב הנזכר שם ועיין הוראה דב"ד אות זה וי"א אות זה מ"ש משם מהר"א מוטאל

ט"ו עטיה. עיין ויקרא אברהם גט ס"ט וכן מ"כ בקונט' כ"י עטיה ביו"ד אחד ובה"א לבסוף. וכ"כ הריק"ש בהגהותיו סימן קכ"ט ועיין להרב הנז' שם

ט"ז עטיאש. כן מ"כ בקונטריס כ"י באל"ף ושי"ן לבסוף

י"ז עיאד. כתוב שם זה בקונ' שמות להריק"ש ועיין להרב הנז' שם פתרונו ובשם עוד שפירושו יו"ט. עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח דמי שבשם ישראל יכונה יו"ט ורק הגוים קורין אותו עוד לא חששו לשם שקורין הגוים עי"ש מה שציין

י"ח עיוש. עיין מה שציין בספר בית אהרן בש"הג אות ע'

י"ט עיר. פירושו יום טוב עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח ה"ד לעיל

כ' עכו. הוא כינוי לשם יעקב וראוי להשמיטו כ"כ הי"א אות זה משם הפ"הא ח"ג דל"א ע"ד והיינו ודאי שנודע שעיקר שמו יעקב ודוק

כ"א עמנואל. עיין בס' שמות ומור"ם סי' קכ"ט סל"ב והרב הנז' שם העלה לכתחילה יכתוב עמנואל בריחוק קצת ויותר יהיה נראה תיבה אחת מב' תיבות ואם כתבו בב' תיבות לגמרי בשיטה אחת כשר בדיעבד ואם כתבו בב' שיטות יראה דהגט פסול. ודינינן לה כס' מגורשת וציין למ"ש בג"פ סימן קכ"ט ס"ק קל"ד וקל"ה. ואי קרו ליה מנואל עי"ל באות מ' ועיין דב"מ ח"ג סי' י"ב אות זה ובדס"ח ע"ד הו"ד בק"פ אות זה ועיין להרב י"א אות זה

כ"ב עקיבא. ג' סברות בדבר והרב הנז' שם העלה דטפי עדיף לכותבו בה"א לבסוף אך אם המגרש נוהג לחתום באל"ף כותבים באל"ף ואם כתב בה"א הגט כשר ונותנים אותו לכתחילה אף שלא בשעת הדחק. ואם רגיל לחתום בה"א וכתבו בא' יש לחוש הרבה לכתוב גט ב' ועי"ש ועיין י"א אות זה מ"ש בשם מהרש"ו ז"ל

כ"ג עקביא. באל"ף לבסוף ואפי' נוהג לחתום בה"א אין משגיחין בחתימתו דטועה הוא וכותבים באל"ף. הרב הנז' שם: אות פ

א' פארגון. האריך הרב הנז' שם והעלה דאם קורין אותו פארגון הפ"א בפתח כותבים באל"ף אחר הפ"א ואם קורין אותו הפ"א בציר"י כותבים פרגון חסר אל"ף. ואם נסתפקו כותבים ב' גיטין אחד מלא ואחד חסר עי"ש

ב' פאטקו. בס' רב דגן במה"ג סי' ג' ס"ד כתבו משה המכונה פאטקו: