שו"ת תעלומות לב חלק ב קנא

הבאים בספינה בכלל אף שבכלל מאתים מנה י ועיין להר"ש הלוי דנ"ח ודנ"ט והריק"ש בהגהותיו לסי' י"ז דנ"ח ע"א כתב על כיוצא בזה דלא חשיב מסל"ת במתת היהודי כי א"ץ שישאל בפירוש על היהודי אלא כל ששאל בכלל על הספינה או השיירא חשיב כשואל על כל פרטיהם. ועוד כי יודע הגוי שעיקר כונת היהודי השואל הוא על היהודים שבה כנ"ל מתשו' רדב"ז ויש מחברנו שהקיל ואין לעשות מעשה כדבריו ע"כ. ורבו המתירים גם באופן זה כמתבאר מתשו' הרב לחם רב סי' ל"ה והרב"א סי' כ"ה והר"א ששון סי' ח'

גם בתשו' תמת ישרים כתב בסימן קל"ו באותו נדון ששאלו לגוי מה בשורה מהיהודים שהלכו מקושטא למלחמה והשיב הגוי איני יודע דבר. אמנם ב' יהודים מצאתי הרוגים והם פ' ופ' והשיב הרב ז"ל דחשיב מל"ת ונתן טעם לדבר דכל ששואלים אותו תחילה על אותו יהודי ל"מ מל"ת שמא כיון ששאלוהו אפשר יש לו כונה בדבר ולא מהימנינן ליה. אבל כששאל בכלל והגוי השיב על הפרט הו"ל כלא שאל תחי' לענין אותו פרט. והביא סעד לזה מתשו' לאחד מגדולי קאטלוניא בגוי ששאלוהו על הגזרה של טריגא והשיב כ"וכ אירע ואישתרוק וב"ב ראיתים הרוגים והשיב דאע"פ ששאלוהו על הגזרה לא נפיק ממסל"ת כיון ששאלוהו על הכלל ואח"ך הציע להם הענין מהיחידים ההם מעצמו מסל"ת מקרי ע"כ. גם בס' כנסת יחזקאל סימן נ"ב כתב באחד ששאלוהו מה חידוש מעיר פ' והשיב להם פ' מת דחשיב מסל"ת הרי שרבו המתירים גם בשאל על הכלל והשיב על הפרט וחשבי ליה מסל"ת. ואף להחולקים בס' זאת היינו משום דבשואלים על הכלל בכלל מאתים מנה והו"ל כשואלים אותו גם על הפרט והוא ברור

ברם אם שואלים על ר' והשיב על שמעון גם הם אזלי ומודו דחשיב לגבי שמעון מסל"ת וכמו שכתב הריק"ש גופיה בדנ"ח ע"א וז"ל כי היכי דאמרינן דכי לא שייליה להאי גוי גופיה חשיב מסל"ת ה"ה נמי כי שייליה על אחד והשיב הגוי על יהודי אחר בכלל דבריו חשיב מסל"ת גבי היהודי הב' אע"פי ששאל על הא' כנז"ל. ועיין ריב"ל סימן ב' ורשד"ם סי' פ' ע"כ ועיין פמ"א ח"ב סי' כ"ב שכתב שראוים הדברים למי שאמרם. וכן הסכים הרב ד"ן ז"ל בא"הע סימן י"ג דכששאל על אחד והשיב על אחר דחשיב לגבי הב' מסל"ת כדעת הרשד"ם והריק"ש. ואפי' שבאותו נדון הגוי ראה שהישראלים מחפשים אחר המת שהרי ראה חברת הקברים מחפשים את המת לקוברו אפי"ה כתב דלא נפיק מידי מסל"ת עי"ש. ועיין למהרח"ש בתשו' סי' כ"ו שכתב דאם שאלו על הסחורה שבספינה והשיב על יהודי שנטבע דהוי מסל"ת ונסתייע מדברי רשד"ם ז"ל הנז"ל. אמור מעתה בנ"ד שהשאלה ששאל היהודי היה לגוים אחרים ורבו הסוברים שאף ששמע הגוי האחר השאלה כל שהוא לא נשאל והשיב מעצמו חשיב מסל"ת ואף אם נחוש לס' החולקים וסוברים דכל ששמע השאלה לא נפיק מידי מסל"ת היינו דוקא כשהשאלה היתה על אותו היהודי עצמו אך כשהשאלה היתה על אנשים אחרים והוא השיב על איש אחר ודאי דלכ"ע הוי מסל"ת. וכ"ש בנ"ד שהשאלה על האחרים היתה לגוים אחרים והוא השיב על יהודי אחר שלא נשאלו עליו גם הגוים האחרים נראה דאין חולק בדבר ולכ"ע הוי מסל"ת

