עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת תעלומות לב חלק ב

שו"ת תעלומות לב חלק ב צ

Responsa Taalumot Lev part 2 90 · שו"ת תעלומות לב חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

הרב הנז' שם ועיין הוראה דב"ד אות זה. ואם קורין אותו גראסיין או גראסייאנו עי"ל באות ג' ועיין י"א אות זה

י"ט חננאל. אם היו קורין אותו חנן כותבים. חננאל דמתקרי חנן ואם נקרא מרזוק בלשון ערבי כותבים דמתקרי מרזוק. עיין י"א אות זה ועי"ל אות מ'

כ' חנין. יש לכתוב ביו"ד דב"ש סי' רמ"א הגה שם. ובערי המערב יש מי ששמו חנן וכך סדר כתיבתו בלי יו"ד ע"כ צריך לחקור על טיב השם. ועיין ק"פ אות זה ויקרא אברהם בקונטריס ש"מ אות ט' ועיין י"א אות זה

כ"א חסן. שם זה שכיח בין הערבים ופירושו עשיר ואין כותבים א' כי בערבי אין רגילים לכתוב אותיות לרמוז על הנקודות כי הוא קרוב לל"הק הרב הנז' שם. ואני לא ראיתי בערי המערב מי שנקרא בשם חסן בין היהודים רק משפחה גדולה יש שכינוי משפחתם הוא חסאן וחותמים בא' אחר הסמ"ך. וגם בין הגוים יש: הרבה ששמים חסאן והוא בא' אחר הסמ"ך כי כך משפט כתיבתו בערבי

כ"ב חסדאי. עיין טיב גיטין מודעי סימן ג"ן

כ"ג חת. יש מי ששמו חזקיה וקורין אותו חת ויש מי ששמו יחזקאל וקורין אותו חת. עיין י"א באות זה שהאריך: אות ט

א' טאוס כותבים אותו בטי"ת ולא בתי"ו. הרב הנז' שם וכן מצאתי בקונט' שמות הגיטין אות ט' כתוב שם זה בט"ית ובסמ"ך באחרונה

ב' טוביה. מסתמא יש לכתוב טוביה חסר וי"ו באחרונה. הרב הנז' אות זה

ג' טובי. שם עצם איש וצריך לכותבו מלא. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל וכ"כ בס' פאת ים אות ג' דס"ב סע"ב

ד' טודרוס. ברוב המקומות כתוב בטי"ת בתחילה ומעוט מקומות כתוב בתי"ו והעלה הרב הנז' שם לכתוב בטי"ת בהוראת הת"ה סי' רל"א. ופסקו מור"ם סימן קכ"ט סל"א בכל כינוי שצריך לכתוב תי"ו או טי"ת כותבים טי"ת עי"ש. ואם המגרש אומר ששמו טודרוס בוי"ו אחר הדלי"ת יכתבו כן. הי"א אות זה בשם הרא"ם ז"ל ועיין פאת ים אות ג' דס"א ע"ב וע"ג: אות י

א' יאיר. בס' שמות כתב שהאשכנזים שקורין יאר בציר"י כותבים חסר יו"ד וכתב הרב הנזכר שם דבין הספרדים מצוי שם זה וכלם קורין יאיר בחיר"ק וכותבים יאיר מלא ביו"ד. ואם טועה וחותם יהיר בה"א אין משגיחין בחתימתו וכותבים באל"ף ע"כ ועיין י"א באות זה

ב' יאשיה. במלכים וד"ה כתוב בוי"ו לבסוף והמתרגם מתרגם פעמים בוי"ו לבסוף ופעמים בלא וי"ו. ובתלמוד אשכחן בלא וי"ו ולכן יש להסתפק אי סגי בגט אחד או בב' גיטין ובסתם בנ"א אפשר שעיקר שמם יאשיה בלא וי"ו ועי"ל בשם גדליה ואם טעה הסופר וכתב יושיה וי"ו במקום א' יראה דהגט פסול ואפשר שיש להכשיר במקום עגון ושעת הדחק. הרב הנז' שם

ג' ידידיה. בס' גט פשוט סימן קכ"ט ס"ק קל"ד האריך ושם באות זה העלה שיכתוב אותו בב' תיבות כעין תיבה אחת ויותר נראים ב' תיבות. ואם כתבו בתיבה אחת לגמרי יש להכשיר בשעת הדחק ואם כתבו בב' תיבות ובב' שיטות הגט פסול ע"כ. ועיין הוראה דב"ד אות זה ובי"א אות זה

ד' יהודה. אם היה רגיל באל"ף אחר היו"ד מפני כבוד השם כותבין יאודה דמתקרי יהודה כשר כ"כ הריק"ש. ומדברי הרא"ש בתשו' סימן יו"ד בשם יאושע נראה דלא משגחינן בחתימתו וכותבים בה"א וכן נראה עיקר. ועיין בארות המים דקכ"ז ע"ד ודקל"ג ע"א הו"ד בק"פ אות זה. י ואם כתב באל"ף יש להכשיר כדיעבד אך אם לא היה רגיל לחתום רק בה"א וטעה הסופר וכתב באל"ף יש לחוש ולכתוב גט אחר. ואם הוא במקום עגון ושעת הדחק כתב בס' שמות דיש להכשיר. הרב הנז' בס' עז"ן שם ועיין הוראה דכ"ד אות זה מה שציין עוד והעיקר לכתוב בה"א ועיין חינוך בית יהודה סי' קמ"א. ואם היה נקרא יודא בפי הכל וחותם כך אלא דלעס"ת היה עולה בשם יהודה י עיין תשובה מאהבה ח"א סי' ב"ן אות ג' נו"ב מה"ב א"ה סי' ק"ז הו"ד בק"פ אות זה ועיין י"א אות זה

ה' יהושע. כותבים בה"א אף אם רגיל לחתום באל"ף ואם כתב באל"ף יש מקום להכשיר בשעת הדחק ואף אם רגיל לחתום כה"א וכתב באל"ף יש להכשיר במקום עגון ושעת הדחק הרב הנז' שם. ואם הוא חותם יושע לקיצור השם. עיין הוראה דב"ד אות זה ועיין י"א אות זה

ו' יום טוב. עיין הריב"ל ח"ג סי' יו"ד ובג"פ סי' קמ"ו ס"ק קל"ד. ומסקנא דמילתא שיכתוב יום טוב וכן כל שם שבסוף השם הא' מאותיות מנצפ"ך בב' תיבות בשיטה אחת. ונכון הדבר שיקרב התיבות שיהיו נראים קצת לתיבה אחת ויותר נראים ב' תיבות מתיבה אחת. ועיין י"א אות זה

ז' יואש.כתב בס' שמות בשם רש"ל שהוא מלא וי"ו. ואם יש להסתפק אם שמו יהואש כמו שמצינו בכתוב כתבינן ב' גיטין. הרב הנז' שם

ח' יונתן.כתב בתה"ד סי' רל"ג דאם לא נודע אם שמו יונתן או יהונתן מסתמא כתבינן יונתן. וכ"כ מרן בסי' קכ"ט סכ"ה ועי"ש בג"פ ס"ק ק"ך

ט' יוסף. מסתמא כתבינן יוסף ולא יהוסף י מיהו אי איכא דקרו ליה יהוסף ראוי לכתוב ב' גיטין כ"כ מהרי"ט והובא בס' שמות ואם איכא דקרו ליה יוסי ואיכא דקרו ליה יוסף כותבין יוסף דמתקרי יוסי. ועיין מ"ש מור"ם סימן קכ"ט סט"ו ואם טעה הסופר פר וכתב יאסף באל"ף במקום