שו"ת תעלומות לב חלק ב פח

לבסוף. למי ששמו ידידיה קורין אותו גלידייא ולכן כתבו ידידיה דמתקרי גלידייא. עיין גנזי חיים אות ג' סי' ע"ב ונראה דמ"ש שם גלידייא באל"ף לבסוף הוא ט"ס דכיון שהוא יוצא משם העברי ראוי לכותבו בה"א לבסוף ובתו"ד כתוב גלידייה בה"א וגם שם ידידייה כתוב אחר כך בא' ונראה דלא נחית להכי ומשפטו ודאי בה"א לבסוף

ז' גרשון וגרשם. עיין סי' קכ"ט סכ"א ובחיבורו ג"פ שהאריך בזה. ועיין למהר"מ מינץ בתשו' סי' ט' ועיין י"א אות זה שהאריך

ח' גראסיין כתב בי"א אות זה משם מהר"א מוטאל שיכתבו בב' יודי"ן. והוא ז"ל הסכים לכתוב באל"ף אחר הב' יודי"ן גראסייאן ונר"ל שזה תלוי במבטא השם כמובן. וכמ"ש באות שאחר זה

ט' גראסייאנו. בב' יודי"ן ואל"ף אחריהם מהרשד"ם א"הע סי' מ"ו הו"ד בי"א שם: אות ד

א' דאוד. מי ששמו דוד וקורין אותו דאוד כותבים דוד דמתקרי דאוד. הוראה דב"ד אות ד' נראה דה"ד אם נתפרסם שם זה בין היהודים כמ"ש הי"א אות זה משם מהרש"ו ז"ל

ב' דוד. כותבים בלא יו"ד. עיין סימן קכ"ט סכ"ו. ואם חותם מלא ביו"ד כותבים מלא ואם כתבו חסר כשר. י ג"פ שם ס"ק קכ"א ועיין י"א אות זה

ג' דוראן. שם זה שכיח בין היהודים שבמערב וצריך לכותבו באל"ף אחר הדל"ת והכותבים דורן חסר א' טועים הם. הרב הנז' שם

ד' דוב. ואם נקרא בער אם כותבים המכונה או דמתקרי. עיין הוראה דב"ד אות זה ובאות יו"ד

ה' דונש. חסר א' בין נו"ן לשי"ן. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

ו' דונוזו. שם עצם י"א שם

ז' דיבו. כינוי לזאב בלשון ערבי דיב ומוסיפין וי"ו לגעגוע ותפארת הלשון וכותבים שמואל המכונה דיבו. חיים לעולם ח"ב א"הע סי' ל' אות ט'

ח' דניאל. מוראנ"ח ז"ל היה חוכך להחמיר לכתוב כ' גיטין א' ביו"ד והב' בלא יו"ד ובס' שמות מסיק דבגט אחד ביו"ד סגי. וכן הסכים הרב הנז' שם ועיין גו"ר ח"ב א"הע כלל א' סי' ט"ו מ"מ בשניות א"הע סי' י"ג ציינם הק"ף ועיין מזבח אדמה דל"ג ע"א טיב גיטין מודעי סי' י"ז ועיין י"א אות זה שהאריך: אות ה

א' הושע. חסר יו"ד בין שי"ן לעי"ן. ואם כתבו מלא יש להכשיר. י"א אות זה בשם יאיר נתיב

ב' הילאל. מהריק"ש כתב שם הלאל בערבי חסר יו"ד ומלא אל"ף והרב הנז' כתב לכותבו ביו"ד וא' ונראה שאם כתבו חסר יו"ד שהגט כשר. ועיין אדמ"ק ח"א דק"ד ע"ד ובס' פה"א ח"א דפ"ד ע"ב ציינם הי"א באות זה

ג' הירש. עיין תשובה מאהבה ח"א סי' ב"ן אות ט' שהסכים לכתוב מלא ביו"ד אף אם חותם חסר יו"ד. הו"ד בק"ף אות ה' ועיין הוראה דב"ד אות ה' שהאריך

ד' הלל. עיין סי' קכ"ט ובג"פ שם והסכים הרב ע"ן אות ה' שיש לכותבו חסר יו"ד ואם נכתב מלא כשר. ועיין פה"א ח"ד רפ"ד ע"א י"א דק"ז ע"א וע"ב חיים שאל ח"א סי' ל"ח בשם מבורך: אות ו

א' ואלק. כינוי ליהושע ואם חותם פלק צריך לכתוב כן. תשובה מאהבה ח"א סי' ב"ן אות יו"ד הו"ד בק"פ שם ועיין בב"ש בשמות הגיטין שכתב כשקורין הוי"ו כקמ"ץ יש לכתוב א' אחר הוי"ו. אבל במדינות אלו שקורין בפת"ח יש לכתוב ולק חסר א' ע"כ. וכן כתבו בע"הק ירושת"ו ועיין הוראה דב"ד אות וי"ו

ב' וואלף. עיין שבות יעקב ח"א סי' קכ"ב הו"ד בק"פ אות וי"ו

ג' וידאל. יש לכותבו כן ביו"ד אחר הוי"ו ובא' אחר הדלי"ת. כן העלה הרב הנז' שם וסיים שאם כתב ויטאל בטי"ת במקום דל"ת יש לחוש לשינוי השם יע"ש

ד' וישל. כן כתבו בע"הק ירושת"ו ע"פ מ"ש בס' נחלת שבעה בקו' שמות הגיטין דפ"ד ע"ג עיין הוראה דב"ד שם

ה' ויטא. אם נקרא בשם חיים כותבים חיים דמתקרי ויטא. עיין בס' הוראה דב"ד אות וי"ו שהאריך ועיין חיים לעולם סי' ט"ל סנ"ה ועי"ל אות ב'

ו' ויטוריו. מי ששמו חי או חיים קורין אותו ויטא או ויטוריו ויותר נכון לכותבו בוי"ו בתחילה מפני הרפ"ה

ז' וינטורא. הוא לעז שם גד. ואם נקרא מהעריסה בשם גד כותבים גד דמתקרי וינטורא. ואם מעת המילה נקרא וינטורה כותבים אותו לבד ואם יש לכותבו בה"א או בא'. עיין להרב טיב גיטין מודעי סי' ן' שנראה דאזלינן בתר חתימתו. ואם חותם בה"א כותבים בה"א ואם חותם בא' כותבים בא' עי"ש. ועיין י"א באות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל שצריך לכותבו בא' לבסוף

ח' וילייסיד. שם עצם וכך משפט כתיבתו וי"ו יו"ד למ"ד ב' יודי"ן סמ"ך יו"ד דל"ת. ואם כתב שי"ן במקום סמ"ך אין קפידא אך אם כתב תי"ו לבסוף במקום דלי"ת אם הוא שעת הדחק ואין שהות לכתוב אחר יגרור התי"ו ויעשינה דלי"ת ואם אי אפשר נראה שאינו מעכב י"א אות זה בשם מהרא"ם ז"ל ועיין במה"ג בסו"ס שער אשר גט ר"ד: