שו"ת תעלומות לב חלק ב פה

באמצע כיון דשורש השם הוא אברהם ואם כתב כאלף איבראים יש לפסול. ואפשר בשעת הדחק ומקום עגון יש להכשיר הרב הנז' שם. ועיין משאת משה בשניות סי' ח' וט' ה"ד הק"פ אות א'. ועיין טיב גיטין להרב רס"ם ז"ל סי' י"א. ועיין י"א בשמות הגיטין באות זה שהאריך. ועיין בס' נחלת שבעה סי' מ"ו שאם נקרא אברש או אברשקא אין כותבים אלא אברהם וכן כל כיוצא בזה עי"ש

ג' אבו פ' יש נוהגים הרבה לקרוא את האב ע"ש הבן דרך משל. אם הבן שמו יצחק קורין את האב אבו יצחק עד שכמעט משתקע שם האב. אם עולה לס"ת בשמו העיקרי כותבים שמו וכל שום וכו' וסגי בהכי. ואם גם לס"ת עולה בשם אבו יצחק כותבים אנא פ' דמתקרי אבו יצחק. וכן בנשים אם כ"ע קרו לה ע"ש בנה אם פ' ולא נודע לה שם אחר יכתבו עיקר שמה. פ' דמתקריא אם פ'. הרב הנז' וציין למ"ש בג"פ סי' קכ"ט סק"א ועיין חיים שאל סי' ל"ז הוראה דב"ד אות א'

ד' אבו סעד. הוא שם העצם כלומר אב העושר והוא תיבה אחת כמו אברך. ואם כתבו בב' תיבות בשיטה אחת אין ולאו ורפיא בידי להכשירו. הרב הנז' שם ועיין בי"א בשם זה מה שציין בזה

ה' אבו לחסין. הרב הנז' ז"ל בשם תשו' הרא"ש ז"ל כלל ס"ח סימן י"א. ובמערב יש הרבה ששם זה הוא כינוי משפחה

י' אבו אלכיר. הרב הנז' בשם רלב"ח ר"סי ס"ו. ואני ראיתי באלגיר יע"א אנשים שכינוי משפחתם הוא אבו אלכיר

ז' אבי גדוד. יש לכותבו מלא בוי"ו ואם חותם חסר הולכים אחר חתימתו. הרב הנז' שם וכתב שם משם ס' שמות שכתב בשם רש"ל דיש לכותבו בחד תיבה ועי"ש

ח' אבשלום. האריך הרב הנז' שם ואסיק דכתבינן אבשלום מלא וי"ו

ט' אבישלום. מלא בוי"ו ומלא ביו"ד ובתיבה אחת. הרב הנז' שם וציין למ"ש בסי' קכ"ט סל"ב. ועיין מ"מ א"ה סי' י"א אדמ"ק א"הע סי' מ"ט ציינם הק"פ אות א'

י' אבישי. תיבה אחת ומלא ביו"ד אחר הבי"ת הרב הנז' שם

י"א אבמרי. יש להסתפק אם הוא ב' תיבות או מלה מורכבת. עי"ש שציין תשו' הריב"ש סי' קצ"ג ורי"ב ובסי' רס"ח כתב ישעיה בר אבא מרי

י"ב אבי עד שר שלום. עיין מחנה ישראל סימן פ"ז אות ה'

י"ג אבי העזרי. יש לכותבו בב' תיבות אבל לא בב' שיטות. יד אליהו סימן צ"ב

י"ד אבא. הוא שם המוזכר בתלמוד והובא ג"כ בס' שמות להב"ש וכתב שם משם הט"ז דשם אבלי הוא כינוי לאברהם ולא לאבא ואין כותבים הכינוי. הו"ד בי"א בשמות הגיטין

ט"ו אבלי. עיין באות הקודם

ט"ז אבו זכרי. הוא כינוי גנאי ואין כותבים אותו בגט. פה"א ח"ג דל"ב ע"ב הו"ד בי"א שם

י"ז אדוניה. יש לכותבו חסר וי"ו באחרונה ואם כתבו מלא אין להקפיד. הרב הנז' שם

י"ח אדרת. שם איש. הובא בי"א בש"ה משם מהרש"א ז"ל

י"ט אדבונדו. ויש קוראים אדבורו ויותר טוב לכתוב אדבונדו כי כן עיקר השם. מס' כ"י

כ' אהרן. חסר וי"ו ואם כתבו מלא. עיין ג"פ סי' קנ"ט ס"ק קכ"ח ועיין י"א שם

כ"א אור שרגא. בס' שמות כתב שיכתבנו בחד תיבה והרב הנז' כתב שיקרב אותם שיהיו נראים קצת לתיבה אחת ויותר יהיו נראים לב' תיבות. ואם כתב שרגה בה"א לבסוף הגט כשר. י שם ובס' ק"ף אות א' הביא משם ה' תשובה מאהבה סי' ב"ן שכתב אורי שרגא ביו"ד שכך היה חותם ע"ש

כ"ב אושעיה. אם המגרש חותם באל"ף כותבין באל"ף. ואם אינו יודע לחתום או בשם אבי המגרש והמתגרשת ולא ידעינן איך היה חותם כותבין בס"א ואם כתב באל"ף הגט כשר ואם היה רגיל לחתום בה"א. וכתב בגט א' יש להכשיר במקום עגון ושעת הדחק. ואם חותם באל"ף וכתב בה"א יש להכשיר. אפילו שלא בשעת הדחק. ואם היה רגיל לחתום בה"א בתחילת התיבה כותבים באל"ף ולא משגחינן בחתימתו י ואם כתב בה"א יש להכשיר בדיעבד ובשעת הדחק ואם יש טורח לכתוב גט אחר יש להכשיר כיון דהוא רגיל לחתום בה"א וליכא שינוי במבטא. הרב הנז' שם

כ"ג אודי. למי ששמו יאודה קורין אותו אודי בס' אדמ"ק א"הע סי' מ"ו הו"ד בי"א שם שהסכימו לכתוב יאודה דמתקרי אודי ביו"ד לבסוף

כ"ד אוריאל. בוי"ו וביו"ד כ"כ בי"א בש"ה משם מהר"ש ויטאל ז"ל ועיין גנזי חיים באות ג' במה"ג אות נ"ו

כ"ה אידר. ביו"ד בין א' לדלי"ת ואם כתבו חסר יו"ד הגט פסול שמשתנה הכונה. ואם כתב אידיר בשני יודי"ן הגט כשר בדיעבד הרב הנז' שם. ועיין בי"א בש"ה אות זה מה שתמה עליו

כ"ו אידיל. בשני יודי"ן מנהגי מצרים אות א'

כ"ז אלטר. כתבו בטי"ת שם אות ב' במנהגי מצרים

כ"ח אליהו. כתב הרב הנז' בשם ת"ה סימן רל"ג. דאם לא נודע אם שמו אליה או אליהו כותבין אליהו. וכ"כ מרן ז"ל סימן קכ"ט סכ"ב ובס' שמות כתב בשם מהרי"ט דיכתוב ב' גיטין וב"א לציו"ן ג"ף סי' קכ"ט ס"ק קי"ו וקי"ז הרב כנז' שם. ועיין פרי האדמה ח"א דע"ט ע"ג נוב"י מהד"ק א"הע סי' צ' ס"ד הק"ף אות א'. ועיין הוראה דב"ד אות א' גנזי חיים אות ג' סימן מ' וסי' ע"ח:

כ"ט אליקים. דמתקרי אנאשטאש שהוא פי'