שו"ת תעלומות לב חלק ב קמג

ואלו ההערות שאספתי עליו לפי קיצורי

א' באחד. אם כתב בראשון בשבת כתב הג"פ בסי' קכ"ו ס"ק י"ב משם מהרשד"ם סי' מ"ו דכשר בשעת הדחק. י ואם כתב באחת בשבת תי"ו במקום דל"ת הח"מ נסתפק בזה והב"ש פשיט"ל דכשר. ועיין י"א סימן קכ"ו הגהב"י י"ב וברכת המים אות ק"ב ואות ק"ו

ב' בשני. חסר יו"ד בין שי"ן לנו"ן ואם כתב מלא בשיני כתב הפר"ח שם דכשר כיון דאין משתנית הכונה

ג' בשלישי ברביעי בחמישי. מלאים (וסימנם שר"ח מלא) וכתב הכנ"הג שם בהג"הט ל"ו שאם נכתבו חסרים. אם א"א לכתוב גט אחר או משום עגונא שיש להכשיר שכ"כ הראנ"ח ח"א סימן ל"ה בשם רב אחד. ועיין ב"ש סק"ו שכתב שאם כבר נכתב הגט דכשר. ואם כתב בשלשה בארבעה בחמשה מדברי הג"פ סי' קכ"ו ס"ק ס"ג נראה דכשר

ד' בששי. חסר יו"ד אחר שי"ן ראשונה ואם כתבו מלא בשישי כשר כיון שאין הענין משתנה כמ"ש בפר"ח

ה' בשבת. אם כתב לשבת בלמ"ד עיין בג"פ ס"ק י"א שכתב דכשר בדיעבד. ואם דילג תיבת בשבת וכתב ברביעי כ"וכ יום לירח פלוני כשר. כמ"ש מרן ז"ל בש"ע סי' קכ"ו סכ"א וגם רמ"א ז"ל שכתב ויש פוסלין. היינו על הריעותא האחרת שכתב ך' לירח ואותו רביעי היה כ"א. וכן מתבאר מדברי הריב"ש סי' קי"ז שהוא מקור הדין ועיין ג"פ שם ס"ק ס"ד ובספר הוראה דב"ד בש"ן אות ד' דל"ג ע"א

אם הוא ר"ח כותבים ביום אחד לירח פ' (וט"ס נפל בספרים שכתוב ביום ראשון כ"כ הג"פ בס"ק י"ג)

ואם ר"ח ב' ימים אם כותב הגט ביום א' יכתוב ביום שלשים לירח פ' שהוא ראש ירח פ'. וביום ב' של ר"ח יכתוב ביום אחד לירח פ'. ואם כתב בראשון לחדש כשר בשע"הד כ"כ הכנ"הג בסי' קכ"ו בהג"הט

ואם כתב ביום אחד לירח פ' שהוא יום שלשים לירח פ'. כשר"ח ב' ימים אין קפידא כמ"ש מב"י וכמ"ש הג"פ ס"ק כ"ח

ו' שני ימים. שלשה ימים חסר וי"ו. ארבעה. חמשה. ששה. שבעה. שמנה חסר וי"ו. תשעה. עשרה. כלם לשון זכר בה"א לבסוף ויכתוב בהם ימים. ומעשרה ואילך יכתוב אחד עשר יום. שנים עשר יום. שלשה עשר יום עד עשרים יום. אחד ועשרים יום. שנים ועשרים יום. שלשה ועשרים יום עד תשעה ועשרים יום הכל בלשון זכר

ואם כתב לשון נקבה שתי. שלש. ארבע. כשר בדיעבד כ"כ הג"פ סי' קכ"ו סקי"ח

אם כתב שלושה שמונה מלא בוי"ו. כתב הג"פ ס"ק ע"ג משם מהריק"ש דכשר ובס"ק ך' הביא משם מהר"א סגיס בתשו' הרב"א סימן כ"ג שהכשיר גט שכתוב בו שמונה מלא. אך הרב ב"כ ח"ב סימן מ' כתב שאם ניתן הגט כשר. ואם הוא מקום עגון או שעת הדחק שינתן. ועיין בפר"ח ובג"מ סימן ק"ז ס"ל

