שו"ת תעלומות לב חלק ב צד

ל"א מצליח. משפט כתיבתו חסר אל"ף בין מ"ם לצד"י. וכ"כ שם זה בתשו' הרא"ש כלל ג' סי' ט"ו וכלל ד' סי' י"ג וכלל ך' סי' ל' ציינם הרב הנז' שם. ואם נקרא מצלח חסר יו"ד העלה בס' גנזי חיים אות ג' סי' ק"ל לכתוב דמתקרי מצליח עי"ש

ל"ב מרדוש. עיין תשו' הב"ח סי' צ"ד בק"פ זה שכתבו מרדכי המכונה מרדוש עי"ש

ל"ג מרידך. קיצור שם מרדכי. עיין ויקרא אברהם גט י"ט ול"ג. ועיין אורים גדולים לימוד פ"ו ופ"ז

ל"ד מראד. למי שנקרא שמו מרדכי יש נוהגים לקרותו בשם מראד וע"כ כותבים מרדכי דמתקרי מראד. כן מ"כ בגיטין שניתנו פה בב"ד של הרב הגדול כמהר"מ פארדו ז"ל וכן עשינו מעשה בבית דיננו ככתוב בפנקס הגיטין ושוב מצאתי כתוב כן בס' חיים שאל ח"א סי' ל"ח ועיין אורים גדולים לימוד פ"ו בתשובת הרב מהרא"י ז"ל דכ"ח ע"א

ל"ה משלם. חסר וכן הוא בעזרא ודקדק בס' שמות מתוך דברי רש"ל שאם המגרש רגיל לחתום מלא בוי"ו שכותבים מלא בגט והרב הנז' שם כתב שאין משגיחין בחתימתו כיון שלא נמצא בכתוב שם זה מלא. ומיהו אם כתבו מלא אפי' הוא רגיל לחתום חסר וי"ו הגט כשר עי"ש. ולי נראה דלא דמי לאותם השמות שהביא כי בשם משלם חסר וי"ו יכול לקרות משלם במטבא לפי שאין השם כ"כ רגיל. ואם מפני שזה רגיל לחתום משלם בוי"ו נראה דטפי עדיף לכותבו מלא ודו"ק. ועיין דברי אמת קונט' י"א סי' נ"ו הי"ד בק"פ אות זה ועיין י"א אות זה

ל"ו משה. אם נכתב מלא מושה עיין להרב י"א ז"ל אות זה מה שציין בזה

ל"ו מתתיה. עיין להרב ת"ה בסימן רל"ג ומרן הב"י בסי' קכ"ט והרב הנז' העלה דלבני ספרד מסתמא כותבים בלא וי"ו ואם חותם בוי"ו כותבים בוי"ו. ולבני האשכנזים מסתמא היה נראה שיכתבו בוי"ו. אמנם הביא שם בשם ס' שמות שהעלו כמה גדולים לכתוב ב' גיטין עי"ש. ואם כתב מתתיא באל"ף כתב הרב הנז' שם משם הריב"ל ח"א כלל ד' סי' כ"ד שאין לפסול הגט בדיעבד ואפילו לכתחילה אם יהיה. שעת הדחק. ועיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קי"ט ומס"ק קל"ה עד ס"ק קמ"א ועיין מה שציין בק"פ אות זה דכ"ב ע"ב ועיין י"א אות זה

ל"ח מתייא. בב' יודי"ן ואל"ף לבסוף. כ"כ בס' חיים לעולם א"הע סי' ט"ל ספ"א וכתב שהוברר שאינו נגזר משם מתתיה אלא שם בפ"ע כמו רבי מתיא בן חרש עי"ש. ודע כי הלועזים קורין למי ששמו מתתיה או מתייא בשם מתיאו או מתיאה. ועל כן צריך חקור דבר ודרישה היטב

