שו"ת תעלומות לב חלק ב נז

יחיד הוא בדבר הזה ע"כ. ולפי זה לית לן למעבד האי ס"ס כי הדבר ידוע דמעוט נגד רוב לא חשיב ספק כמו שהאריך הרחיב מרן הגאון ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סימן קכ"ו ויש לי אריכות דברים בזה ואכמ"ל. וכ"ש בסברה יחידה נגד רובא דרובא דרבוותא דודאי לא חשיב ספק וכמ"ש הרב דבר משה בסי' י ב והרב פ"מ ח"א סי' ג' ומרן החבי"ב בס' בעי חיי חיו"ד סי' ק"ז. אך אנכי הרואה שאין הרי"ף ז"ל יחיד בדעה זו שהרי בעל העטור הביא ס' זו בשם י"א. ואפי' נימא דהיא היא ס' הרי"ף הלזו. מ"מ הרואה יראה בדברי הה"מ ז"ל בפ"ד מהלכות אישות הל' ו' שכתב שקצת גאונים מחמירים משמע ודאי שקצתם או רובם מקלים. וכ"כ בפי' מהר"א ן' נאחמיאש ז"ל בתשובה הבאה בתשובת מר"ן ז"ל א"הע סי' יו"ד שמקצת גאונים כתפו כס' הרי"ף. וגם מרן ז"ל בתשובה שאחריה כתב דכוותיה דהרי ף ז"ל כתבו מקצת גאונים והעטור ע"כ ומכאן תשובה דמ"ש העטור בשם י"א אין כונתו על הרי"ף ז"ל שהרי כתב מהן שכ"כ הרי"ף והעטור. איברא כי תשובה זאת יצאו עליה עוררין דלאו מרן מהריק"א חתים עלה. וא' הרואה בעיניו יראה דלאו מתורתו של מרן ז"ל היא זאת אלא קיצור תשובת הר"א בן נאחמיאש ז"ל. והנר"ל שמרן ז"ל בבאו להשיב על דבריו קיצר השאלה והתחיל להביא בקצור דברי מהראב"ץ ז"ל והיה מציין בצדו מה שיש להשיב ולהוסיף על דבריו. כעין זאת שהוסיף על דברי מהר"ש שכ"כ העטור. וכן לקמן לענין ידים שאינם מוכיחות שהביא תשו' הרשב"א ז"ל שלא הביאה שם מהר"א ז"ל אלא שלא הספיק לגומרה. והמעתיק ראה אותה בכתב י"הק של מרן ז"ל וכתבה על שמו והאמת דלאו מרן חתים עלה.. וכ"כ הרב ברכ"י ז"ל בח"מ סי' ל"ד אות טו"ב והו"ד בס' כרך של רומי סי' כ"ד דק"ג ע"ב ותמה על הרב כנה"ג בא"הע סי' מ"ב שהחזיקה לתשובה זאת שהיא של מרן ז"ל וכן הקשה הרב הגדול שארנו ז"ל שם על הרב יד אהרן בסי' ז"ך הגהב"י ל"ו כיעו"ש וכבר הרב כנ"הג בסי' כ"ח בהגהב"י הביא משם רבו מהרי"ט ז"ל שתשו' זאת היא קיצור תשובת הר"א ן' נאחמיאש ז"ל הלא היא בתשובות מהרימ"ט ז"ל סי' קל"ט. וכיוצא בזה אירע בתשובות מרן ז"ל בס' אבקת רוכל כסימן י"ו ובכמה מספרי הקדמונים שהיו בכ"י והמעתיק טעה וחשב שהיא מהרב המחבר והאמת אינו כן. וכמ"ש הרב שה"ג ז"ל במערכת גדולים אות מ'. ועיין הבית ועד סי' צ"ח