ואם דילג תיבת יום או ימים וכתב כ"וכ לירח פ' הוה עובדא בעיר הקדש ירושת"ו והורו לחותמו וליתנו לה ע"פ מ"ש הלח"ש דקמ"ב כמ"ש בהוראה דב"ד בש"ן אות ד' דל"ג ע"א

ז' לירח פ'. ואם כתב לחדש יש להכשיר בדיעבד ג"פ ס"ק י"ד

ואם דילג תיבת לירח. עיין בס' ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש בדק"ה ע"ד. ועתה בא לידי ס"ה ישמח לב ח"ב להרב כמהרח"ן נר"ו וראיתי שם בסי' ס"ג שהאריך בזה ואכמ"ל

ח' ניסן. מלא יו"ד ואם נכתב חסר כשר. כ"כ הרב שדי חמד מע"ג סימן י"ז (שבא עתה לידי) משם ס' קב ונקי אות ק"ד וישועות יעקב סי' קכ"ו סק"ט

אייר. בב' יודי"ן. ואם כתב בחד יו"ד בשע"הד כשר. ועיין ג"פ ס"ק ל"ה

סיון. מלא יו"ד

תמוז. מלא וי"ו

אב. ואם כתב לירח מנחם כשר בדיעבד. כ"כ הג"פ ס"ק ל"ה והכנ"הג בהגהב"י מ"א כתב דאף לכתחילה ינתן ועיין ב"כ בסימן מ' שאין הדברים מכוונים

אלול. מלא וי"ו. ונ"ל דאם כתב לירח רחמים בדיעבד כשר כמש"ל

תשרי. בחד יו"ד

מרחשון. חד וי"ו וצריך לכותבו תיבה אחת. ואם כתבו בב' תיבות או בב' שיטין יש להסתפק אם הוא כשר עיין ג"פ ס"ק ל"ה. ויש פוסלין אם נכתב בב' שיטות כמ"ש הב"ש והפר"ח ועיין לח"ש דקמ"ד ע"ג. ואם כתב חשון ולא כתב מר כשר בדיעבד. ג"פ שם

כסלו. חסר יו"ד ואם כתבו מלא יו"ד אין להקפיד. כ"כ הג"פ שם משם הריב"ל ח"ג סי' ס"ח וכ"כ הפר"ח ס"ק כ"ג ועיין ג"פ שם ס"ק ע"ב ועיין לח"ש דקמ"ד ריש ע"ג ובס"ה למהר"י מינץ סי' צ"ד כתב דאפילו לא הרחיק הבעל נדוד יהבינן ליה ועיין ג"מ סי' כ"ח אות יו"ד

טבת

שבט

אדר. אם השנה מעוברת באדר ראשון יכתוב אדר הראשון. ואם כתב אדר ראשון בדיעבד כשר. כן נראה מדברי הש"ע ומ"ש הג"פ שם ס"ק ל"ג. ויכתוב תוב ראשון בוי"ו אחר השי"ן ואם כתב אדר סתם כשר כמ"ש רמ"א בהגה ועיין ג"פ ס"ק ל"ב שכתב שנראים דבריו

ובאדר ב' יכתוב אדר השני ושני חסר יו"ד ואם כתב אד שני בלא ה"א כשר בדיעבד כמש"ל. ואם כתב אדר סתם יש לפוסלו אם אין שעת הדחק ועגון. דב"מ ח"א סי' ע"א אות ד' ועיין ב"ש ס"ק י"ט

ואם ר"ח אדר ב' הוא שני ימים יכתוב שלשים לירח אדר הא' שהוא ראש ירח אדר השני כמ"ש הב"ח משם מהר"י מברונא וה"ד הג"פ ס"ק ל"ג: