שו"ת תעלומות לב חלק ב קמה
Responsa Taalumot Lev part 2 145 · שו"ת תעלומות לב חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →באל"ף. עיין לח"ש דקמ"ה חק"ל א"הע סי' נ"א. ואם לא כתב מותבה כלל כשר ג"פ סי' קכ"ח סקמ"ו
ל"א אנא פ' בן פ'. מנהגנו לכתוב בן פ' ולא בר פ' כס"א בסי' קכ"ט ס"א. ואם כתב בר עיין ג"פ בסימן קכ"ו ס"ק פ"א
ל"ב העומד היום. אם לא כתב היום וכתב העומד פה אין קפידא כ"כ בס' בית אהרן בס' הגט משם ס' א"ב דמ"ג ע"ב תיבת העומד הוא מלא וי"ו. ואם כתבו חסר אין להקפיד כמתבאר מדברי הכנ"הג סימן קכ"ז הגהב"י ן' ובסימן קנ"ד בשער השמות אות ק"מ. ואם דילג תיבות העומד היום כשר כ"כ הג"פ בסי' קכ"ו סק"ג משם הרדב"ז ז"ל וה"ה אם דילג תיבת פה וכתב אנא פב"פ במתא כמתבאר שם
ל"ג פה. אם דילג תיבת פה וכתב היום במתא אין להקפיד. עיין פאת ים דס"ז ע"א ועיין חיים ושלום ח"ב סי' כ"ז ועי"ל
ל"ד במתא. אם לא כתב במתא אלא פה נ"א אין לחוש כמו שכתב מהר"מ מפאדוב'ה סי' י"ב וכן כתב הכנ"הג בסד"ה אות ל"ב וז"ל וכ"ש אם דילג מתא האמצעי שאצל עמידת המגרש וכתבו אצל הזמן. אם דילג אות ב' של במתא וכתב פה מתא אין קפידא. וכן היה מעשה פה נ"א בשנת תקע"ז והכשירוהו כמ"ש בק"פ אות א' ד"ג סע"ב
ל"ה נא אמון. עיין לעיל בתיבת נא אמון הראשון
ל"ה וכל שום אחרן. מנהגנו לכתבו גם כששולחין הגט למקום שאין כותבים וכהוראת הרב גט פשוט בס"ק מ"ב בסי' קכ"ט
ל"ז וחניכא. מנהגנו לכתוב באל"ף ואם כתבו בה"א כשר. עיין ג"מ סימן נ"ט סי"ג
ל"ח דאית לי. אם כתב די אית בב' תיבות כתב הרב הון רב א"הע סי' יו"ד שיאריך הדל"ת ותשאר היו"ד מובלעת בתוכה וה"ד בספר עבודת משה סימן ל' אות כ"ה ועי"ל ך בתיבת דהוית
ט"ל ולאבהתי. אם דילג תיבת ולאבהתי אין קפידא כמ"ש בג"פ סימן קכ"ו ס"ק פ"ג והכנ"הג בהג"הט י"ח. בגט של גר שכותבים בן אברהם אבינו אם יש לכתוב ולאבהתי עיין בארות המים א"הע סי' מ"ט ועיין לב שלמה סי' כ"א סכ"א בגיורת. ואם לא כתב שם אביו אין לכתוב ולאבהתי ואם כתבו אין קפידא כמ"ש הד"מ סימן ס"ח
מ' ולאתרי. אם לא כתב תיבת ולאתרי נראה שאין לפסלו כמתבאר ממה שהאריך הג"מ בסי' נ"ט ס"ו ועיין י"א סימן קכ"ו אות ל"ו. אם הקדים תיבת ולאתרי וכתבו קודם ולאבהתי נראה דאין להקפיד דאין מוקדם ומאוחר בזה כיון שאם דילג לגמרי הגט כשר. ועיין בספר ויקרא אברהם בשדה מגרש גט קי"ב
מ"א צביתי. בב' יודי"ן אחר הבי"ת ואחר התי"ו ואם כתב צבתי חסר יו"ד בין בי"ת לתי"ו עיין כנ"הג סימן קכ"ו הג"הט ך'
מ"ב ברעות נפשי. ואם כתב נפשאי באל"ף אחר השי"ן כשר. כ"כ הב"פ סי' קכ"ו ס"ק פ"ג
