שו"ת תעלומות לב חלק ב פו

אליקים בלשון יון. הרב הנז' שם ועי"ש

ל' אליגרי. שם עצם של איש. י"א בש"ה אות זה

ל"א אלעזר אליעזר. צריך לחקור כיצד נק' בשעת עריסה ואיך חותם ועולה לתורה ומי ששמו אליעזר וקורין אותו ליטמאן או ליפמאן. עיין בס' אשדת סי' ע"ט מ"מ בשניות א"ה סי' י"א וי"ב. ועיין בס' נחלת שבעה סי' מ"ו שכתב משם הלבוש ומהר"מ שמי שקורין אותו ליזר כותבים אליעזר וכשקורין אותו לאזר כותבים אלעזר ואין צריך לכתוב הקיצור. ועי"ש שהאריך

ל"ב אמון שם איש וכותבים אותו באל"ף. י"א שם

ל"ג אימרידך. במי ששמו מרדכי. עיין אורים גדולים לימוד צ"ב דל"ד ע"א. ועיין י"א בשמות הגיטין אות זה ולקמן באות מ' וכתב הרב מהרא"ז ז"ל שם שהוא קיצור שם מרדכי וע"כ כותבים מרדכי דמתקרי אימרידך

ל"ד אנגיל. כתוב בס' שמות בשם מהרי"ט ז"ל וז"ל אנגיל שם אדם ורגילים לכתוב רפ"א על הגימ"ל. ונ"ל שאם נכתב בלא רפ"ה שפיר דמי שהרי שם זה מיוחד למלאכים וכו' עיש"ב. ה"ד הרב הנז' ועי"ש ויען נהגו לקרות למי ששמו מלאך או מרדכי אנגיל צריך לחקור אם משעת לידה קרו ליה אנגיל או עיקר השם מלאך או מרדכי ואם יש לכתוב אנז'ילו בזי"ן. עיין דב"מ בסימן ע"ב סכ"ט

ל"ה אנזילו. עיין דבר משה ח"א סימן ע"ב שכתבו ג' גיטין

ל"ו אנגילינו. בספר מנהגי מצרים אות ג' כתבו כן ועל הרפ"א לא חששו והרב המאסף ציין לס' חיים ושלום. א"הע סי' ל"ג ול"ד עי"ש. ואם הוא איטאלקי צריך לחקור כיצד חותם. יען משפט כתיבתו הוא אנגולינו בוי"ו אחר הג'. ועיין גנזי חיים אות ג' סי' ס"ג שאמרו לו שמפני שהיה בכור וע"ש קדושתו מרחם קראוהו אנגילינו וא"כ יש שייכות לל"הק עי"ש

ל"ז אנשיל. כתב הרב הנז' שם דיש כותבים אנשיל במקום אנגיל וזה תלוי במבטא. ולי נראה דאנשיל אין לו דמיון לאנגיל ונראה שהוא כינוי לשם אשר כמ"ש הרב בשם ס' שמות. ועיין בס' טיב גיטין אות א'

לח אנשטש. מי ששמו אליקים קורין אותו כך וכותבים אליקים אנשטש. עיין י"א שם שהעלה לכותבו בלא אלפין באמצע התיבה כיון שהוא לשון יוני והם אינם כותבים א' בהברת הפתח

ל"ט אסמאל. מי ששמו כך כותבים בסמ"ך כ"כ הי"א בש"ה באות זה

מ' אפידא. שם עצם איש כ"כ הי"א בש"ה אות זה. ובס' רב דגן במה"ג סי' ג' הובא בכמה גטין ובסי' ד' סתצ"ג הסכים לכותבו בה"א לבסוף עי"ש

מ"א אצלאן. למי ששמו יהודה איך לכתוב בצד"י או שי"ן. עיין באורך בס' דבר משה חא"הע סי' ח"ן. ועיין י"א באות זה שאין קפידא כזה ומי שכותב בסמ"ך או בצד"י לא משתבש. ויש קורין אותו אצלאני ביו"ד לבסוף כמ"ש בדבר משה שם. ועיין הוראה דב"ד באות א' ובס' רב דגן במה"ג סי' ג' בכמה גטין כתוב אשלאן בשי"ן

מ"ב אריה. דמתקרי ליב. עיין גיטין מודעי סי' ל"ו

מ"ג אשקר. כתוב בס' שמות אשקר שם זכר בערבי ופירושו אדמוני. וכ"כ בש"ות מהר"ם אל אשקר ז"ל שם זה הרב הנז' שם

מ"ד אשתרוק. כ"כ בס' שמות בשם מהרי"ט בתי"ו וקו"ף באחרונה וכן הוא בתשו' הריב"ש סי' ס'. ולפי מ"ש מור"ם סי' קכ"ט סל"א והוא מת"ה סי' רל"א. היה נראה דטפי עדיף לכתוב בטי"ת מיהו כיון דנהגו לכתוב בתי"ו אין לשנות. י ואם כתב בטי"ת הוא כשר הרב הנזכר שם. ונראה שאם החזיק המגרש לכתוב בטי"ת כותבין בטי"ת לכתחילה י ועיין הוראה דב"ד אות א' וכן כתוב בטי"ת במזכרת הגיטין שבס' שער אשר סי' נ"א גט ל' מפני שכך היה חותם

מ"ה אשחדי. עי"ל באות ש' ובי"א באות זה ובאות ש' מה שציין

מ"ו אשרוגה. אישרוגה. איסטרוגו. איסטרוגה. עיין להרב הנז' שם: אות ב

א' באלי שם זה נהוג בתוגרמה לכנוי והוא לקוח מהישמעאלים והסכים הראנ"ח ז"ל ח"א סי' ל"ה לכתוב אליהו המכונה באלי ולא דמתקרי. ולענין אם לכתוב מלא באל"ף או חסר הסכים הרב הנז' לכותבו כפי כתיבת הישמעאלים אם מלא מלא ואם חסר חסר י ועיין להרב הנז' שם שהסכים לכותבו מלא ועי"ש. ועיין הוראה דב"ד אות ב' ועיין י"א בש"ה אות זה

ב' באראכאת. שם ערבי למי שנקרא ברוך או ברכה. האריך הרב הנז' שם והעלה לכותבו מלא באלפין ובתי"ו באחרונה כיעו"ש ובס' שמות למהרש"ו ז"ל ה"ד הי"א באות זה כתב ברוך דמתקרי ברכאת או ברכת וציין שם להדבר משה ח"ב סימן ק"ד אדמ"ק ח"א בחא"הע

ג' בבאני. עיין בספר שמות מ"ש משם מהרימ"ט ז"ל הו"ד בי"א אות זה ובערי המערב נהגו שם זה לכינוי

ד' בבאקו. שם עצם איש. עיין בס' י"א אות זה

ה' בונגואה. כתב בי"א אות זה שאם בשעת המילה קראוהו יהודה כותבים יהודה דמתקרי בונגואה עי"ש

בונפוש כתב בי"א אות זה משם מהר"א מוטאל ז"ל שקורין כן למי ששמו אשר ואם קראוהו אשר בשעת המילה צריך לכתוב אשר דמתקרי בונפוש. ואם יכתבו אל"ף בין נו"ן לפ"א כתב שם דאין קפידא. ונראה דה"ד אם קורין אותו בונפוש בקמ"ץ אחר הנו"ן ודוק. ועיין מה