שו"ת תעלומות לב חלק ב צג

ואינם כותבים רק שם משה כמ"ש הרב אדמ"ק ז"ל. ועיין בס' הוראה דב"ד אות המ' ועיין י"א א"הע בשם זה ובס' ק"פ אות זה ד"ך ע"א שהאריך ועיין אורים גדולים לימוד קכ"ג דמ"ד ע"ב ועיין ויקרא אברם גט נ"ו ועיין פאת ים אות ג' דס"א ע"ד שכתב משה דמתקרי מוסא באל"ף לבסוף. ונראה שהוא טעות סופר כי רבו שם הטעיות ומכללם באותו עמוד בשם בואינה עי"ש

י"א מורדוך. בארצות המערב קורין למי שנקרא מרדכי בשם מורדוך ובע"הק לא חשו לשם מורדוך וכתבו מרדכי לבד. ע"פ מ"ש הג"פ סימן קכ"ט ס"ק ס"ח כמ"ש בס' הוראה דב"ד דטו"ב ע"ב. והרב המסדר ז"ל שם כתב בב"ד מרדכי דמתקרי מורדוך כיעו"ש דח"י ע"א. ועיין ק"פ אות זה שציין להפ"הא ח"א דס"ז ע"א ושם הביא שם זה מורדאך באל"ף אחר הדלי"ת ואולי הוא ט"ס. ועיין זרע אברהם א"ה סימן י"ג י"ד וט"ו הו"ד בק"פ שם דכ"ג ע"א. ויש קורין למרדכי בשם מערקו. ועיין י"א אות זה בסדר כתיבתו

י"ב מוני. כינוי לשמואל ונסתפקו בזה ב"ד הגדול שבירושת"ו והשמיטוהו. כמבואר בהוראה דב"ד אות זה די"ט ע"א. ויש מכנים לשמואל בשם מולי. ועיין י"א אות זה מה שציין בזה ולעיל בשם מולי

י"ג מוכאי. קיצור לשם מרדכי. ויקרא אברהם בגט פ"ו

י"ד מזהיר. שם עצם כמ"ש הי"א אות זה בשם מהרא"ם ז"ל

ט"ו מזל טוב. הוא שם איש ובסדר כתיבתו עיין י"א באות זה ובשמות הנשים

ט"ז מיכאל. כותבים מלא ביו"ד כמ"ש בסוף דניאל. ומי ששמו מיכאל וקרו ליה מיכל כתב בס' שמות משם רש"ל דא"צ לכתוב המכונה מיכל דקיצור השם הוא. ובעל דמשק אליעזר כתב דצריך לכותבו ואם לא כתבו אפילו בדיעבד פסול והרב ז"ל שם כתב שהפריז על המדה דבדיעבד הגט כשר עי"ש ובחיבורו ג"פ סי' קכ"ט ס"ק ע"ה ועיין פאת ים דס"ד גנזי חיים אות ג' סימן ע"ה

י"ז מימון. הוא שם אדם כשם אביו של הרמב"ם ז"ל. וכתב בס' שמות משם מהרי"ט ז"ל אע"ג שיש ספרים שמזכירים המיימוני בשתי יודי"ן קושטא דמלתא אין בו אלא יו"ד אחד. וכן העלה הרב הנז' שם שיש לכותבו ביו"ד אחד ומלא וי"ו. ואם טעה הסופר וכתב בב' יודי"ן יראה דיש להכשיר בשעת הדחק. ואף אם המגרש נוהג לחתום מימן חסר וי"ו מ"מ בגט יכתבנו מלא ואם כתבו מסר וי"ו צ"ע אם יש להכשירו בשעת הדחק. עיין להרב הנז' שם וכן כתבו בעי"הק ירושת"ו כמ"ש בס' הוראה דב"ד אות זה

י"ח מירקאדו. אינו שם עצם אלא בשעת מילה קורין אותו אברהם וכיוצא ואחר כך מפני איזה סיבה קורין אותו מירקאדו והוא כינוי בעלמא וע"כ כותבים אברהם המכונה מירקאדו. הרב הנזכר שם ועיין הוראה דח"י ע"א ועיין טיב גיטין מודעי סי' ך'

י"ט מיישר מאשר מושמן. עיין שה"ג ובס' הורא' דב"ד שם

כ' מישאל. כ"כ בעי"הק ירושת"ו הנכתב ככתוב וכמ"ש בס' תורת נזיר הובא בהוראה דב"ד אות זה

כ"א מינטייש. כותבים פ' המכונה מינטיש. שמן המשחה דנ"ב עבודת משא אות מ' הו"ד בהוראה דב"ד שם ובמה"ג בס' שער אשר גט ק"ן כתב מרדכי דמתקרי מינטיש

כ"ב מיני. קיצור שם רחמים. ויקרא אברהם בגט ה'

כ"ג מכלוף. שם זה מצוי הרבה בין היהודים שבמערב וא"י ומצרים ומשפט כתיבתו בכ"ף ולא כחי"ת כמש"ל באות ך'. ועיין להרב הנז' שם

כ"ד מכאן קיצור שם מרדכי. ויקרא אברהם גט ע"ו ופ"א

כ"ה מלכי. שם עצם איש. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

כ"ו ממל. כתוב בס' שמות ממל בלי יו"ד אחר המ"ם הב' וכן הוא בתלמוד ר"א ב"ר ממל ע"כ. ועיין להרב הנז' שם שהאריך לענין שם אשה ועי"ל בשמות הנשים אות מ'

כ"ז מנואל. שם זה שכיח בין היהודים השוכנים בערי איאורופא. ומסתמא הוא נגזר משם עמנואל אלא כי בהיות הס נוהגים לחתום בכתב הלועזים. ובכתבם אין להם עין ע"כ כשחותמים בכתב הגוים כותבים מנואל. ובכ"הג אם נודע דבשעת לידה קרו ליה עמנואל ואיכא מקצת דקרו ליה הכי אע"ג דרובא דעלמא קרו ליה מנואל כותבים עמנואל ואין משגיחין בחתימתו. ואם כ"ע קרו ליה מנואל יראה לי שיכתבו עמנואל דמתקרי מנואל. ואם לא ידעינן איך היה עיקר שמו אז כותבין מנואל דוקא. הרב הנז' שם וכתב שכן מצא בגליון למ"ח הרב מהרי"ח זלה"ה עי"ש. ולי נראה שאם חותם מנואל בכתב הערלים הוא ראיה דעיקר שמו כן כי מי שנקרא שמו עמנואל חותם בה"א בתחילה בכתב הלועזים כי אות ה' משמש בכתבם במקום ע' כידוע

כ"ח מנצור. שם ערבי הוא ומי ששמו אליעזר קורין אותו מנצור וכותבים חסר אל"ף בין מ"ם לנו"ן כי כן משפט כתיבתו בלשון ערבי שאין כותבים אל"ף להורות על נקודת הפת"ח הרב הנז' שם

כ"ט מסעוד. עיין בהריב"ש סי' קע"ו בשם מסעוד. ויש בין היהודים הערביים מי שנקרא מסעוד העי"ן בשור"ק ובין הספרדים העי"ן בחול"ם ובין כך ובין כך צריך לכותבו בוי"ו אחר העי"ן. ועיין להרב הנז' שם

ל' מענדל. בעי"ן אחר המ"ם וחסר יו"ד אחר הדל"ת. ע"פ ס' הרב ב"ש ז"ל כ"כ בע"הק ירושת"ו ועיין בהוראה דב"ד אות זה שהאריך והוא כינוי לשם מנחם ובלשון איטאלקי קורין למנחם מנדולין כמ"ש הלק"ט בקונטריס הגיטין סי' ל"ח: