שו"ת תעלומות לב חלק ב סח

מהות הקי'. ואולי בכעין זה גם מרן ז"ל יודה. ועכ"פ בהצטרפות גם מה שהיה דרך שחוק והתול ודאי דספקא הוי. ועיין י"א א"הע סימן כ"ז הגהב"י ח'

ורבו יקרה שבנ"ד הבת המקודשת היא קטנה וכמותה ואיכותה מוכיח עליה. ואם אמנם אי אפשר לברר בעדים כשרים מספר שנותיה. וגם לא נבדקה לדעת אם הביאה סימנים וכבר כתב הגאון מז"ה הגדול זלה"ה בחק"ל מה"ב א"הע סי' כ"ו משם הרב דברי אמת בדי"ו ע"א והרב שיו"ט בסי' ט' שבזמננו נשתנו הטבעים ואינם מביאים סימנים אלא מט"ו ואילך כיעו"ש. והרי יש לנו בזה ס"ס גמור. ס' הגיעה לכלל שנים ס' לא הגיעה. ואתמ"ל הגיעה ס' אם הביאה ב' שערות. ואע"ג דהרשב"א ז"ל באלפי"ו סי' אלף רי"ו כתבו לס"ס זה וסיים ואיני רואה להקל בזה כי יש עוד להתישב בדבר ע"כ. ורבני האחרונים ז"ל נסתפקו בכונת דבריו ואיש לדרכו פנה. ויש מהם סוברים שכונת הרשב"א הוא משום דלא הוי ס"ס המתהפך כמבואר בכנ"הג א"הע סי' קנ"ה בהגהב"י. ויש סוברים דכונתו הוא משום דהוי ס"ס משם אחד כיון דהכל הוא ס' אחד ס' גדולה ס' קטנה. ועיין להגאון הרמ"ז ז"ל ח"ד בדר"ה זלה"ה בתשובתו הארוכה הבאה בס' הק"ל מהב"י בחיו"ד סי' א' שלא הניח פינה וזוית בזה יעו"ש ועיין בס' נדיב לב ח"ב א"הע סי' כ"ד

עכ"פ רבנן בתראי ז"ל הסכימו להחמיר בס"ס זה ואף הרב מאריה דתלמודא הרב"א ז"ל בסי' ך' הגם שהביא תשו' רבני פרוב'ינצה וקטלוניא ועוד ג' הרועים שדעתם להקל בס"ס זה הפך דעת הרשב"א ז"ל שמחמיר. סיים הרב וכתב וכיון שהרשב"א ז"ל חש להחמיר. מי יקל בערוה החמורה ע"כ. אך כבר עמר בכל עז הגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל מה"ב א"הע סי' כ"ו. י ואסף איש טהור כל דברי הראשונים והאחרונים בענין זה. וצלל במים אדירים כדרכו בקדש ואסו"ד כתב וז"ל באופן דלמה שנתבאר בס"ס זה דהרשב"א שהחמיר ונמשכו אחריו גדולי רבני האחרונים היינו שלא נתגלה בימיהם דברי הראשונים. אבל אחר שזכינו לתורתם של הרמב"ן והר"ן וכן נראה דעת הר"מ לפי דעת הרבנים שזכרתי וכן דעת רבני פרוב'ינצה להתיר בס"ס זה הו"ל דברי הרשב"א דברי יחיד. ומה גם דהרשב"א מספק"ל ואין ספקו מוציא מידי ודאי. וכ"ש למ"ש הריב"ל ח"ד שגם הרשב"א בחי' כתב. כדברי הרמב"ן וכו' עכת"ד א"כ הרי אנו יכולים לעשות הס"ס הזה בשופי. וכ"ש לדעת הסוברים דטעמו של הרשב"א ז"ל הוא משום דס"ס זה אינו מתהפך וכבר הסכימו רוב הפוס' ז"ל דל"ב מתהפך ועיין בכנ"הג סי' ס"ח בהגה"ט י ומה גם דבנ"ד הא אית לן כמה ספקות כמו שביארנו ואם מעט ואוסיפה לך שהעדים אינם לא במקרא ולא במשנה וגם שלא הזכירו זמן הקידושין. וגם דמסתמא הטבעת שהיה באצבעו היה בה אבן ואע"ג שהם ספקות חלושים. מ"מ חזו לאצטרופי אל הספקות האחרים אשר הם חזקים כראי מוצק לאשווי לקידושין אלו עכ"פ קידושין דרבנן. וכבר הסכימו רוב האחרונים. בקידושין דרבנן גם הרשב"א ז"ל יודה להקל בס"ס זה. מאחר שהאב לא נתרצה בקידושין אלו וצווח ע"ז. ועיין להריב"ש ז"ל בסי' קצ"ג

