שו"ת תעלומות לב חלק ב קמ

על שם הקיצור או הגעגוע אע"ג דכ"ע קרו להו בשם הקיצור או הגעגוע. ואם לא נודע איך נקרא בשעת העריסה אזי כותבים דמתקרי פ' שם הקיצור לרמוז על שם העקרי אם הי"ל. והכי עדיף טפי כהוראת מהרימ"ט ז"ל בשם אבגלי ועיין טיב גיטין מודעי סימן כ"ז ונ"ג. ובפרט בנ"ד שנקרא כן על שם זקנו שהיה נקרא אליהו ככתוב בדב"ק

ומה שנסתפק מעכ"ת אם לכתוב לייתו בטי"ת או בתי"ו נר"ל דעדיף טפי לכתוב בתי"ו כן נהגו כל הנקראים בשם זה לחתום בתי"ו וכ"כ הרב עז"ן בשם אשתרוק. ובגטין שניתנו פה בב"ד של משה הרב הגדול כמהר"מ פארדו ז"ל כתוב בתי"ו (ועי"ל בסי' שאח"ז) ובענין שם אבי המגרש הנקרא בשם גבר ולא ידע אם נקרא בשם גבריאל מעיקרו וגם לזה היה נראה לכתוב דמתקרי גבר לצאת י"ס. אך שפיר ידע מעכ"ת שיש סוברים דאין לכתוב כן דמתקרי. והגם שנהגו רבני האחרונים לכתוב כן דמתקרי ככתוב אצלי באורך. מ"מ יפה דן הדר"ג להשמיטו והעדרו יפה יותר כיון דדינא יתיב שאין צורך לכתוב שם האב ובספק בל דהו משמיטים שם האבות. וחפץ הייתי להשתעשע עם כת"ר כאן בר"ת אך אין הפנאי מספיק כי תמול בערב היא באה מכתבו הבהיר. והיום בבואי להשיב אליו הנה אנשים רבים סובבים אותי מימיני ומשמאלי. ע"כ היה הקצ'ר אמיץ ואתו הסליחה: סימן י"א לעי"ת מצרים יע"א בסדר כתיבת שם זאכיתו בגטי

הנני בא להשיב למעכ"ת אודות שם זאקיטו כי עלתה הסכמתו לכתוב בגט יצחק דמתקרי זאקיטו סיון דכ"ע קרו ליה בשם זאקיטו וכך חותם ועלית ס"ת אינה ברורה. וטעמו ונימוקו עמו שכך נהגו במח"ק בשם מורדוך וסעד וכן הסכימו רבני האחרונים בשם שמחה שמחולה חנה חנולה אברהם אברהמאג'י וגם זאקיטו כאחד מהם ככתוב בדב"ק

ואען ואומר הנה בענינים אלו האריך הרחיב הרב ג"פ בסי' קכ"ט ס"ק ס"ז וס"ח וס"ט וקל"ו ולא הניח מקום להתגדר בו וכיוצא. וכלל דבריו שאם כ"ע קרו ליה בשם הקיצור או נערות או געגוע וכך חותם ועולה לס"ת כותבים עיקר השם ושם הקיצור בדמתקרי. ואם יש מי שקורא אותו בעיקר השם אע"ג דרובא קרו ליה בשם הקיצור כותבים עיקר השם לבד וכן אם עולה לס"ת בעיקר השם. והיינו דכתב מרן ז"ל ביצחק חקין שא"ץ לכתוב חקין וכן ראינו בשם אברהם דקרו ליה אברהים. שאם עולה לס"ת בשם אברהם כותבים אברהם לחוד כמ"ש הרב עז"ן באות א' והרב טיב גטין מודעי בסי' י"א. ובשם דוד דקרו ליה דאוד כתבו רבני ירושת"ו דוד דמתקרי דאוד כמ"ש בהוראה דב"ד אות ד' וסיים שם בי"א מהיות טוב. ובשם משה שקורין אותו מוסה כתב הרב אדמ"ק דס"ח ע"ב לכתוב משה לבד וכ"כ בק"פ אות מ' ד"ך ע"א משם הרב מהרי"ש ישראל ז"ל שכתב משה לחוד וסמך על הג"פ בס"ק ס"ט ועי"ש מה שציין. וכן עשיתי מעשה פה העירה לכתוב משה לבד יען כן היה עולה לס"ת ועיין הוראה דב"ד אות מ' דטו"ב ע"ב. אך בכגון נ"ד דכ"ע קרו ליה זאקיתו וליכא אפילו דקרו ליה יצחק וגם חותם בשם זאקיתו ועלית ס"ת אינה מבוררת ודאי שיש לכתוב יצחק דמתקרי זאקיתו כוותיה וכטעמיה דמני"ר שיל"א. ומעשה שהיה בזמן הרב שקדמו יו"ט ראשון ז"ל שכתב יצחק לבד אפשר שכך היה עולה לס"ת או חותם ועכ"פ אין למדים הלכה מפי מעשה. ובפרט דאף אם אינו צריך אם כתבו לא הפסיד כי אין צריך אמרו ולא אין כותבים. וכמ"ש הג"פ שם ס"ק ע"א והדברים ברורים

