שו"ת תעלומות לב חלק ב קמז

דינים אלו. אם לא כתב הוי"ו האחרונה וכתב וכד הגט כשר. עיין לח"ש דקמ"ו ע"א ועיין ג"מ סי ע"א ס"ח. ועיין ג"פ ס"ק מ"ח ומזבח אדמה. דל"א ע"ב

ס"ו פטרית ושבקית ותרוכית וי"ו ארוכה

ס"ז יתיכי. משפטו כיתיכי ליכי הראשון. ועיין שם. אם דילג תיבת יתיכי עי"ל שציינתי מ"ש הרב ישמח לב נר"ו בח"ב סימן ס"ז. ואולי יש להקל בשע"הד ביתיכי השני אחרי שכבר מוכח מתוכו כיון שכבר נכתב בראשונה. ועיין בס' יאיר נתיב סי' י"ח

ס"ח ליכי. אם דילג תיבת ליכי וכתב יתיכי דיתיהוייין כשר כמ"ש הבארות המים ה"ד לעיל. ועיין להרב חיים שאל בח"א סי' ט' בדילג ליכי זה השני שצידד צדדים להכשיר ובפרט בליכי השני שנראה שאינו צריך כ"כ. והביא מ"ש היאיר נתיב בסימן י"ח מ"מ הסכים להחמיר כיון שהבעל לפנינו ועדין לא נתגרשה עי"ש

ס"ט דיתיהוייין. נהגו לכותבם בחמשה יודי"ן ואם דילג הב' יודי"ן הראשוני' שבין דלי"ת לתי"ו ובין תי"ו לה"א אין קפידא. כמ"ש בש"ע סי' קכ"ו סכ"ב ועיין ג"פ שם סקמ"ג. ואם דילג א' מהיודי"ן הג' עיין ג"פ מס"ק ס"ה ואילך ובס"ק ע' העלה דאם לא כתבו הבעל אלא הסופר מפיו ולא בא הבעל לערער אם הוא במקום עגון ושע"הד אם נתגרשה תנשא לכתחילה. ועיין ג"מ סי' ע"ד ס"ד ועיין ב"כ שכתב שיש להכשיר בשע"הד ועיין עבודת משא סי' ל'. ונהגו לכותבם בתיבה אחת נראית כב' תיבות ובדיעבד אם כתבו בתיבה אחת לגמרי או בב' תיבות ואפילו בב' שיטין די בשיטה אחת תיהוייין בשיטה אחרת כשר. הג"פ בס"ק מ"ד ובג"מ סימן ע"ב ס"ד כתב משם הב"ש שמשמע שאם לא ניתן לא ינתן לכתחילה עי"ש ועיין להג"פ בס"ק ע"ז ופ"ז ובתשו' אחרת מהר"מ גאלאנטי שציין שם ועיין י"א סי' קכ"ו הגהב"י כ"א

ע' רשאה. באל"ף וה"א לבסוף ואם כתב רשאי כשר במ"ע. כ"כ השב יעקב ה"ד הי"א בסי' קכ"ו אות כ"ו. אם השמיט תיבת רשאה נראה דכשר עי"ל בתיבת ושלטאה

ע"א ושלטאה. אם כתב ושלטה צה"א לבד כתב מהריב"ל ח"א כלל ד' סי' כ"א דכשר וה"ד הג"פ בס"ק ק"ה. וכן אם כתב ושלטא באל"ף לבד כתב הרב חיים לעולם בח"ב סי' ט"ז דכשר ועי"ש שהאריך בזה. ואם השמיט לגמרי תיבת ושלטאה כתב מהריב"ל שם דכשר והישועות יעקב בסי' קכ"ו סקי"ג כתב ב' טעמים אחד שתיבה זאת הוא מהטופס. ועוד דרשאה ושלטאה הוא ענין אחד והוא כפל הענין במ"ש ולפי"ז נראה דה"ה אם לא כתב ורשאה

ע"ה בנפישיכי. בב' יודי"ן אחר השי"ן ואחר הכ"ף ואם חיסר יו"ד שאחר השי"ן כשר. רמ"א בסי' קכ"ו סל"ז וכתב הג"פ ס"ק צ"ב דינתן לכתחילה בין אם נהגו לכותבו בב' יודי"ן וכתב אחת או אם נהגו באחת וכתב שתים עי"ש. ועיין בתשו' הרב"א סי' כ"ג הו"ד בג"פ שם: ע"ג למהך. חסר יו"ד אחר הלמ"ד ועיין ג"פ ס"ק ן' ואם כתבו מלא ולא כתבו הבעל ולא ערער עיין ג"מ סי' ע"ד ס"ד. צריך להזהר יפה ברגל של ה"א ונהגו להרחיקה יותר משאר ההי"ן ואם עשאה כשאר ההי"ן כשר ג"פ ס"ק נ"א. ואם נדבקה הה"א אם יוכל להפריד בסכין כיון שהוא מהטופס עיין ג"מ סי' ע"ד סק"ה. אם כתב למהר רי"ש במקום כ"ף כשר ג"פ שם וכן אם היתה הכ"ף גדולה ונקרית כדל"ת יש להכשיר במק"ע ג"פ שם. אם השמיט תיבת למהך יש להכשיר בדיעבד ג"פ שם