סו"ד אני אומר שהמקל בנ"ד בקידושין אלו שלא להצריכה גט כדי שלא לפוסלה לכהונה וגם בדי לשבר מתלעות עול פריצי דורנו העושים במחשך מעשיהם. י יש לו על מה לסמוך כי הרי יש לנו יותר מג' ספקות בריאות וטובות דלכ"ע יש להקל אפילו באיסור ערוה ולאוקומה אחזקתה חזקת פנויה וכמו שהארכתי במקום אחר. ולהיות העת נחוץ אשים קנצי למילין וצור ישראל יצילנו משגיאות אמן כן יהי רצון

בס"ד זה מסרתיהו ליד הרבנים דייני מתא ועלתה הסכמתם להתיר את הבת בלא גט והותרה בהסכמת כולנו מכבלי העגון. ולהיותי דובב שפתי ישנים הרב המובהק מר דינא כמהר"ר חי מימון זלה"ה הנה הבאתי את אשר שרטט וכתב בזה וז"ל

כתב הרב מקור חיים רב כהנא נר"ו וז"ל מלבד מ"ש מני"ר הרב נר"ו יאיר לעד בהתר הבת הנ"ל נר"ל עוד סניף אחר שלא אמר הא"מ לי בזה כמ"ש ה' י"א ז"ל בא"הע סי' ז"ך הג"הט אות ז' שהביא מהלק"ט ח"א סימן מ"ד דבעיא היא ולא איפשיטא אי בעינן ודין או לאו וכו' והב"ד ז"ל א"הע סי' ך' כתב דה' בנימן זאב נסתפק במי שאמר תהא מקודשת לי ולא אמר בזה אי הוה קי'. ורצה להביא ראיה מההיא דלא כתב ודין. אי ידים מוכיחות הויין ידים א"כ השתא דקימ"ל דידים שא"מ לא הויין ידים אם לא אמ"ל בזה איכא למימר דקדשה בדבור ולא במה שנתן לה ע"כ. אלא שהמבי"ט כתב דבדיעבד אם לא אמ"ל בזה ל"מ ול"מ וכו' ועיין ג"כ לה' עה"ש שם אות א' והנה בודאי נקיטינן לחומרא מ"מ סניף מהא הוי. ועיין להרב כסא אליהו וע"ע לה' בגדי שש שכתב דמלשון הרשב"א ח"א סימן מ"ג משמע דאפי' בדיעבד ל"מ ושזה הענין תלוי בפלוגתא עכ"ד ואני עפר ראיתי להרב משחא דרבוותא ז"ל נימוקי מהרמ"א ז"ל שנשאל בנדון כנ"ד שדילג מלת כזה והביא דברי המבי"ט ושז"ט וסו"ד זו הלכה העלה דכשלא אמר בזה. לא אמר כלום שכן דעתו ד"ע י ושו"ר שם בנימוקי מהרש"א ז"ל שכתב כל בתר איפכא מדעת הרב ע"א ז"ל ופליאה נשגבה איך לא שלטו עיניו במ"ש ר' אבהו ז"ל ולא הזכיר מזה ובנ"ד דיש כמה ספקות וכמו שהאריך מני"ר הרב תנא דבי אליהו נר"ו חזי מהא לאצטרופי ובפרט היכא דאית קמן חזקת פנויה דמסייע לן בהדי ס"ס וכמ"ש הר"ן בהל' ר"פ דקידושין ועיין להרב פני יצחק נר"ו בסי' י"ג שכתב שכל גדולי הפוס' הביאו דברי הר"ן להקל בכל ס' קידושין יעוש"ב. באופן שגם דעתנו בזה כדעת הרב מני"ר הרב תנא דבי אליהו נר"ו בהתר הבת הנ"ל. הגם שמיראי ההוראה אנו בנ"ד שיש כמה ספקות להתירה כמ"ש הראשונים והאחרונים שלא לתת יד לפושעים וכו' וכמ"ש ה' פנ"י נר"ו דס"א ע"א ועיין לה' ישמח לב ז"ל בסי' י"א דכ"א ע"ג וכ"ג ע"ג ולאפס הפנאי מכמה טרדין אשים קנצי למילין ויש בזה די והותר להתיר הבת הנ"ל כאשר דבר בקדשו מני"ר הרב הא"ח נפשינו מופלא שבסנהדרין נר"ו וצור ישראל יצילנו משגיאות וימת"ן אכי"ר: