שו"ת תעלומות לב חלק ב צה

תיבות בשיטה אחת ואם כתבו בתיבה אחת יש להכשיר אך אם כתבו בב' תיבות ובב' שיטות יש לפסול. י"א אות זה ועי"ל באות ע' בשם עבד אללה: אות ס

א' סאסי. ויקרא אברהם בשדה מגרש סימן ט"ל וצ"ו

ב' סהדי. בה"א בין סמ"ך לדל"ת כ"כ בארות המים דק"פ ה"ד הרב טיב גיטין מודעי בסימן נ"ד וכתב דאולי הוברר שכך שמו וכך חותם

ג' סוסו. קיצור שם יוסף. ויקרא אברהם בשדה מגרש סי' ל"ג

ד' סויסי. עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש גט ט'

ה' סימן טוב. האריך הרב הנז' שם והעלה דכתבינן ליה בב' תיבות. ומ"מ אם מקרב אותם שיהיו נראים קצת לתיבה אחת לא הפסיד עי"ש. ועי"ל אות יו"ד בשם יום טוב ובאות מ' בשם מזל טוב

ו' סיני. שם עצם איש. י"א באות זה משם מהרא"ם ז"ל

ז' סלם. כתב בס' שמות דהשם שהוא בערבי כותבים אותו בסמ"ך. ה"ד הרב הנז' שם וכתב משם מהרי"ט שכותבים סלם חסר אל"ף אחר הסמ"ך וחסר יו"ד אחר הלמ"ד. ובקונטריס השמות להריק"ש כתוב סאלים מלא באל"ף ויו"ד. והעלה דהכי עדיף טפי כי אם משפט כתיבתו חסר וכתבו מלא אינו מזיק. ובהגה שם כתוב שאם כתב סאלם מלא באל"ף וחסר יו"ד ש"ד עי"ש. ועיין בקונטריס הוראה דב"ד ד"ך ע"א שכ"כ בע"הק ירושת"ו תרכ"ד ועי"ש ועיין י"א אות זה

ח' סלאמה. האריך הרב הנז' שם והעלה לכתחילה לכתוב כן באל"ף אחר הלמ"ד וה"א באחרונה. ואם כתב ביו"ד וה"א באחרונה עי"ש שנראה דעתו להכשיר בדיעבד. ועיין י"א אות זה מה שציין

ט' סלים. שם זה שכיח בין היהודים הערביים והוא הסמ"ך בשב"א והלמ"ד בחירק וכך משפט כתיבתו חסר אל"ף בין סמ"ך ללמ"ד וביו"ד בין למ"ד למ"ם ואם קורין אותו איסלים אין חוששין לזה וכותבים עיקר השם סלים הרב הנז' שם

י' סלימאן סולימאן. מי שנקרא סלימאן הסמ"ך בשב"א כותבים חסר וי"ו ומי שנקרא סולימאן בשור"ק או בקיבו"ץ כותבים מלא וי"ו בין סמ"ך ללמ"ד ובכולם לכתחילה באל"ף אחר המ"ם. ואם נכתב חסר אל"ף יש להכשיר אפי' שלא בשעת הדחק. ואם קוראין אותו איסלימאן אין חוששין וכותבים עיקר השם כמש"ל הרב הנז' שם. ונראה דשם זה קורים למי שנקרא שמו שלמה ולכן כבוד הב"ד חקור דבר ועי"ל ועיין אורים גדולים לימוד קפ"ד דמ"ד ע"ג ועיין י"א אות זה שכתב שאם חותם שולימן בשי"ן וחסר אל"ף בין מ"ם לנו"ן שיכתבו כן כיון שהוא נגזר משם שלמה ועי"ש

י"א סלאמון. מי ששמו שלמה קורים אותו סלאמון ומשפט כתיבתו חסר אל"ף אחר הסמ"ך ואחר הלמ"ד כותבים אל"ף ואם קרו ליה בל"הק שלמה ובערבי סלאמון. אפשר שצריך לכתוב שלמה דמתקרי סלאמון ואפשר דדמי לקיצור ואריכות השם דאין כותבין רק עיקר השם וכן נראה עיקר. הרב הנז' שם

י"ב סמנדר. כן כתבו בירושת"ו בסיון תרי"א ועמ"ש בקונטריס הוראה דב"ד אות זה

י"ג סעודי. כן כתב בקונט' שמות להריק"ש ומשפט קריאתו הסמ"ך בשב"א והעי"ן בשור"ק והדל"ת בחיר"ק ואי קרו ליה הדל"ת בציר"י הי"ל לכתוב האל"ף בסוף כמו שם סעדה. הרב הנז' שם

י"ד סעיד. כ"כ בקונט' שמות הריק"ש ובס' שמות ואין כותבין יו"ד אחר הסמ"ך ועיין הריב"ש סי' קמ"ו הרב הנז' שם. ועיין הוראה דב"ד אות ס'. ועיין ק"פ אות זה ויקרא אברהם גט מ"ז

ט"ו סעדה. כ"כ בקונט' שמות להריק"ש ובס' שמות וכותבין חסר אל"ף בין סמ"ך לעי"ן ובין עי"ן לדל"ת ובה"א לבסוף ובע"הק ירושת"ו כותבים סעדי ביו"ד לבסוף. הרב הנז' שם ועיין ויקרא אברהם גט נ"ב ובס' י"א אות זה הביא משם מהרש"ו ז"ל בק"ה שכתוב סעאדה באל"ף בין עי"ן לדלי"ת

ט"ז סעדיה. בה"א לבסוף כ"כ רבני ע"הק ירושת"ו ככתוב בקונט' הוראה דב"ד אות זה

י"ז סעדי. עיין להרב טיב גיטין מודעי ז"ל בסי' נ"ד שהאריך ובס' י"א אות זה ובמה"ג בס' שער אשר גט ק"ל

י"ח סעד אללה. שם זה קורין הערביים למי ששמו סעדיה וכך משפט כתיבתו. י"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל

י"ט סעדאן. שם זה הובא בס' טיב גיטין מודעי סימן ח' ועיין ויקרא אברהם בשדה מגרש גט ל"ח ומ"ו: אות ע

א' עבדיה. חסר וי"ו בין עי"ן לבי"ת וחסר ג"כ בסוף כמ"ש המבי"ט ובס' שמות. ואם רגיל המגרש לחתום. עובדיה מלא כותבים אותו מלא וי"ו. ואם נסתפקו אם שמו עובדיה או עובדיהו בוי"ו בסוף תיבה מסתמא כתבינן עבדיה ולא עבדיהו. הרב הנז' שם ועיין טיב גיטין מודעי סימן כ"ד ועיין אגורה באהלך דמ"ו ע"ב ובהוראה דב"ד אות זה ובי"א אות זה

ב' עבד אללה. מי ששמו עבדיה קרו ליה בלשון ערבי עבד אללה ויש קורין עבד אל כרים ויש קורין עבד אל קדר. הרב הנז' שם הביא תשובה הרדב"ז כ"י סי' קל"ט. ושם עבד אללה נכון לכותבו בב' תיבות כעין תיבה אחת ויותר נראים שני תיבות מתיבה אחת. ואם כתב עבד אללה תיבה אחת לגמרי יש להכשיר ואם כתבו בב' שיטין עבד בסוף שיטה ואללה בתחילת