שו"ת תעלומות לב חלק ב פג

מהנשאר ע"ן. והיה אם הדיין נותן להפריש קודם כתובת האלמנה אם מתה האלמנה אחר שנשאת הבת ולא נשבעה על כתובתה אם תקח הבת ע"ן מכסף כתובתה יורה המורה ויבא שכ'מה

תשובה תחילת דבר צריכים אנו לדעת מי קודמת ליטול קודם. האלמנה או הבת והדבר פשוט דהאלמנה קודמת שהיא בע"ח דאב והבת בע"ח דאחי. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ך מהל' אישות הי"א מי שמת והניח אלמנה ובת מזונות האלמנה קודמין למזונות הבת. וכן אם נשאת הבת אינה ניטלת ע"ן מפני מזונות האלמנה. וכתב הה"מ שם ודע שכ"ש אם האלמנה תובעת כתובתה שהיא דוחה מזון הבת ופרנסתה וכו' עי"ש. וכ"כ הר"י קרקשא ה"ד הטור א"הע סי' קי"ג דאי איכא אלמנה ובת אלמנה קודמת שהיא בע"ח דאב והבת בע"ח דאחי וכתב מב"י ז"ל שם שכ"כ הר"ן פרק מציאת האשה

והנה כל זה הוא כשבאה האלמנה לתבוע כתובתה ואין בנכסים אלא שיעור כתובתה שאז ודאי שהיא קודמת אבל היכא שהם נכסים רבים דרך משל מאה מנה וכתובת האלמנה הם חמשים והאלמנה תובעת כתובתה בזה יש להסתפק אם תקח הבת עשרה מנה והאלמנה כתובתה חמשים. וארבעים ישאר ליורשים או נימא שהבת תקח רק חמשה מהחמשים הנשארים אחרי פרעון כתובתה זוהי עיקר מטרין ואין בירור לזה מדברי הפוסקים שזכרנו

ונראה שאין לבת ליקח ע"ן אלא ממה שנשאר אחרי פרעון כתובת האלמנה כיון שהיא בע"ח של אביו ולא גרע משאר בע"ח של האב שהם קודמין ונוטלים חובם וממה שישאר אח"ך נוטלת הבת ע"ן. ואיך יתנו הבנים ע"ן מהנכסים שלא באו לידם ונטלתם האלמנה בכתובתה ודבר זה פשוט מאד ואינו צריך לראיה. מ"מ ראיתי להרב גו"ר ז"ל בחא"הע כלל ד' סי' כ"ד שהביא מ"ש רבני נ"א ז"ל להביא ראיה שאין הבת נוטלת ע"ן אלא אחרי ניכוי סך כתובת האלמנה ממ"ש הר"י קרקשא וה"ד הטור בסי' קי"ג ודחה הוא ז"ל דהתם אפשר דאיירי בדליכא שיעור בעזבון וכמ"ש בעניותי והביא הוא ראיה ממ"ש בפרק מציאת האשה דס"ח אמ"ל לרבי לדברך מי שיש לו עשר בנות וכו' והשתא אם אנו אומרים שהבת תטול תחילה פעמים שהבן יוצא חלק וכו' עי"ש. ושם בסי' כ"ה בתשו' הרב מהר"י הלוי ז"ל השבח השביח ראיה זו והביא דברי מהרימ"ט בראשונות סי' כ"ח עי"ש

איברא דאף בראיה זאת שהביא הרב גו"ר ז"ל מפרק מציאה האשה שאמ"ל לרבי לדברך וכו' איכא למשדי נהגא דאה"ן דהתם הוה מצי לשנויי דהיכא דמעקר נחלה דאורייתא לא קאמינא אלא נוטלות בחלק הבן אלא דקושטא דמלתא קאמרה ליה דדינא הכי הוא דקאמר שנוטלת עשור מה ששיירה ולא מכל הנכסים. וכן ראיתי להש"מ בפרק מציאת האשה בדמ"ה ע"א שכ"כ בשם ריב"ש וא"כ הכא נמי נימא אם הניח מנה וכתובת האלמנה תשעים נותנים לאלמנה כתובתה והעשור הנשאר חולקים הבן עם הבת וכמ"ש הר"י מטראני הו"ד בש"ע שם שלעולם אין נותנים לבת יתר על חלק הבן ובכן לא מעקרא נחלה דאורייתא

אלא מחוורתא כדאמרי' מעיקרא דכיון שהאלמנה היא בע"ח דאבא אין לבת ליקח ע"ן אלא אחר תשלום החוב כמו שאר בע"ח דאביה שקודם לגבות והיא אינה נוטלת אלא מהשאר. וכן ראיתי בש"מ שם דמ"ח ע"ג שכתב וז"ל והשתא דקימ"ל דבת לענין פרנסה בע"ח הויא וקימ"ל נמי דמי שהניח עשר בנות ובן ראשונה נוטלה ע"ן ושניה במה ששיירה. שמעינן מינה דבע"ח היכא דקדים וגבי מקמיה דגביא ברתיה ממעיט ע"ן. דאי ס"ד לא ממעטה ראשונה וכו' עש"ב. וכ"כ מהר"מ מפאדובה ז"ל ה"ד הכנ"הג סי' קי"ג הג"הט ל"ב דמי שהניח מאה זוז וב"ח שחייב לו תשעים שהבת נוטלת זוז אחת שהוא עשור הנשאר עי"ש שאין ספרו מצוי אצלי. ועיין שבות יעקב סי' ק"י בח"א ה"ד הי"א הג"הט. וכן ראיתי להרדב"ז ז"ל בח"ד סי' רנ"ה והו"ד בכנ"הג שכתב כן בפירוש לענין כתובה וז"ל ולענין מה ששאלת הדבר ברור יותר מבעתא בכותחא דאין שמין אלא אחר שמנכין כתובת האלמנה שהרי בע"ח היא ובכל שעה שתרצה גובה כתובתה וכו' ואין הבת נוטלת אלא עישור מה שישאר בקרקעות אחר פרעון הכתובה וב"ח אם יש עליו חוב ע"כ. והוא תימה על הרב גו"ר ודעמיה ז"ל שלא הביאו דבריו והלכו להביא עצות מרחוק

פש גבן לבאר היכא שהאלמנה לא קבעה כתובתה והפרישו לה סך המגיע לה בכתובתה וממה שנשאר לקחה הבת ע"ן ואח"ך מתה האלמנה ולא נשבעה ולא גבתה כתובתה. ובאה הבת לקבוע ע"ן ממה שנשאר מהאלמנה דכיון שלא גבתה כתובתה ולא נשבעה אין יורשיה יורשים כתובתה. ונכסי בחזקת היורשים קיימי והם נכסי המוריש והבת יש לה זכות בהם בע"ן

ונראה הדבר פשוט שיש לה ע"ן ממ"ש הרמב"ם בפ"ך מה"א ופסקו הש"ע סי' קי"ג ס"ו מי שמת והניח אלמנה ובת אין הבת נוטלת ע"ן מפני מזונות האלמנה ואפי' מתה הבת אחר שנשאת אין הבעל יורש וכו' ומשמע שאם הבת בחיים לוקחת הפרנסה הראויה להנתן לה. ולא גרע מקטנה שהשיאתה אמה ואחיה ונתנו לה פחות מהמגיע לה שיכולה היא להוציא מידה לכשתגדיל פרנסת נדוניית' הראויה לה כמ"ש בש"ע שם ס"ז ואפי' מחאה לא בעי הכא אם היא גדולה כיון שהנכסים הם מסופקים כי יכולה האשה האלמנה לתבוע כתובתה. ועיין בתשו' המבי"ט ח"ב סי' קפ"ח ה"ד הכנ"הג הג"הט ל"ו. (ע"כ נמצא ממה שהיה כתוב אצלי באורך והשאר לא נמצא כעת): סימן ה'

להיות כי רבו המכשולות בענין הסופרים סת"מ הנה הבאתי פה נסח ההסכמה שנעשית בעובי טראבליס המערב יע"א בחדש שבט התרמ"ג

אנחנו הבאים עה"ח קמנו ונתעודד לעזרת ה' לקנאת קנאת סופרי' והסכמנו הסכמה גו"ש כתחז"ל לתקן תקנות בענין סופרי מתא הכותבים סת"ם. תחילה וראש הסופר צריך שיהיה זהיר במלאכתו מלאכת שמים ירא וחרד ביראת ה'