אתאן על סדר כתיבתו שנסתפק רו"מ אם כותבי' אל"ף אחר הזי"ן ואם נכתב בטי"ת או בתי"ו ובכ"ף או בקו"ף לדעתי צריך לכותבו כך זאקיתו באל"ף וקו"ף ותי"ו. יען ידוע שהלועזים קורין ליצחק איזאק והאל"ף היא תמורת החי"ת. וזאקיתו הוא קיצור שם הלועז איזאק ואינו שם ערבי כידוע. ועיין טיב גטין אשכנזי באות יו"ד ובגנזי חיים בשם יצחק איסאכי. והגם שהלועזים אינם כותבים בזי"ן מ"מ הברתו הוא בזי"ן וכיון שאינו לשון ערבי צריך לכותבו באל"ף אחר הזיי"ן להורות על תנועת הפתח. ואף אם היה דינו לכותבו חסר כבר איפסיקא הלכתא ש חסר שכתבו מלא לא הפסיד ועיין עז"ן בשם באראכאת וכ"ש שכך הוא משפט כתיבתו בלעז. וגם הסברה נותנת לכותבו מלא כדי שלא יטעה במבטא וכמו שכתב מעין לזה הרב חיים שאל בח"א סי' ל"ח סכ"ג. גם ראוי לכותבו בקו"ף כיון שהוא נגזר משם העברי יצחק. וכמ"ש הרב עז"ן בשם אסתר אסתרולה וכ"כ מהרח"ש בסי' י"ד לענין שם שבתולה שכותבים בתי"ו והולכים בזה אחר השם שחוצב בו ואף אם חותם בכ"ף אין משגיחין בחתימתו כי טועה הוא. ועיין חיים שאל סי' ל"ז דמ"ב ע"ג ובס' ברכות המים דקל"ב ובהוראה דב"ד דכ"ד בשם מירקאדו. גם ידוע דשם של לעז אין כותבים בכ"ף אלא בקו"ף וכמ"ש הג"פ שם ס"ק ק"ל גם נר"ל לכתוב בתי"ו ולא בטי"ת כי מה שנסתייע מעכ"ת ממ"ש מור"ם ז"ל סקל"א שכותבים טי"ת. נר"ל דהיינו בלעז אשכנזי אבל כשהוא נגזר מל"הק או ערבי נר"ל דטפי עדיף לכותבו בתי"ו וכמו שרוב השמות שהם בל"הק הם כתובים בתי"ו וכן הוא ג"כ בערבי וכן נהגו רובם לחתום. וכ"כ הרב עז"ן בשם אשתרוק וכן מצינו בשם סתי ויקותה כמ"ש הרב חיים שאל ז"ל ועיין ג"פ שם בס"ק ק"ל. וכן כתבתי לו לשעבר בשם לייתו לכותבו בתי"ו (עי"ל) והוא הנר"ל לפי קיצורי. ועם כת"ר החכמה והמרע את אשר יבחר יקריב אליו. ושבתי בשלום: וזאת תשובת הרב נר"ו

ראיתי כל מ"ש כת"ר בענין שם זאקיתו אשר בטובו וחסדו הרחיב לנו כיד ה' הטובה עליו. אכן כעין סתירה איכא בדברי מני"ר שיל"א מדבריו אהדדי כי הנה מני"ר החליט כי שם זאקיתו אינו ערבי כי אם שם לעז ומשו"ה הצריך האל"ף להברת הפת"ח בין זי"ן לקו"ף ודבר ה' בפיהו אמת כי הכי הוא ואין בלשון ערבי שם זה. ואנא נפשאי עבידנא כללא לעצמי כי אין שם בלשון ערבי שיסיים