שו"ת תעלומות לב חלק ב עב

ימין וראה מה שאסף איש טהור הרב הגאון שארי כמהר"ר ישראל משה חזן זצוק"ל אשר שמש ץ ברבנו' בקהלת קורפו יע"א כמה שנים בספרו הנכבד נחלה לישראל על אותו נדון של נחלות שחל להיות בעיר אנקונא יע"א. ושם בסעיף החמישי האריך להביא סברות הפוסקים ראשונים ואחרונים. כי חיובא רמיא על כל רבני ישראל לצאת לישע לשבר מתלעות עול. ולכוף כאגמון ראשו של אותו האיש שהיה חפץ לעקור ירושה דאורייתא עיש"ב. י כ"ש וק"ו בענין יוחסין כנ"ד שכל ישראל שייכים בה. וכל העדה כלם קדושים בכל הארצות. ורבני המדינות בראשם חייבים לאזור חיל. לבל יתערבו בישראל ממזרים. רעים ומרים. וקנאת ה' צבאות תעשה זאת

ובבן הנני מבאר באר היטב לעיני כל ישראל. ולפני שופטי המדינה הטובים והישרים. כי כל בניו ובנותיו של האיש יעקב בן שבתי מורדו שיש לו ויהיו לו מהממזרת רחל הנזכרת. הם ובניהם ובני בניהם ע"ס כל הדורות. הם כולם ממזרים ודאים ואסורים לבא בקהל ה' לישא ישראלית הזכרים שבהם. או להנשא לישראל הנקבות שבהם. ואיסור זה איסור עולם הוא ככתוב ומפורש בתורה. (בס' דברים פ' כי תצא) ושנוי בתלמודנו הקדוש (במס' קידושין פ' עשרה יוחסין) ומשולש בדברי גדול המחברים רבינו משה המיימוני ז"ל (בפט"ו מהלכות איסורי ביאה) ומבואר בש"ע (בא"הע סימן ד') והוא דין פשוט ומוסכם מכל הפוסקים והמחברים אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל. והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל התורה והמצוה. אין לו חלק באלהי ישראל ולא נחלה בעדת ישראל. ועונו ישא האיש ההוא. והדבר פשוט וברור. כי שום רב ודיין בשום עיר ובשום מקום. לא יוכל לסדר קידושין ולכתוב כתובה ולהכניס לחופה. שום אחד מבניו ובנותיו של יעקב הרע הזה עם זרע ישראל עם קדוש. כי הרי הם ממזרים גמורים ואין להם התר אלא במינם. ואל ישיאהו לבו הרע של יעקב הנז' לחשוב מחשבת פיגול כי בהיותו הוא ישראל כשר בניו ובנותיו מיוחסים אחריו. קרא כדכתיב למשפחותם לבית אבותם. כי לא נאמר זה אלא כשיש קידושין ואין עברה. אבל במקום שיש עברה גדולה כזאת הדבר מוסכם בש"ס ובש"ע (עיין במסכת יבמות דע"ח ובש"ע סי' ד' בא"הע) כי הולד הולך אחר הפגום. וכן הדין פשוט שם. ישראל שנשא ממזרת או ממזר שנשא ישראלית הולד ממזר לעולם ואסור לבא בקהל

את כל זה כתבתי כיאודה ועוד לקרא ולא היה צריך הכתוב לאומרו. ואם היינו באים ל לעשות פסקי דינים בדברים פשוטים כאלו לא יספיקו ספרים ומגלות גם אם יהיו השמים גוילים. ורק להפיק רצון אהובי חמודי החכם השואל הי"ו שבקש ממני להרחיב הדברים אולי יצטרכו להעתיקם לפני שופטי המדינה. ויה"ר שיהיו דברינו נשמעים

הב"ד החותם פה עוב"י נא אמון יע"א בש"א לחדש רחמים שנת התרמ"ט ליצירה: הצעיר אליהו חזן ס"ט וזה מה שכתב אלי החכם הנכבד המורה צדק הי"ו

עלץ לבי בה' רמה קרני באלהי. שזיכני בחסדו ואמתו להגות דברי כבודו כי נעמו. מתוקים מדבש ונופת. דברים נכונים מיוסדים על אדני פז. דברים הנכנסים אל הלב. כי באו עד עומק ההלכה. וסבר וגמר כפי התורה וכפי מה שתקנו חכז"ל. על ענין המשפחה הפגומה של יעקב מורדו. כי כל בניה ובנותיה ממזרים ודאים המה. ואסורים לבא בקהל קדושים. ולי נאה לשלם תודות למו"ר בתשואות חן חן. על הפסק האדיר מרגניתא טבתא דלית בה טימי. אשר שלח כבודו אל מעלת הפרנסים מנהיגי הק"ק הזה. וה' ברוב רחמיו יבא בעזרי כדי שאוכל לרוץ אורח ולעמוד על המשמר נגד הקנטירנין אל רצונו יתברך ואל תורתנו הקדושה. והוא יתן ליעף כח להרים דגל התורה ויוציא לאור משפטנו ויגדיל תורה ויאדיר

ואני עפרא דארעא זעירא מן חברייא. אחלה פני אל שיצו את ברכתו את מו"ר ועל כל משלח ידו. ובימים הנוראים הבע"ל יכתבהו ויחתמהו בספר חיים טובים ולשלום. ויאריך ימיו בטוב על כסאו הנשגב: הכו"ח פה קורפו עש"ק לסדר ובחרת בחיים שנת התרמ"ט

מוקירו ומכבדו הצעיר אלישע מפאנו ס"ט ר"מ פה קורפו יע"א הלכות גיטין סימן א'

מעשה בא לידינו באיש אחד שבא לגרש אשתו ראשונה. וכשנשאל מהב"ד מדוע חפץ לבגוד באשת בריתו. השיב אמריו כי היא יש לה חולי ולא יוכל לסבול וכיוצא. וב"ד רבה שלחו את האשה אצל נשים בקיאות לבודקה. והגידו כי אין בה שום חולי ושום מדוה ובעלילה בא עליה לגרשה ובכל זאת הוא מתעצם בטענתו כי לא יוכל לסובלה ונמאסה בעיניו וע"כ רוצה לשלם כתובתה מושלם ולגרשה בע"כ. והיא צווחת ככרוכיא שאינה רוצה בשום אופן לעזוב אלוף נעוריה. והרבנים ב"ד הצדק הע"י חייבוהו לתת לה מזונותיה עד שיתברר הדין ועלי שמו פניהם לחוות דעי ולהגיד את דבר המשפט

תשובה עם היות כי הנני טרוד מאד כידוע למעכ"ת בעול צבור ועול מלכות יר"ה אשר עלי היו כולנה. בכל זאת לא יכולתי להתאפק לקול האשה המורת רוח הזאת. ותמיד לנגד עיני דברי הרשב"ץ ז"ל בח"ב סי' ק"ב שכתב וז"ל ואני מנעורי ועד עתה חס על בנות ישראל ומלמד זכותן וכן היו משבחים עצמם גדולי התנאים וכבר אמרו על ר' ישמעאל (בנדרים פר"א) בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה (שהיה מחזר אחר זכותן ומאהבן לבעליהן כ"כ שם בסי' ח') ואני בדורי יכול לומר על עצמי כך שהרי שם הנכתב בקדושה הוא נמחה על המים לשים שלום בין איש לאשתו