שו"ת תעלומות לב חלק ב קלט

מזמן לזמן ומ"מ בגיטין יש לדקדק טפי ולכתוב ע"פ הברתנו טאבא באל"ף ואם כתב בוי"ו כמנהגם מקדם כשר בדיעבד ע"כ. ומינה אתה דן גם לנ"ד שאף שלכתחילה אם היינו יודעים שבמדינתם נוהגים כמנהג פולין לכתוב גולדא באל"ף היינו צריכים לכתוב כמנהגם במקום הנתינה. אך כיון שלא ידענו זה וגם ראינו במכת"ב ממח"ת שכתבו גולדא בוי"ו וכן מצינו כתוב ברוב הספרים ודאי דכגון דא בדיעבד ובשעת הדחק ומקום עגון כנ"ד ודאי יש להכשיר. וכאשר הסכים בזה גם הרב הגאון מהרש"ס נר"ו וכדאי הוא לסמוך עליו אפילו שלא בשעת הדחק

ומ"ש כת"ר להשיב על דברי מוהרש"ס נר"ו שכתב שיש להקל ג"כ מצד שנהגנו לכתוב וכל שום וכו' והשיב לזה שלא הועיל כלום כיון שהאשה גולדא לא היה כלל במקום הכתיבה וכו' ככתוב בדב"ק וכוותיה דמר מצאתי ראיתי למהרח"ש בתשובה דק"ג שהשיב על דברי מהרשד"ם א"הע סימן רמ"ד בשם עיר אישקופיא אם צריך לכותבה ביו"ד אחר האל"ף הראשונה והשיב גם בזה לא הייתי מקפיד וכו' ועוד טעם אחר שדרכנו לכתוב וכל שום וחניכא וזה מועיל ודאי לשינוי כזה דקיל טובא ע"כ. ולזה השיבו הרח"ש כי לא מצינו שיועיל כתיבת וכל שום אלא בב' שמות אבל במקום שינוי לא מצינו שיועיל עי"ש והוא ממש כדברי כת"ר. עכ"פ הרב מהר"ש נר"ו יש לו אילן גדול לסמוך עליו הוא הרשד"ם בתשו' הנ"ל. והרב ג"פ בסי' קכ"ט ס"ק י"ד הליץ בעד הרשד"ם דכיון דאינו שינוי ממש אלא דמחמת העלגים וקצרי הלשון איכא דקרו איסקופיא מלא יו"ד ואיכא דקרו חס"ר בכה"ג מהני וכל שום ע"כ והדבר ידוע דלפי הברת מדינתנו ישתנה המבטא יותר בין שם הכתוב ביו"ד אחר האל"ף לשם הכתוב חסר יו"ד ובכל זאת כתב הרב דאינו שינוי ממש. וכ"ש בשם גולדא דלדעתי קיל טפי וק"ו הדברים שכן היה המנהג מקודם לכותבו בוי"ו וכן כתוב בספרים וכמש"ל