ל"ט מתיא. באייר תקפ"ג כתבו בעי"הק ירושת"ו באל"ף לבסוף ובכסליו תרי"ו כתבו בה"א לבסוף כמ"ש בס' תורת נזיר ועיין בהוראה דב"ד אות זה ועיין באות שלפני זה

מ' מתת. מי שנקרא כן ולא נודע אם עיקר שמו מתתיה או מתתיהו. העלה הרב שיבת ציון סי' פ"ז הו"ד בק"פ אות זה לכתוב רק שם מתת ע"ש: אות נ

א' נאגאי. כינוי לשם יצחק וכתבו יצחק דמתקרי נאנאי ונסתפקו אם לכותבו חסר אל"ף בין נו"ן לנו"ן וכתבוהו מלא דכל כה"ג טפי עדיף לכותבו מלא. הרב ז"ל בטיב גיטין סימן פ"ה

ב' נאנו. קיצור בנימין. ויקרא אברהם בשדה מגרש גט ע' וע"א

ג' נוג'ים. עיקר השם הוא ניג'ם והוא בל"הק ככב. עיין למהריט"ץ סימן רל"ב הו"ד בהגה בעז"ן שם והעלה דבמקום שאין מכירין אותו אלא בשם נוג'ים ואינם יודעים כי שם זה דנערות וזה שם דגדלות יכתבו ככב דמתקרי נוג'ים יע"ש. ועיין י"א אות זה שהאריך

ד' נחמיה. חסר וי"ו לבסוף ככתוב במקרא כ"כ בס' שמות. ויראה לכאורה דכונתו דאע"ג דקרו ליה נחמיהו בוי"ו אין כותבים אלא נחמיה ולע"ד נראה דאי איכא דקרו ליה נחמיהו בוי"ו יש לחוש שהוא עיקר שמו נחמיהו וראוי לכתוב שני גיטין. הרב הנז' שם וכתב עוד בספר שמות דנחמיה דקרו ליה בלשון אשכנז טרוסלין ולבני אשכנז כותבים נחמיה המכונה טרוסלין ולבני ספרד דמתקרי. ה"ד הרב הנז' שם ועי"ש שהאריך

ה' נחום. כמו נחום איש גם זה ויש נקראים נחמו. עיין פ"מ ח"ב סימן ה' בשאלה

ו' נח. אם כתבו מלא נוח יש להכשיר. י"א אות זה בשם ס' יאיר נתיב

ז' נחמה. יש איש גם כן ששמו כן. י"א שם בשם הרא"ם ז"ל

ח' נחמולי. יש אנשים ששמם כן שם בשם הרא"ם ז"ל ויש שכינוי משפחתם הוא כן

ט' נסים. כותבים יו"ד בין ס' למ' ולא בין נו"ן לס'. ואף אם חותם ניסים מלא בב' יודי"ן אין משגיחין בחתימתו דטועה הוא וכיוצא בזה כתב הרח"ש סימן יו"ד הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה שהביא משם הרא"ם ז"ל שאם כתב שי"ן או צד"י במקום סמ"ך שיגררנה הסופר ויעשנה סמ"ך ואם אי אפשר יתננו לה כמו שהוא עיין שם. והדבר צא"ת שמשתנה הכונה בין נסים לנשים או נצים והו"ל שינוי השם לגמרי ואכמ"ל

י' נצר. שם אדם בערבי ופירושו עזרא ומשפטו בצד"י בין נו"ן לרי"ש. כ"כ בס' שמות בשם מהרי"ט ה"ד הרב הנז' שם. וכתב שכותבים אותו חסר אל"ף כי כן משפט לשון הערבי דאין מקפידין לכתוב אל"ף על הנקודה ועיש"ב. ועיין י"א אות זה שהביא משם מהרש"ו ז"ל שמות אלו נציר. נוציר. נצאר. נאציר

י"א נצר אללה הוא כינוי בערבי לשם עזריה וכותבים אותו בב'