שו"ת תעלומות לב חלק ב ס

הרדב"ז הישנות סי' נ"ו ובס' דברי דוד סימן כ"ה הביא תשו' הרשב"א ז"ל וכתב וז"ל הרי לך בהדיא דעברין הוי והקידושין קידושין ואם לא ידע בתקנה אפי' עברין לא הוי וכ"ש במצרים שאין תקנה זו ידועה ומפורסמת אפי' לחכמי' ע"כ ואפי' בהפקעת הקידושין מרן ז"ל בהשו' א"הע סי' ו' חוכך להחמיר ועוד לו למרן ז"ל שם בתשו' סימן יו"ד וכבר אני בעוניי הארכתי בזה בספ"הק תעלומות לב חא"הע סי' י"ד ושם הסכמתי להתיר בלא גט כשהסכימו חו"ר ויחידי העיר להפקיר הקידושין היכא דלא סגי בלא"ה כאותם העירות. וכן ראיתי עתה להרא"ש ז"ל בכלל ל"ה סי' א' שכתב וז"ל ובכל דור ודור אדעתא דחכמי הדור שתקנו למגדר מלתא מקדשין ואין הקידושין חלין אלא לפי תקנתם ואפילו קדש בביאה שוויוה לביאתו בעי"ז כ"ש בכסף דהפקר ב"ד הפקר והפקירו הממון שנתן לה ואין כאן קידושין כלל עכ"ל ועיין להרב ישמח לב נר"ו בסי' ח' וסי' י"א וטו"ב. ואע"ג דבמקום שאפשר להשיג גט אין להתיר לכתחי' אפי' אם הפקירו הקידושין עכ"פ סניף גדול מהא הוי אבל בנ"ד ל"מ ול"מ כי אין בהסכמת העיר הזאת לא הפקר ולא הפקעה. וגם על פיסול העדים שעברו על ההסכמה נראה שאין לחוש. יען לא הוזמנו ולא כיונו להעיד ואדרבא העד הכשר בשומעו לשון הקידושין נבהל משמוע וצווח ככרוכיא. ובפרט שמעשה שהיה בכפר הסמוך היה ואימור לא שמיע להו האי תקנתא. ואפילו בבני העיר הזאת אין הכל בקיאים בה ואפי' הת"ח ובכגון דא אפי' עברינא לא יתקרי כמש"ל משם הרדב"ז ז"ל וכ"כ הרימ"ט בא"הע סי' מ' דשמא לא ידעו העדים או שמא שכוחין ושוגגין היו. ועיין עדות ביעקב סי' ח"י מהר"י אדרב"י סי' שס"ט. כ"ש בבני הכפרים שיש לומר שלא ידעו כלום מזאת ההסכמה ועיין להרב מאריה דאתרא הדין ז"ל בס' ויקרא אברהם א"הע סי' ו'

גם מ"ש ה' הפוסק רב כהנא נר"ו בריעותא האחרת שהנערה אמרה שלא הבינה מה שאמרה לו ואיתיה בידיה מ"ש בטוש"ע סימן כ"ז שצריך שהיא תבין לשון הקידושין. וכתב הב"ח דאפי' אמ"ל ה"א מקודשת צריך לידע שהיא הבינה דלא כל הנשים מבינות ואף דיש חולקים הוו ס' קידושין וציין להרב נוב"י בסי' נ"ט והרב שו"מ מהדורא תליתאה סי' דע"א כיעו"ש והנה אמת כי בלשון המורגל לקידושין אינה נאמנת לאמר לא הבנתי וכמ"ש הרשב"א ז"ל בחי' הו"ד בס' ערוך השלחן א"הע סי' כ"ז ובפרט לגבי דידן שקבלנו הוראות מרן מהריק"א ז"ל וכבר ביאר בב"י שם שבלשון המורגל וידוע אינה נאמנת. ואף שבנ"ד אין כאן אלא ע"א כשר והב' פסול דרבנן. וי"ל דבכה"ג נאמנת לומר לא הבנתי וכמו שראיתי להרב המופלא כמהר"ח רומאנו ז"ל בתשובה הבאה בס' ישמח לב א"הע סי' ז' שהביא משם הרב ב"ח ז"ל בתשו' סי' צ"ז שכתב הא דאינה נאמנת לומר שלא הבינה היינו בנתקדשה בשני עדים אבל נתקדשה בע"א אפי' למאן דחייש לקידושיו אם אמרה שלא הבינה נאמנת עי"ש ומינה דן הרב ז"ל לנ"ד שעדות הע"א אינו מועיל וכמאן דליתיה הו"ל מקדש בע"א דלדעת הב"ח נאמנת לומר לא הבנתי עכת"ד ואין ספרו של הב"ח מצוי אתי כעת כי לפי פשטן של דברים לא אמרה הרב ז"ל אלא בנתקדשה בע"א דוקא. שי"ל שכיון שיודעת המנהג לקדש בב' עדים ולא ראתה אלא אחד לא נתנה לבה ודעתה לדבריו וראוי להאמינה שלא הבינה. אבל כשהיו שם ב' עדים כנהוג בכל הקידושין אלא שהאחד לא הועילה עדותו כנדון הרב ז"ל. או שהאחד היה קרוב בקורבה דאם או דאישות כנ"ד ואין האשה בקיאה בפסלותו וכיוצא וכיון שראתה ב' עדים הי"ל ליתן דעתה ולהבין וכיון שאמ"ל לשון המורגל נר"ל דלא מהימנן לה לומר שלא הבינה. ועיין ערך השלחן א"הע סי' מ"ב

