שו"ת תעלומות לב חלק ב צא

וי"ו ור"ל דהגט בטל ואם כתב יוסאף באל"ף אחר הסמ"ך. עיין תשובת הרימ"ט א"ה סי' י"א הרב הנז' שם

יו"ד יוספיה. כך היה חותם גדול אחד שהיה במצרים ואם יש מי שנקרא כן כך הוא משפט כתיבתו הרב הנז' שם. ואם חותם המגרש יוסיפיה ביו"ד אחר הסמ"ך אין משגיחין בחתימתו דבמקרא (עזרא סי' ח') כתוב חסר. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

י"א יונה. יוניס מי ששמו יונה קורין אותו בערבי יוניס וכותבים יונה דמתקרי יונים. י"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל

י"ב יואל. טיב גיטין סי' ה' הוראה דב"ד אות זה

י"ג יושע. אם עיקר שמו כן כותבים כך חסר ה"א אחר היו"ד. ועיין הוראה דב"ד אות זה

י"ד יחיאל. וקרו ליה חיאל היה נראה לכתוב יחיאל דמתקרי חיאל כמשפט קיצור השם שהוא שם בפ"ע. אמנם בס' שמות בשם רש"ל כתב שאינו צריך ועיין להרב הנז' שם. ואם יש לו עוד כינוי מיכל או איכל נתבאר משפטו בס' ג"פ סי' קכ"ט סקל"א ויש מי שמכנים אותו פוליזוטו וכותבים יחיאל המכונה פוליזוטו. כן מ"כ בקונט' שמות כ"י

ט"ו יחייה. שם ערבי ובקונט' שמות להריק"ש כתוב בב' יודי"ן אחר החי"ת ואל"ף בסוף תיבה. ומ"כ בהגה כתיב שכתב ע"ז וז"ל וכן הסכים ם הי"א ודע שמהריק"ש הביא שם זה באל"ף לבסוף. ובקונט' הגיטין להרב מהר"י הלוי נזיר כתוב משפט השם ביו"ד אחד וה"א לבסוף. ועיין ב"ש בשמות האנשים בשם חיא ע"כ ההגהה. ונראה שההגהה זאת היא מה' הגדול המפ"ה ז"ל כמתבאר מתוך קונט' הוראה דב"ד אות יו"ד בשם זה. ויש אנשים ששם העצם שלהם הוא חייא וקרו ליה יחייה. אז כותבים חיא דמתקרי יחייה הרב הנז' שם

ט"ז יחזקיה אם לכתוב בוי"ו באחרונה או חסר. ואם היה חותם יחזקי' ברפ"ה אחר היו"ד. עיין תשובה מאהבה ח"א סי' ב"ן אות י"א הו"ד בק"פ אות זה

י"ז יצחק יעקב. כותבים ככתוב אפילו שהמגרש הוא מהלועזים שחותמים בכתב שלהם איצחק יאעקב וכיוצא אין משגיחין בחתימתו כיון שידוע ששם העצם שלו היה בל"הק. ועיין למהריק"ו שורש קס"ב ולהרב הנז' באות ישי. וכ"כ הרב גנזי חיים ז"ל באות ג' סי' פ' ביצחק שהיו קורין אותו איסאקי וכתב יצחק לבד כיון שהוא קיצור השם עי"ש. ונראה דהוא הדין ליעקב שקורי אותו ג'אקוב ג'אק וליוסף שקורין אותו ג'וזיפי אליהו אלי אלייתי וכיוצא וצריך להתישב בדבר. ועיין לקמן בשם ישי

י"ח יקותיאל הוראה דכ"ד אות זה

י"ט ירחם. בס' שמות מייתי פלוגתא י"א שכותבים מלא וי"ו וי"א שכותבים חסר ככתוב. זולת מי שנקרא ירוחם הרי"ש בשור"ק נראה דיש לכותבו מלא ע"כ. וכן העלה הרב הנז שם וכתב שאפי' היה נוהג לחתום מלא לא משגחינן בחתימתו. ואם נקרא ירוחם הרי"ש בשור"ק וכתבו בגט חסר וי"ו עיין להרב הנז' שם

כ' ירחמיאל. עיין בכתבי מהרי"א סימן י"ח ובס' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ח האריך ע"ש ועיין י"א אות זה שהאריך

כ"א ירמיהו. אם יש לכותבו בוי"ו לבסוף או חסר. עיין מהרי"ו סימן ק"ך ובס' שמות ולהרב הנז' שם שהאריך. י ועיין בארות המים א"הע סי' ל"ח הו"ד בק"פ אות זה ועיין י"א אות זה שהאריך בזה

כ"ב ישועה. כך משפט כתיבתו בוי"ו אחר השי"ן וה"א לבסוף ככתוב ואם נקרא פ'רג'ון. עיין בס' שמות ולהרב הנז' שם ולקמן באות פ' ועיין הוראה דבית דין אות זה ועיין י"א אות זה

כ"ג ישמעאל. שנק' מליקו כותבים דמתקרי ולא המכונה. עיין בספר שמות ולהרב הנז' שם

כ"ד ישי. ביו"ד בתחילת תיבה ואף אם המגרש הוא מהלועזים שחותמים אישי לפי שהיו"ד שלהם הוא אי בכתב שלהם אפי"ה כותבים בגט ישי ואין משגיחין בחתימתו. כיון שידוע שעיקר שמו משעת הלידה הוא מהשמות הכתובים בתורה הרב הנז' שם

כ"ה ישעיה. אע"ג דברוב המקומות כתוב בוי"ו לבסוף מ"מ רוב העולם נקראים ישעיה ולא ישעיהו. ומסתמא כתבינן ישעיה ולא ישעיהו הרב הנז' שם. ובהגה שם כתוב משם ס' החינוך ב"י ססי' קל"ט דבנשתנה שמו מחמת חולי כותבים ישעיהו עי"ש. ועיין תשובה מאהבה סי' ב"ן אות י"ג ה"ד הק"פ אות זה

כ"ו ישראל. יוסף. היהודים מארץ יון המדברים בלשון יון קורין שם ישראל ישטאל ויוסף יוסטף ואין חוששין לזה וכותבים ישראל או יוסף ככתוב הרב הנז' שם

כ"ז יששכר בב' שיני"ן ככתוב בתורה כ"כ בס' שמות. י ואם נכתב בשי"ן אחד הדבר צריך תלמוד אם יש להכשיר הרב הנז' שם

כ"ח ישולה. עיין אות זה משם בארות המים דר"י ע"ג דבר משה ח"ג א"הע סי' ע"ב אות ס"י

כ"ט ישרון. חסר וי"ו בין שי"ן לרי"ש י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל: אות כ

א' כהן. כתב מרן בסימן קכ"ט סי"ט ובב"ת שלא נהגו לכתוב לא כהן ולא לוי וכן הוא המנהג בא"י וסוריא ומצרים ובמקום שנהגו לכותבו והשמיטו הסופר. עיין ג"כ שם ס"ק ל"ה ועיין להרב ז"ל שם באות ך' ועיין להרדב"ז ח"א סי' פ"א ה"ד סק"פ אות זה שאם יש ב' יוסף ב"ש שכותבים כהן או לוי עי"ש. ואם שלחו גט ממקום שנוהגים לכתוב כהן או לוי למקום שאין כותבים או להפך. עיין ג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ו ובי"א אות זה ועי"ש עוד חילוק דינים בזה

כ' כוכב. מלא שכ"כ בפרשת בלק דרך כוכב