ע"ד להתנסבא. בה"א אחר הלמ"ד ולא באל"ף ואם כתבי באל"ף והרחיק לא תנסבא לכ"ע פסול. אך אם כתבו בתיבה אחת יש מכשירין כמ"ש בס' ג"פ ס"ק נ"ב ונפק"מ למק"ע ושע"הר ועיין ג"מ סימן ע"ה ס"ב. נהגו לכתוב להתנסבא בלא שום יו"ד ואם כתב יו"ד אחר הה"א כשר ש"ע ורמ"א בסי' קכ"ו ס"ק ל"ח. אם דילג אות ה"א וכתב לתנסבא כשר כמ"ש הרשב"א סימן אל"ף קס"ג וכתב הפר"ח בסקל"ה שינתן לכתחילה. אם דילג תיבת להתנסבא הגט פסול אך אם כתבו אחר תיבת דיתיצבייין הגט כשר. כ"כ בס' בית אהרן בסדר הגט אות מ"א ממ"הג של הרב מ"א ז"ל עי"ש. ועיין ג"פ ס"ק צ"ג וצ"ו ובפר"ח ס"ק ט"ל כתב שאם נתגרשה תנשא לכתחילה עי"ש

ע"ה לכל גבר דיתיצבייין. משפטו ככתיבת דיתיהוייין ועיין מש"ל. ואם נכתב חסר צ' הכשירו רבני קושטא כ"כ בס' עבודת משא סי' ל' הו"ד בס' בית אהרן בסדר הגט ועיין ג"פ סי' קכ"ו ס"ק ס"ב

ע"ו ואנש. חסר יו"ד בין אל"ף לנו"ן ואם כתבו מלא כתב הג"פ בסי' קכ"ו ס"ק נ"ג שאין לחוש לפוסלו. ונראה דה"ה אם כתב ואניש ביו"ד אחר הנו"ן ועיין בתשו' מהר"מ אלשיך סי' ק"ב

ע"ז לא ימחא. באל"ף ואם כתבו בה"א כבר כתב מב"י שאין לפסול אותו ועיין ג"פ ס"ק נ"ה והריק"ש בהגהותיו לסי' קכ"ו ובס' רב דגן ח"א סימן ז' אות ט'. ואם כתב ימחי ביו"ד יש להכשיר כמ"ש בג"פ ס"ק נ"ו

ע"ח בידיכי. בג' יודי"ן ואם כתב בדיכי חסר יו"ד א'. כתב הרב אגורה באהלך דג"ם ע"ג דהוה עובדא והכשירוהו אף שהיו"ד היא מהשורש. הו"ד בספר ב"א בסדר הגט ונראה דכ"ש אם השמיט היו"ד השניה

ע"ט מן שמי. מנהגנו לכותבו ויש נוהגים שלא לכותבו ואף להנוהגים לכותבו אם טעה הסופר ולא כתבו נראה דאין בכך כלום כמתבאר מתשו' הרשב"א ז"ל שהביא הב"י. וכן נראה מתשו' הרדב"ז סי' תצ"ד ומהר"מ גאלאנטי סי' קכ"ד ה"ד הג"פ בס"ק צ"ה והרב לחם שלמה בדקמ"ו ע"ג כתב דכשר במק"ע. ועיין פ"הא ח"ג דל"ב ע"א ובמזבח אדמה דמ"ו ע"א

פ' מן יומא. גם בגט ע"י שליח כותבים כן ולא מכי מטא גטא לידיכי כמ"ש הלק"ט בדג"ן הו"ד בכס"א א"הע סימן קכ"ו וכמו שהעלה הרב קול אליהו ח"ב א"הע סי' ל"ו. אם לא כתב מן יומא דנן עיין ג"פ בס"ק צ"ה דפסול מדרבנן ועיין ג"מ סימן ע"ח ס"ב. אם דילג תיבת מן הוה עובדא ופסלוהו כ"כ הרב פאת ים דס"ו ע"ג ד"ה