אך הריעותא הז' שהנערה המתקדשת היא קטנה בשנים וביאר הרב הפוסק כמהר"ח נר"ו ששמע כן מפי הנערה ומפי אנשים אחרים מאנשי העיר. זה הוא מקצוע גדול ולא שת לבו לחקור היטב ולברר הדבר. והגם כי על מספר השנים קשה מאד באלו המקומות לברר בירור גמור כידוע. מ"מ על הסימנים אולי היה יכול לברר באותו פרק ואף אם היה יכול להתברר עתה שהגיעה לכלל שנים. אכתי מספקא לן אם הביאה הסימנים ובפרט בזמננו שנשתנה הטבע ואינם מביאים סימני' אלא מט"ו שנים ואילך כמ"ש הרב אביגדור ז"ל בתשו' הבאה בס' שמחת יו"ט סי' ט' והרב דברי אמת בדט"ז ע"א והגאון מז"ה הגדול ז"ל בס' חק"ל מה"ב חא"הע סי' ך' וסי' כ"ו ועיין למהרש"ך ח"ד סי' ס"ז. ואחר ימים רבים נד"מ ס"ה ויען אברהם למעלת הרב מופת דורנו כמהר"א פאלאג'י נר"ו וראיתי לו בחא"הע סי' כ"ו שעמד להתבונן על זמן חליצת הקטן וראה מעשה בהגאון החסיד ר' אבהו ז"ל שאחר י"ג שנים ויו"א אם הביא ב' שערות או רבוי שערות נותנים החליצה כמ"ש בספרו חיים ושלום ח"א סי' ל"ו. ונזכר הלכה שכתב הרב אביגדור עזריאל ז"ל בתשו' שבס' שיו"ט הנז' דבזמננו אין מביאין סימנים אלא מט"ו שנים ואילך והגאון מז"ה ז"ל בחק"ל מה"ב א"הע סי' ך' עשהו סניף ועל זה הפליא פלא איך עבדו עובדא לחלוץ אחר י"ג ואף אם מצאו שערות וכו' יאמרו שהם שומא והצ"ת כיעו"ש ואני תמיה שלא ראה מ"ש מרן הגאון אבינו הזק'ן ז"ל בחק"ל שם סי' כ"ו דקכ"ו ע"ד שהרבה להשיב על זה וסיים וז"ל כי ע"כ אין לסמוך על טעמים אלו ולא הבאתי אותם כי אם שיהיו קצת סניף להתיר אם ימצא בנ"ד טעם מספיק להתיר ע"כ ותו דלא אמרה הרב ז"ל אלא ברוב ולא כלל הכל. ואה"ן שאם בדקו ולא מצאו לו סימנים שראוי להמתין. אבל אם בדקו ומצאו שני שערות לומר שהוא שומא לא אמרו אדם מעולם ולא עלה על לב הרבנים הנז' כלל. וכך מובן מדברי הרב אביגדור ז"ל מאריה דהאי שמעתתא שהדיינים היו בודקין אחר י"ג שנים ויו"א אלא שלא היו מוצאים שערות. וכך עושים מעשה כל רבני הדור ז"ל בכל אתר ואתר.) וא"כ שפיר היה מצטרף הספק הזה עם שאר הספקות שיש בנ"ד וכמש"ל

אלא שעתה שלא נתברר לנו מעיקרא אם הגיעה לכלל שנים. וחזותה מוכיח עליה שהיא קטנה כמו שטענה היא וגם אנשי מקומה אמרו כן. א"כ יש לנו ס"ס ס' הגיעה לכלל שנים ס' לא הגיעה. ואתמ"ל הגיע ס' לא הביאה סימנים והגם