שו"ת תעלומות לב חלק ב צב

מלא. ומ"ש בס' י"א אות ה"ן ככב חסר ט"ס הוא כ"כ הרב פאת ים ז"ל במה"ג דס"א רע"א

ג' כידר. הוא מצוי ג"כ בין היהודים הערבים ולמי ששמו אליהו קרו ליה כידר וכותבים בכ"ף ולא בחי"ת דחידר הוא שם אחד לכמה אנשים. ושמעתי שבמצרים כותבים כ'צ'ר כ"ף צד"י רי"ש וכותבים נקודה על הצ"די להורות על מבטא הצד"י שהיא כמין דלי"ת. ועיין לקמן בשם עוץ הרב הנז' שם ועיין הוראה דכ"ד אות ך' בשם זה שכותבים כצ'ר דמתקרי אליהו. ועיין י"א אות זה שכתב שיש שקורין אותו כודרה וכותבים חסר יו"ד בין דלי"ת לרי"ש וה"א לבסוף ויש קורין כדר וכותבים אותו חסר אל"ף בין כ"ף לדלי"ת ובין דלי"ת לרי"ש

ד' כליפה. שם זה מצוי בין היהודים הערביים והוא מלשון תמורה וחליפין ואע"ג דבל"הק הוא בחי"ת. מ"מ משפטו בלשון ערבי הוא בכ"ף וכך צריך לכתוב. עיין להרב הנז' שם באות ח' ואות ך'. ומנהג ירושת"ו לכתוב גט אחד בלא נקודה הרב הנז' שם באות ח' וכן הוא מנהגנו. וכותבים בלא אל"ף בין כ"ף ללמ"ד ובה"א לבסוף. ועיין בהוראה דב"ד אות ך' ובס' טיב גיטין מודעי אות ט"ו ועיין י"א אות זה

ה' כלף. גם שם זה מצוי בין היהודים שוכני המערב והוא ג"כ מלשון תמורה וחליפין וכותבים כמש"ל

ו' כלף אללה. כך הוא סדר כתיבתו כמ"ש הפ"הא דפ"ג ע"ד ועיין בס' הוראה דב"ד אות ך' באורך בשם זה

ז' כלימינטי. כן קורין באיטאלקי למי ששמו רחמים ויש כותבי' אותו בקו"ף עי"ל באות ק'

ח' כודרה. כדר. עי"ל ס"ג בשם כידר: אות ל

א' ליב. מי שנקרא אריה וקורין אותו ליב. כותבים אריה דמתקרי ליב ואף אם שולחים הגט לערי אשכנז לא כתבינן המכונה ליב כס' מור"ם ז"ל. כן העלה הרב טיב גיטין מודעי ז"ל סי' ל"ו. ועיין בתשובה מאהבה ח"א סימן ב"ן אות ג' אם לא נודע אם עיקר שמו היה אריה או יאודה. ועיין שיבת ציון סי' פ"ז ה"ד הק"פ אות זה

ב' לוי. עי"ל באות ך' בכינוי הכהן אך יש מי ששמו לוי ואינו ממשפחת הלוים ואז ודאי שכותבים אותו

ג' לויטס שם זה הוא בטי"ת כשם התנא במס' אבות וכן בדין כמ"ש הת"ה סי' רל"א הרב הנז' שם ועיין י"א אות זה: ז

ד' לופה. קיצור שם כליפה. עיין ויקרא אברהם גט פ"ה ועיין במנהגי מצרים בשמו' הגיטין אות ל' שכתב ליפא ביו"ד אחר הל' ואל"ף בסוף ואולי הוא שם בפ"ע

ה' ליפא. עי"ל באות שלפ"ע זה

ו' ליטמאן ליפמאן. הוא כינוי לאליעזר ועיין י"א באות זה שכתב שאם הוא אב המגרש או המתגרשת שיותר טוב להשמיטו או לכתוב שני גיטין וה"ה אם אירע בשם המגרש לכתוב ב' גיטין עי"ש: אות מ

א' מאיר. אע"ג דההמון קרו ליה מייאיר בהרגש היו"ד אין משגיחין וכותבים מאיר כשם התנא רמב"ה כ"כ בס' שמות וכן העלה הרב הנז' שם. ועיין נוב"י מ"ת חא"הע סי' קי"ט הו"ד בק"פ שם

ב' מארקו. במנהגי מצרים דט"ז ע"א במגרש שהיה שמו שמואל זעליג. כתבו: דמתקרי מארקו באל"ף אחר המ"ם ובקו"ף ע"ש

ג' מארזוק עיין זרע אברהם א"הע סי' י"ג י"ד וט"ו הו"ד בק"פ שם דכ"ג ע"א ועיין ויקרא אברהם גט ך' ועיין י"א באות ח' בשם חננאל ושם כתוב מרזוק בלא א'

ד' מבארך. שם זה מצאתי בקונט' שמות כ"י וכנראה שהוא נגזר משם מבורך וע"כ צריך לחקור איך היה עיקר שמו

ה' מבורך. שם עצם איש. י"א באות זה בשם מהרש"ו ומהר"א מוטאל ז"ל. ובערי המערב נוהגים הרבה לקרות שם זה. ובס' חיים שאל ח"א סי' ל"ח העלה לכותבו מלא. ואם כתבו חסר מברך כשר ואם חותם חסר יש לכותבו כן עי"ש

ו' מולי. הוא קיצור שם שמואל וכתב בתשובת לחם רב סי' ל'. שאם הוקבע לו שם דקיצור הזה. וכך חותם ועולה לס"ת אין להזכיר שם שמואל בגט והגט פסול ויליף לה ממ"ש מרן ז"ל גבי חיים ביבאנטי. והרב הנז' שם כתב דל"ד לחיים ביבאנטי דהוא שם בפ"ע והכא הוא קיצור השם ע"ש. ובג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ח ופ"ז ובס' רב דגן במה"ג סי' ג' סשט"ז כתוב שלמה דמתקרי מולי

ז' מורינו. הוא ג"כ כינוי ויש לו שם העצם י ולכן כותבים פ' המכונה מורינו ועי"ל בשם קינפראדו. ובחיבור ג"פ סי' קכ"ט סס"ק פ"ד ועיין טיב גיטין מודעי סי' ט"ז ועיין מחנה ישראל סי' פ"ז אות ז' הו"ד בק"ף אות זה

ח' מוסי. מי ששמו משה קורין לו בערבי מוסי ויר"ל דהוי כמו יצחק חקין. ואם כ"ע קרו ליה מוסי יש לחוש דשמא כך שמו מוסי. ועיין הריב"ש סי' קע"ו ה"ד הרב הנז' שם ועיין י"א אות זה ועיין גנזי חיים אות ג' סו"סי פ' בשם משה שקוראין אותו מושי שכותבים משה דוקא

ט' מושקו. שם זה שכיח בין הספרדים ובתשו' הרשד"ם א"ה סי' ן' מייתי שם זה. ואני מסתפק אם הוא נגזר משם משה או הוא שם אחר. ודומה לזה נסתפק הראנ"ח ז"ל ח"א סי' ל"א בשם אבגלי ויראה דמשפטו הוא כמשפט שם אבגלי שיתבאר לקמן בשמות הנשים אות א'. ואין זה שם מושיקו הנהוג אצלנו כי הוא ודאי שם קטנות לשם משה. ועיין טיב גיטין מודעי סי' ל' שכתב דדוקא למי שנקרא משה קורין מושקו וכותבים דמתקרי מושקו ועיין י"א אות זה

י' מושון מוסה. הם ג"כ כינוים לשם משה