שו"ת תעלומות לב חלק ב לז

(דבר אליהו ס"ט חזי הוית מה שדבר בקדשו הרב המופלא כמהר"ח פונטרמולי ז"ל בס"ה פתח הדביר ח"ג בהשמטות שכ"ה שהביא דברי מרן החק"ל ז"ל במה"ב א"הע סי' ב' דמשמע מדבריו דבני חו"ל מה שקבלו הוראות מרן ז"ל הוא דוקא להחמיר אבל להקל לא קבלו ואייתי נמי דברי מז"ה הגדול ז"ל בס' נדיב לב ח"ב ח"מ סי' ס"ג. והרבה להוכיח מפי סופרים ומפי ספרים כי גם בחו"ל קבלו הוראות מרן בין להקל בין להחמיר זולת בד"מ שאומרים קי"ל ורצה לדחוק עצמו בפירוש דברי הגאון מרן החק"ל ז"ל דאולי נתגלה לו דאיכא אתרי דלא קבלו הוראות מרן ז"ל אלא להחמיר וסיים דזה ודאי דוחק ואין לו מקום וכו' עי"ש שהאריך. ולדידי חזי שדברי הגאון מז"ה הגדול זלה"ה נכוחים למבין וישרים. שהרי כתב שם במ"ב א"הע סי' ב' וז"ל אין דבריהם כ"א למקומות שלא קבלו הוראות מרן להקל ולהחמיר וגם בד"מ אומרים קי"ל אלא דלהחמיר קבלו בכל המקומות הוראות הש"ע ע"כ אשר מזה הבין הרב פתח הדביר ז"ל שכונתו לומר שבאלו המקומות לא קבלו הוראות מרן להקל ותמ"ה יקרא ככל הכתוב בדב"ק. ואנכי הרואה כי לא דקדק היטב בדברי מרן הגאון ז"ל ולא ראה מ"ש בכמה מקומות בספריו בענין זה ודבריו הם עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. ואלו היה רואה דברי הרב הגדול כמהר"מ סוזין ז"ל הו"ד שם בחק"ל מה"ב ח"מ סי' ג' דקע"ב ע"ד שכתב וז"ל נראה לע"ד שבדינים אלו וכיוצא שיש בהם ליתא דאיסור לא קבלנו הוראות מרן כי אם דוקא בממון דלית ביה איסור והדבר ידוע דברוב חיו"ד וא"הע אין אנו בני א"י פוסקים כמרן ע"כ ואם כתב הרב ז"ל כן לגבי א"י כ"ש למקומות שלא קבלו הוראותיו בד"מ ואומרים קי"ל אלא שהאמת שדבריו תמוהים וכבר עמד עליהם הגאון מז"ה ז"ל שם וכתב שהפריז על במדה לומר דבר שאינו נשמע וישתקע הדבר ולא יאמר. א"כ הוא הביא מ"ש מהראנ"ח ז"ל בח"א סי' ק"ט וכבר נתקבל הרב עלינו במקומנו ללכת אחר הוראותיו ובתשו' מעיל שמואל סי' ז' כתב דכיון דכבר קבלנו עלינו יכו כפסקי הב"י הו"ל כאיסור ודאי ובתשו' עדות ביעקב סי' ג' כתב ואנן ודאי אבתריה דמרן בכל הוראות איסור והתר גרירנא והפמ"א ח"א סי' מ"ד וח"ב סי' ל"ג כתב שכבר קבלנו הוראות מרן ובתשו' כרם שלמה חיו"ד סי' י"ג כתב קבלנו עלינו הוראותיו בכל ענין והכי נקטינן ע"כ הן כל אלה הביא הגאון מז"ה ז"ל להוכיח שבכל אותם המקומות קבלו הוראות מרן ז"ל והרב פת"הד הביא קצת מהם שציינם הרב שלחן גבוה בכללי הש"ע אות ט"ו ומהם לקח להקשות על מז"ה הגאון ז"ל. ונעלם ממנו דברי מרן החק"ל ז"ל שם בח"מ סי' ג' שכל יקר ראתה עינו. וסיים שם וז"ל נמצא דאין בין א"י לחו"ל בקבלת הוראות מרן כ"א דבחו"ל לא קבלו הוראות מרן להקל נגד רבים ובממון להוציא ממון נגד חזקה. ובא"י קבלנו הוראותיו אף להקל ועל מ"ש הרב מהרמ"ס דברוב יו"ד וא"הע אין בני א"י פוסקים כמרן השיב כהלכה דאפי' בחו"ל דלא קבלו הוראות מרן (הינו להקל נגד רבים) אפ"ה לא ימצא שיפסקו נגד דעת מרן אלא מעוטא דמעוטא. ושם בסימן