מ"מ נראה דלדידן שקבלנו הוראות מרן הש"ע אל כל אשר יאמר כי הוא זה לא יכלינן למעבד הדין ס"ס. כי הוא ז"ל פסק בש"ע א"הע סי' מ"ב כדעת הרמב"ם ז"ל דמקדש בפס"ע דרבנן צריכה גט ואנן אתנא דמרן מהריק"ש סמכינן כידוע ובפרט היכא שהוא פוסק כס' הרמב"ם שהוא עיקר קבלתנו. ברם אחר הישוב הא לאו מלתא היא כי אין אנו באים לדון בפס"ע דרבנן דוקא אלא בפס"ע בקורבא דאם. והתם רבו הסוברים גם בדעת הרמב"ם דפיסוליהו הוא מדאוריתא וכמש"ל. וכגון דא למעבד ס"ס אפי' שהוא נגד מרן ז"ל שפיר עבדינן דלא עדיף קבלת הוראות מרן ז"ל מאיסורא דאוריתא ואפי"ה בתרי ספקי מתרינן. וכ"כ בפירוש הגאון מז"ה הגדול זלה"ה בס"ה חק"ל יו"ד ח"א סי' קכ"ז. וכ"כ הרב קול אליהו ז"ל א"ח סימן ו' וסי' ג"ל ובחיו"ד סי' ל"א ובס' ארעא דישראל אות ס' ועיין להרב שמחת יו"ט ז"ל בסי' י"א. והרב פרי האדמה ח"ג בדכ"ה ע"ג כתב וז"ל ואפי' מרן ז"ל לא אמרה אלא לענין דינא משא"כ היכא דאיכא ספק אחר נימא שיסבור מרן שגם זו נחשב לספק. והרב מהרי"ן ז"ל בהסכמתו שם כתב סוף סוף הסברה הב' הביאה הש"ע בשם י"א והרי למדונו רבותנו ז"ל דכה"ג מהני ס"ס ע"כ. ונר"ל דלאו דוקא אם הסברה הב' הביאה מרן ז"ל בש"ע בלשון י"א וכיוצא. והוא הדין והוא הטעם אם הס' הב' יש בו בו מחלוקת הפוס' ומרן ז"ל לא גילה דעתו אף לא הביאה בש"ע. שפיר אמרינן דאולי בהצטרף שני הס' גם מרן ז"ל יודה. איברא דמדברי הגאון מז"ה ז"ל בחק"ל מה"ב חא"הע סי' ב' משמע דלא הסכים בחק"ל יו"ד ח"א סי' קכ"ז למעבד ס"ס נגד מרן ז"ל אלא דוקא בחו"ל שלא קבלו הוראותיו אלא להחמיר אבל בא"י שקבלו בכל גוונא לא עבדינן ס"ס נגד סברתו כיעו"ש כבר ארי עלה מר בריה הגאון הרמ"ז ז"ל בס"ה נדיב לב ח"ב ח"מ סי' ס"ג וביאר וליבן והעלה דאף בא"י עבדינן ס"ס נגד מרן ז"ל דלא עדיף קבלת סברתו יותר מאיסור תורה דמתרינן בס"ס לך נא ראה דבריו המצודקים. והגם שפירושו בדברי הגאון רבי אבהו ז"ל נראים קצת דחוקים למי שלא הורגל בדברי הגאון ז"ל. ומכח זה הרבה לתמוה הרב ישמח לב נר"ו בחיו"ד סימן ט"ז על דבריו ואין הפנאי מסכים עמדי להשיב על זה. ועיין להרב שערי רחמים נר"ו בחא"הע סימן פ"ג. ועיין בס' הגיד מרדכי סי' ה' ובס' שער אשר הנד"מ א"ח סי' יו"ד

ברם נר"ל דבנ"ד לית לן למעבד האי ס"ס. משום דחזינא ליה למרן ז"ל בב"י סי' מ"ב שכתב בשם מ"כ על מעשה באשה שנתקדשה לראובן בפני עדים שהם קרובים ובים וכו' והתירוה לעלמא ושוב ערערו מפני שהעדים היו קרובים בקורבה דאישות וכו' והסכים הר"י ן' הראש לס' החכמים שהתירוה מפני שרבים חלקו עליו וסוברים דקורבה דאישות היא מן התורה ועוד שהרי"ף סובר בפ"ע דרבנן דאין חוששין לקידושיו ע"כ וסיים מרן ז"ל ונר"ל לסמוך ע"ז היכא שכבר נשאת אבל אם לא נשאת עדין הדין עם החולק להצריכה גט כדברי הרמב"ם ז"ל עכ"ל הרי שהוא סובר שאין לעשות ס"ס זה להתירה לכתחילה להנשא. ובכגו"ד נראה ודאי דלכ"ע אין לעשות ס"ס זה. ואע"פ שדבריו אלו לא באו מפורשים בש"ע אלא בב"י אמרם. וכבר ידוע המבוכה הגדולה שנפלה ברבני האחרונים ז"ל. אם קבלנו הוראות מרן ז"ל בתשובה או דוקא מה שנכתב בש"ע שהסכימו עליו מאתן רבנן. ואף על גב שאני בעניי עשיתי אר"ש רחבת ידים והעליתי שקבלנו הוראותיו גם בתשובה כמ"ש בהגהותי בס"ה ישרי לב חח"מ אות ק' ובקונט' הכללים. מ"מ למעבד ס"ס נגד מ"ש בתשובה וה"ה בב"י כתבתי בספ"הק תעלומות לב ח"א א"הע סי' כ"ח דלכ"ע עבדינן ליה כיון דאפילו כנגד מ"ש בש"ע רבו הסוברים דעבדינן ס"ס וכמש"ל. מ"מ בנ"ד אי אפשר למעבד האי ס"ס משום דהס' הא' שהוא במקדש בפס"ע