שו"ת תעלומות לב חלק ב פד

על פניו ולהתנהג בטכסיס ת"ח ומי שעובר ע"ז ח"ו באיזה דבר הן בגופו הן בממונו וכ"ש בהשגת גבול חבירו ענוש יענש לפי ראות עינינו. ואם ח"ו חזר לסורו יופסל מאומנותו הסופר צריך שיהיה בקי בכל הדינים הנצרכים למלאכתו מלא"ש בכל מכל כל וכל סופר שאין בידו סמיכה מבקיאי ומומחי עירנו יע"א אין לו רשות לעבוד עבודת הקדש. וכן במגיהי הס"ת בבתי כנסיות ביום הששי לקריאת ש"ק. וגם אחר שיקבל כתב סמיכה צריך להיות חוזר על לימודו תמיד וכן בכל סוכר שיבא מחדש. הפרשיות של התפילין קודם שיתן אותם הסופר בבתים. וכן המזוזה ומגילה קודם שימסרנה להקונה צריך לתייגם כמו שהוא הדין וכן לבודקם עם סופר אחר עמו ומי שיעבור ע"ז ח"ו ענוש יענש כנז"ל. וכן ביריעה שנפסלה והחליפה ביריעה אחרת חדשה צריך לבודקה עם סופר שני עמו קודם שימסרנה כנז'. ואם אח"ך נמצא בה טעות למעלה משלש טעיות מלבד העונש צריך הסופר ההוא לתקנה בחנם. ס"ת החדשה צריך שיגיה אותו הסופר שכתבו עם בקי שתי פעמים קודם הגהה של הדיינים. הסופר אינו רשאי לכתוב יריעה שקורין מזיי"תא בין בס"ת חדש בין בישן ואם עבר ח"ו החיוב מוטל עליו להחליפה בחנם. הרצועות של התפלין צריך שיהיו מעובדין לשמן דוקא כמו שהוא הדין. ומי שלא יעבד איתם לשמן רק בשחירה אינו רשאי למוכרם כלל. ואם עבר ח"ו ומכרם מלבד העונש כנז' הרי זה נקרא מקח טעות ולעולם חוזר. וחומר וחוזק הסכמה זאת כחו"ח כל ההסכמות דנהיגי בישראל יתד שלא תמוט

והיה זה ביום ד' לחדש שבט בסדר ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם שנת ברו"ך תהי"ה לפר"ג וה' יברך את עמו בשלום: הצעיר אליהו חזן ס"ט ודא גושפנקא דשדר לי מלכא יר"ה ע"ה יוסף רובין ס"ט הצעיר חיים בהן ס"ט ע"ה חי מימון ס"ט

אנחנו הבאים עה"ח תניינא להא דתנו רבנן הרבנים העליונים למעלה הע"י ואנן נמי קבלנו על עצמנו קבלה גו"ש כתחז"ל כל הכתוב ומפורש לעיל מתחילת שיטה ראשונה עד סו; שיטה אחרונה והמקום יהיה בעזרנו לעבוד עבודת הקודש וחפץ ה' בידינו יצלח. והיה זה ביום ובחדש ובשנה הנזכר לעיל והכל אמת ויציב ונכון וישר ובריר וקיים

ע"ה יוסף פלאח ס"ט ע"ה יצחק דאבוש ס"ט ע"ה שאול כמוס פלאח ס"ט ע"ה יהודה גנון ס"ט ע"ה שלמה עהדאד ס"ט ע"ה יעקב חדאד ס"ט ע"ה אליהו כאלפון ס"ט סימן ו' קונטריס שמות הגיטין

דבר אליהו המחבר ס"ט. בהיות ראיתי הרבה ספרים נפתחים בשמות הגטין של אנשים ונשים. והגם מפוזרים ומפורדים בספרי רבני האחרונים ז"ל ע"כ אמרתי לקבצם יחד. והנה הבאתי בקיצור השמות המובאים בספר עזרת נשים לה' הגדול כמהר"מ ן' חביב ז"ל ובס' יד אהרן א"הע ושאר הפוס' האחרוני' המצויים אצלי. ומה שחידשתי בעניותי על דבריהם כדי להקל החיפוש מעל מסדרי הגטין. ולמודעי אני צריך כי לא היה פנאי לדקדק בכל השמות כסדר כתיבתם כפי הראוי מרוב טירדת הצבור וחסרון הספרים. לכן על הרב המורה המסדר הגט לעיין בדבר הדק היטב ולשקול בפלס שכלו כדת מה לעשות בכתיבת השמות יען רבו הסברות בענינים אלו. ויש הרבה שמות שתלויים במבטא שנוהגים במקום הנתינה. וגם בהרבה שמות נפלו טעיות מהמעתיקים והמדפיסים. ועל המורה החכם להבין דבר מתוך דבר לבל יכשל ח"ו וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן ולמודעי אני צריך שבכל מקום שכתוב עיין להרב הנז' שם. כונתי על ס' עזרת נשים למהרב"ח ז"ל כי הוא היה היסוד בזה: שמות אנשים אות א

א' אברהם. אם בשעת לידה קרו ליה אברם לסיבה שהיה אביו שמו אברהם ואבי אשתו ג"כ אברהם ומת ורצו לקרותו בשם אבי אמו. וכדי שלא יקפיד האב קראו אותו בשם אברם. כותבין בגט אברם ואם כתבו אברהם דמתקרי אברם הגט פסול. י כ"כ הרב ע"נ ז"ל בשמות הגטין אות א' ואם משעת לידה קרו ליה אברהם ואח"ך היו קורין אותו אברם. עיין להרב הנז' שם

ב' איברהים. אם עיקר שמו בשעת מילה היה אברהם והכי קרו ליה לס"ת רק בבית ובשדה כ"ע קרו ליה איברהים אין כותבין בגט רק אברהם ואם עלייה לס"ת וחתימה היה בשם איברהים ג"כ אם יודעים דעיקר שמו היה אברהם כותבים אברהם דמתקרי איברהים. ואם לא נודע כיון דעלייה לס"ת וחתימה וכ"ע קרו ליה איברהים כותבים איברהים לבד וכותבים אותו בה"א