ד' דק"פ ע"ג כתב עוד על מ"ש מהרמ"ם דכי קבלנו הוראות מרן אינו אלא שלא להקל נגד דעתו אבל להחמיר לא קבלנו. השיבו מז"ה ז"ל דגם בחו"ל קבלו הוראות מרן שלא להקל בשום איסור נגד דעתו אבל להחמיר לא קבלנו אם הוא מקל ובא"י גם להקל קבלנו. וא"י ק"ל מ"ש הברכ"י ח"מ סימן כ"ה אות ו' דאנן בני א"י בתר מרן גררינן אם לא שיהיה לחומרא דראוי לחוש ולהחמיר ומ"מ אין למחות לעושה כפסק מרן ע"ש לדידי חזי שאין דבריו כ"א לת"ח בביתו דמאי להחמיר אבל דיין וקבוע אינו רשאי להורות להחמיר נגד דעת מרן גם הביא מ"ש הרב שיו"ט בסימן י"ד שכתב דבגיטין וקידושין ויבום נוהגים בא"י לתפוס כל החומרות והביא מ"ש בחק"ל א"ח סי' צ"ה וסי' צ"ו דבאיסור ערוה אף שקבלנו הוראות מרן יש ביד הרב המורה אם רואה שרוב הפוסקים אוסרים שיכול להחמיר אך בשאר איסורים שאינן ערוה ה"ן ביד הדיין להחמיר נגד דעת הרמב"ם ומרן את"ד המסולאים בפז הישרים לכל מבין

הנך רואה דגם בא"י ס"ל להרב מהרמ"ס ז"ל דברוב האיסורים מחמירין נגד דעתו וגם הרב ברכ"י כתב שראוי לחוש ולהחמיר נגד דעת מרן. וגם הרב מהריט"א ז"ל ס"ל דנקטינן להחמיר באיסור ערוה וגיטין וקידושין ויבום היכא דליכא עגון. וכן כתב הרב מהר"י נבון ז"ל בתשו' שבס' פרי האדמה ח"ג בהל' אישות דכ"ד דכיון דפסק בש"ע בפשיטות דאין צריך עדים אין לנו להקל מדעת סברת. הפוסקים האחרים ולא חשיב ספק לדידן שקבלנו הוראות מרן ודוקא להחמיר יש לנו לחוש לסברת פוסקים אחרים נגד פסק מרן שמקל ע"כ. ואם כן הוא בא"י באתר' דקבילו עליהו הוראו' מרן אפי' בד"מ להוציא ממון ע"פ דעתו נגד חזקה שפיר י"ל דבחו"ל שלא קבלו הוראותיו נגד חזקת ממון הוא הדין שלא קבלו הוראותיו גם בשאר איסורים אם הוא מקל נגד רבים. דבכ"הג י"ל רובא וחזקה רובא עדיף. וזהו שכתב הגאון ז"ל בסימן ב' לא"הע דלהחמיר לא קבלנו הוראותיו הינו אם הוא מקל נגד רבים. אבל אם מרן ז"ל מחמיר אפי' נגד רבים המקלים ואפי' בספק שקול סברתו מכרעת לחוש ולהחמיר ואפי' זה הוא מעוטא דמעוטא כמ"ש בח"מ סימן ד'. ואל קוטב זה סובבים דבריו ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א ססי' קכ"ז ובסי' קצ"ח וקצ"ט וביו"ד ח"ב סי' ח' וסימן י"א שכתב דבכמה דוכתי פוסקים להחמיר נגד מרן ז"ל. והן רבים הם בדיני טרפיות שנהגו להחמיר נגד דעת מרן ז"ל. ומעתה אין ראיה מכל מה שהביא הרב פת"הד ז"ל לתמוה על הגאון מז"ה ז"ל כי לא דבר האיש אדוני האר"ש שנהגו להחמיר בכל ענין ולא כללא כליל לן. אלא שבאיזה ענינים והנם מועטים נהגו בחו"ל להחמיר אם מרן מקל נגד רבים שגם בא"י יש סוברים דבכה"ג ראוי להחמיר וגם הוא ז"ל הביא משם הרב נר מצוה שכתב דבארץ הצבי נהגו איזה חומרות כמור"ם ז"ל הן אמת שדברי הרמ"ז מר בריה ז"ל בס"ה נדיב לב ח"ב סי' ס"ג שכתב דבחו"ל בכל הדינים שמקל נהגו להחמיר נגד דעתו ומפרש מ"ש הגאון ר' אבהו בחק"ל יו"ד סי' קנ"ז בכמה דוכתי עבדינן להחמיר הפך הש"ע דהיינו לבני א"י וכו' כיעו"ש אחרי המחי"ר אמינא כבן המתחטא דלא