מ"ג בדלא אניסנא. כתב הג"מ בשם הב"ש שיכתבם בחד שיטה. וכתב הברכת המים בסדר הגט שאם כתבו בב' שיטות שינתן לכתחילה אפי' שלא בשע"הד ומקום עגון כיון שלא נזכר זה בשום פוסק. ועיין בס' בני בנימין א"הע סי' כ"ה שכן הורה זקן הגאון מז"ה בעל חק"ל ז"ל בע"הק ירושת"ו. ועיין ויקרא אברהם בשדה מגרש גט ב"ן ובס' שמן המשחה סי' קמ"ב אות קכ"ו ובס' בית אהרן בסדר הגט ס"ק כ"ה ציין עוד עי"ש ובס' נחלת שבעה בסד"ה דע"ד כתב בפשיטות להכשיר. ועיין הוראה דב"ד בש"ן אות וי"ו דל"ד ע"ב ובלחם שלמה דקמ"ה ע"ג. אם כתב בדלא אנסנא חסר יו"ד כתב הריק"ש בהגהותיו דכשר. ועיין גנזי חיים אות ג' גט מ"ט ובויקר"א בשדה מגרש גט מ"ח ולא ראו דברי הריק"ש ז"ל ועיין ישמח לב קושטא ח"ב סי' טו"ב. ואם כתב בדלא אניסא חסר נו"ן אחרונה עיין ויקר"א בשדה מגרש גט י"ד שהצריכו לכתוב גט אחר
מ"ד ושבקית. אם דילג וי"ו דושבקית אין להקפיד כי לא יש משמעות אחר. כ"כ הרב חיים שאל ח"א סימן ט"ל אות ב'
מ"ה ופטרית. נראה דאם דילג וי"ו דופטרית דאין קפידא כמש"ל. והרב לח"ש בדקמ"ה ע"ג כתב שאירע שהשמיט הסופר תיבת ופטרית ולא ניתן ונכתב אחר
מ"ו ותרוכית. בוי"ו אחר הרי"ש ויאריך אותה יותר מהוי"ו הראשונה כמ"ש בג"מ ובלחם שלמה דקמ"ה ע"ג. ואם שינה הסדר והקדים המאוחר או איחר המוקדם אין קפידא עיין לח"ש וברכת המים ועבודת משא סימן ח"י ועיין גט פשוט ס"ק מ"ט ופ"ד
מ"ז יתיבי ליכי. יתיכי בג' יודי"ן ליכי בב' יודי"ן ואם כתב לכי ביו"ד אחת לא מפסיל. לחם שלמה דקמ"ה ע"ג וכ"כ הג"פ בס"ק פ"ו בשם הרדב"ז סימן ר"מ והנחלת שבעה באות ל'. ואם כתב ליכי יתיכי כתב הדב"מ דקמ"א שאירע מעשה והצריכו לכתוב גט אחר. וכ"כ בספר בארות המים סימן מ"ח שכתבו אחר משום מהיות טוב. צריך לכתבם בתיבה אחת ואם כתב יתי כי לי כי בב' תיבות פסול ובדיעבד במקום עגון ובא ממקום אחר יש להכשיר. כ"כ הלח"ש בדקמ"ה ע"ג ועיין בארות המים סי' מ"ח דקפ"ו ע"ג ועיין בג"פ ובג"מ סי' ס"ג שהאריך. יתיכי בשיטה אחת וליכי בשיטה אחרת אין לחוש אפי' לכתחילה ודלא ממה שהבינו בית דין רבא בע"הק ירושת"ו הו"ד בקונט' אזן אהרן מע"ג אות מ"א ממ"ש הזכו"ל ח"ג: אות ג' דהתם הכונה על יתיכי ועל ליכי כמובן הפשוט. אם דילג תיבת ליכי זה נראה מדברי הרב בארות המים סי' מ"ו דאין להכשיר כי דוקא בליכי האחרון הכשיר אם השמיטו יען כבר כתב אח"ך דיתיהוייין רשאה וכו' משא"כ בליכי הא'. ונר"ל דבדיעבד יש להכשיר אם השמיט תיבת ליכי הראשון כיון דהדר מפרש יתיכי ליכי וילמוד ראשון מתחתון.