ובס"ד כתב שנר"ל חשש גדול יען שהשמטנו שם אבי האשה ממ"ש הצ"ץ סימן פ"ג בשינוי שם אבי האשה שחילק בין מסר הגט ליד האשה שהרי נתגרשה באמת מבעלה וכו' אבל בשלח הגט ע"י שליח לפ' בת יצחק איך ישנה השליח וימסור הגט לפ' בת נתן וכו' ובכה"ג ליכא מאן דפליג דאין כאן גט לאשה זאת ע"כ. ומינה דן מעכ"ת לנ"ד שאיך ישנה השליח ויתן הגט לגאלדא ובגט נכתב גולדא בוי"ו והבעל לא עשה אותו שליח על ככה בפרט שלא נכתב שם אביה ואין כאן סימן שנתכוון אליה. וגם דילמא לא נתכוון הבעל לגרש אשתו זאת ולכך שינה וכתב גולדא את"ד במחי"ב אין הנדון דומה לראיה כי בנדון הרב צ"ץ סי' פ"ג איירי בשינוי ממש מיצחק לנתן וכגון דא ודאי יפה השיב הרב דכיון ששינה אימור לא נתכוון לגרש אשתו זאת וגם איך ישנה השליח שנתמנה לתת גט לבתו של יצחק ויתננו לבת נתן. ובצדק חלק על הרב עה"ג סימן כ"ה שרצה להכשיר גם בשינוי שם כזה אבל בכגון כ"ד שהשינוי לא בא מצד הבעל אלא מצד הכתב של קרוביה וגם אינו שינוי שם אלא שינוי קל כמש"ל. וגם כי הבעל פירש בפני ב"ד ובפני השליח שהוא מגרש אשתי שבעיר פ' שהיא פ' בת פ' אלא שהב"ד נסתפקו בשם אביה והשמטוהו. וגם כי היא האשה יש לה שם ליווי גולדא לאה וכך נכתב וא"כ למאי ניחוש לה אם מפני שינוי השם אין כאן שינוי שם כלל אלא שינוי במבטא. וגם כבר ביאר הבעל להשליח שהוא מגרש לאשתו פ' בת פ' וא"כ אין לחוש שכיוין להטעות ולא כיוין לגרש אשתו זאת. ואנו כבר ביארנו במכתבנו בהרשאה עצמה ששם אביה הוא כ"וכ אלא שהשמטנוהו מפני הספק ובכגון נ"ד שהוא שע"הד ומקום עגון גם הגאון נוב"י בא"הע סימן קי"ג אזיל ומודה שגם אם לא ניתן הגט שינתן לכתחילה ודוק שם כי אין הפנאי מסכים להאריך

זה הוא מה שעלתה מצודתי לפי קיצורי להשיב על דברי מעכ"ת ואם בכל זאת מיראי ההוראה הוא יצוה על האשה שתבא לכאן ותקבל גטה ואין להחמיר עוד כי הוי חומרא דאתי לידי קולא. וראוי לחוש לתקנת בנות ישראל היכא דאי אפשר להשיג גט אחר כנ"ד שהבעל איננו ולא נודע מקומו איה ע"כ משלי והטוב בעיניו יעשה ושלום על דייני ישראל: הצעיר אליהו חזן ס"ט

אחר ימים באה האשה פה העירה וכתובתה בידה עם מכתב מב"ד שבעירה. ובכן מסר השליח את הגט לידה ונתגרשה כדת משה וישראל: סימן י' לעוב"י מצרים יע"א בענין שם אליהו הנקרא לייתו

אדוני שאל אודות האיש הבא להתגרש לפני בית דינו הצדק הנקרא בפי הכל לייתו וכך חותם ועולה לס"ת ואביו אינו זוכר אם בשעת המילה נקרא בשם אליהו. וכת"ר נסתפק אם צריך לכתוב אליהו דמתקרי לייתו יען שם לייתו הוא קיצור שם אליהו. לע"ד נראה אם לפניו הגון לכתוב דמתקרי לייתו לרמוז על שם אליהו אם נקרא כן מתחילה ואם לא נקרא בשם אליהו כלל תיבת דמתקרי אינו מזיק כי הגם שהרב ג"פ בסימן קכ"ט ס"ק קל"ב האריך הרחיב בכעין לזה והביא שלשה סברות בדבר והעלה לעיקר לכתוב שם הקיצור או הגעגוע לבד ועוד לו בס' עז"ן בכמה מקומות. וכן ביאר הרב ז"ל שם בשם אברהים שאם אין אנו יודעים אם נקרא מעיקרא בשם אברהם וכ"ע קרו ליה אברהים וכך חותם ועולה לס"ת שכותבים אברהים לחוד כיעו"ש. מ"מ אינו דומה ממש לנדון דידן יען שם אברהים אינו קיצור שם אברהם. אלא שכך קוראים הערבים למי ששמו אברהם. אבל לייתו הוא ודאי קיצור שם אליהו ועיין הוראה דב"ד אות מ' דח"י ע"א בשם מרדכי דמתקרי מורדוך. מ"מ הרב כתב כן גם בשם אסתרולה וחנולה שהם ג"כ נגזרים משם אסתר וחנה והוא מדמה אותם לשם אברהים כמבואר בעז"ן בשמות נשים אות א'. אך רבני האחרונים ז"ל נקטו מלתא מציעתא שאם נודע שמשעת העריסה נקראו בשם העקרי כותבים פ' דמתקרי פ'