אתאן אל הספק הב' כי לא הזכיר שם אביו ושם עירו כי כה היו דבריו מאיר אל מגרבי אל הנכרי. וכבר ידוע מ"ש בתוספתא שצריך שיזכיר שמו וש"א ושם עירו ובציר מהני תלת יש מחלוקת גדולה בין רבני הפוסקים. יש סוברים דבתרי מנייהו סגי שמו וש"א או שמו ושם עירו. וכנגדם רבו הסוברים דבעינן כולהו תלתא ומהרש"ך ח"ג סימן כ"ג ומהרשד"ם א"הע סי' מ"ז חששו להחמיר עד שיזכיר כל השלשה וכבר אסף וקבץ כל הסברות בזה מרן החבי"ב ז"ל בכנ"הג סי' י"ז ואחריו לו קם הרב י"א ז"ל ואסף איש טהור כל האמור בענין ולא עת האסף פה. ובס' בעי חיי א"הע סי' ז' כתב דאע"ג דהרשד"ם וכמה מרבני האחרונים כתבו דפשט המנהג בשאלוניקי בכל הב"ד לסמוך על תרי מגו תלת מ"מ יש לחוש לס' המחמירים כי רבים וגדולים וכו' עי"ש. ואחר אחרון אני בא מ"ש הגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל מה"ב א"הע סי' ו' שכבר עלתה הסכמת רבני האחרונים דאין להתיר כי אם בהזכיר שלשתן. ומי יבא להתיר במה שאסרו הם ע"כ ובד"פ ע"ד כתב ג"כ שאין להתיר כ"א במותב תלתא כחדא שמו וש"א ושם עירו עי"ש. ובנ"ד אין כאן אלא חדא דלא הזכיר אלא שמו אחד מאיר דוקא

ואולם הדבר ידוע שכל מה שהצריכו שלש אלה הוא מטעם דחיישינן שמא אחר הוא והמעיד אומר בדדמי ויבאו להתיר א"א לעלמא. י אבל כל שהמגיד מעיד בדבר ברור שאי אפשר לחוש לאחר משיאין את אשתו אפי' שלא הזכיר שמו כמ"ש הר"ן ז"ל בתשו' סי' ל"ג. וכ"כ הרשד"ם א"הע סי' פ' דצורך הזכרת שמו וש"ע או שלשתם יחד לדעת קצת פוסקים אינו גזרת מלך. וטעמא רבא איכא כדי שנדע על איזה איש מדבר וכו' וכשנתן בו סימנים מובהקים משיאין את אשתו וכו'. וכ"כ הריק"ש בתשו' סימן ב"ן דכל שמעיד בדבר ברור אינו צריך אפי' שמו והכי ס"ל להרימ"ט בסי' כ"ג ול"ג ועיין דרכי נעם סי' י"א וכ"ט ול' וס"א

והנה בנ"ד הרי הוא נותן סימנים מובהקים שהיה מערבי ואומנותו סנכרי ושאשתו יצאה לת"ר וגם היה מכירו היטב שחנותו היה כנגד חנותו והגיד באיזה עיר מת. וגם דברו היה כמדבר על הידוע עם איש מערבי מתושבי נא אמון כי כל אלה הם סימנים מובהקים שעל זה האיש הוא מדבר ונבאר הדברים בקיצור האפשרי. הנה כשהוא מדבר על הידוע כנ"ד שאמר מאיר המערבי ולא אמר יהודי אחד שמו מאיר מערבי. נראה שמדבר על איש הידוע לו ולהשומע ונראה דבאופן כזה סגי במקום שלשתם. וכ"כ מהרשד"ם ז"ל בא"הע סי' מ"ג דאם אמר האצלאן נהרג נראה דעל הידוע מדבר דאם לא כן היל"ל איש אחד אצלאן שמו וכו'. וא"כ הרי יש לנו כל הצריך בעדות אשה וכו' כי מה שאנו צריכים שמו וש"ע או שמו וש"א לאו מלתא בלי טעמא הוא אלא כדי שנדע וכו'. ואם ידוע זה מצד אחר פשיטא דמהני וכו' ע"כ וה"ד הכנ"הג בהגהב"י שי"ב בפשיטות. אלא שאנכי הרואה להרשד"ם ז"ל שם שכתב בסו"ד וז"ל אלא שמ"מ לבי נוקפי שמא אינו