שו"ת תעלומות לב חלק ב קלח

וזאת תשובתי להרב הנז'. לכבוד מעלת וכו' וכו

ראה ראיתי כל מ"ש מעכ"ת והאריך בענין זה ודעתו להחמיר שלא לתת הגט הזה בעירו יען כי כשיבא למח"ת הגט הנכתב בשם גולדא בוי"ו הכל יהיו קורין בשור"ק או בחול"ם והוא שנוי השם גמור כיעי"ש בדב"ק. ואנכי לא ידעתי מה הוא השנוי השם הזה כל זמן שלא ישתנה לשם אחר. ואם במדינתם היו נשים שנקראות גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל ונשים אחרות שנקראות בשם גאלדא באל"ף הייתי מודה לו כיון שלא יודע מי האשה המתגרשת וכן אם היה משתנה פירוש השם בשינוי כתיבתו בין נכתב בוי"ו לנכתב באל"ף אזי ודאי דלכ"ע הגט פסול כיון שיש שנוי השם גמור אבל כיון שבמדינתם כל הנשים הנקראות בשם זה נקראות גאלדא באל"ף ואין אשה אחרת שנקראת גולדא בוי"ו אם כן הוא טעות הניכר ואין בו שנוי כלל. וגם בפירוש השם אינו משתנה הכוונה בין גולדא לגאלדא שהרי גם במדינתם בתחילה היו קורין גולדא בחול"ם והיה נכתב בוי"ו אלא שנשתנה אח"ך לקרות בקמ"ץ וע"כ כותבים באל"ף. והרואה עתה שם גולדא שנכתב בוי"ו אומר סירכיה נקיט ואזיל ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה י ומה שהביא ראיה כת"ר משם דונא שכתב בס' טיב גיטין בשמות נשים אות ד' סק"ט שהמבטא בקמץ ואם כתב בוי"ו פסול כיעו"ש אין ראיה כלל לנ"ד כי שם דונא לא הי"ל שעת הכושר במדינתם לקרות בחול"ם ולכותבו בוי"ו וכמובן. וגם בשם דונא הרב ז"ל לטעמיה אזיל שפוסל גם בשם גולדא בוי"ו וכבר מלתי אמורה שהפריז הרבה על המדה ועכ"פ אינו דומה לשם גולדא שהי"ל שעת הכושר לקרא בחול"ם ולהכתב בוי"ו י וכמ"ש הרב גופיה שם בספר ט"ג וכ"כ הרב נחלת שבעה בסי' מ"ה בשם מהרש"ל ומהרמז"מ גם הרב עז"ן באות ג' העיד ששם זה מצוי בין האשכנזיות וקרו גולדא בחול"ם וכותבים בוי"ו. והן עוד היום בערי אשכנז כותבים בוי"ו וכיון שספרין פתיחו וכתבו שם זה בוי"ו אין כאן חשש לעז ופיסול שהרואה אומר שסמכו הכותבים בוי"ו על מנהג הראשונים ועל מה שכתוב בספרים. י וצא ולמד ממ"ש מהרשד"ם ז"ל בסי' מ"ט וה"ד הרב דבר שמואל בסי' צ"ט על שנוי שם שול שנכתב סול בסמ"ך וז"ל אבל בשם זה שאי כאן מציאות ב' שמות אלא בין שכתבו שול או סול כ"ע ידעי דעל אשתו קאמר וליכא למטעי ולומר דעל אשה אחרת ששמה סול הוא מכוין. ובסו"ד כתב וז"ל כשהשמות דומים זה לזה שהכינוי. דומה לשם לכתחילה כשר אף בכינוי ולנ"ד הג"ע ששם סול בשי"ן הוא העיקר פשיטא דשם סול בסמ"ך לא גרע מכינוי הקרוב ודומה ע"כ. והגם שאות שי"ן וסמ"ך מתחלפין עכ"פ יש ללמוד ממנו לנ"ד דכל שאין מציאות ב' שמות ליכא למטעי ולא מקרי שינוי וגם כי לו יהי שם גולדא בוי"ו בכינוי הדומה שכשר

ומה שהביא ראיה מס' עז"ן בשם יוסף שכתבו באל"ף יאסף דהגט פסיל ורצה לדמותו לשם גולדא הנכתב באל"ף אצלם וכתבו בוי"ו וקרוב הדבר בעיניו להיות הגט פסול ככתוב בדב"ק אתו הסליחה דלא דמי כלל כי שם יוסף לא הי"ל שעת הכושר להכתב באל"ף וכל המקרא מלא וכתוב בוי"ו. משא"כ בשם גולדא שמעיקרא עיקר כתיבתם היה בוי"ו וכך הובא בספרים. והן עוד היום במדינות אחרות נכתב בוי"ו ועוד טעם בעיקר שכבר ביאר הרב ז"ל הטעם דהקורא גט זה יקרא באל"ף נעה. וא"כ ישתנה הכונה והוי שינוי גמור במבטא ושינוי כפירוש המלה כי יובן כמו אם כל דגי הים יאסף להם ועיין בספר טיב גטין בשמות אנשים אות יו"ד ס"ק ט"ז משא"כ בשם גולדא שאין שינוי כלל בפירוש המלה. וגם במבטא אינו שינוי גמור כדבר האמור ומה שהביא עוד מפרש"י בגטין דל"ד. וע"כ כתב שהוא חוכך להחמיר גם אם תבא האשה למקום הכתיבה לקבל הגט כיון שהגט נכתב בפיסול כיעו"ש אין דמיונו עולה יפה כי אין כאן ב' שמות מוחלקים ולא תשתנה הכונה אם יכתב באל"ף או בוי"ו וכן מצינו בל"הק במ"ש למשל בם גוים. ואל ימשול בנו קצף שהא' בק"ח והב' בוי"ו ובחולם והכונה אחת היא וכמוהו רבים והאריכות בזה אך למותר

ובדב"ק כתוב לאמור כי כפי שרואה מדברינו שאין מבטא המדינות חשוב אצלנו שינוי השם ולא ידע מנין לנו זה. וע"ז הביא מ"ש הב"ש גבי זעליג שמכשיר מפני שגימ"ל וקו"ף מתחלפין שהם ממוצא אחד ומשמע שאם אינם ממוצא אחר פסול גם בדיעבד ובשם גאלדא יש שינוי גדול והוי כשם הקדש יוסף שכתב יאסף וכו' כיעו"ש גם לדבר הזה יסלח האדון שכבר ביארנו דלא דמי כלל לשם יוסף הנכתב יאסף שהוא שינוי גמור במבטא ובכונה. משא"כ בשם גולדא שאין שינוי בכונה וגם במבטא הוא שינוי קל. וצא ולמד ממ"ש הרב עז"ן בש"ן אות א' בשם אישמיראלדא שכתב איזמירלדא בזי"ן וכ' וז"ל ועיין בדברי הלבוש ססי' קכ"ט דבריש דבריו כתב דהולכים אחר מקום הנתינה ובסוף כתב אחר מקום שכותבים בו הגט ויראה דס"ל דבכל כה"ג שהוא שם א' אלא דיש כותבי' כך ויש כותבי' כך כיון דהכל שם א' אע"ג דכתב כמנהג מקום הכתיבה כשר בדיעבד ע"כ. וכן כתב בס' גט פשוט סימן קכ"ז סס"ק כ"א וז"ל וכל זה הוא בב' שמות מוחלקים אבל בשם אחד דבמקום הכתיבה קרו לה פאלומבה ובמקום הנתינה פאלונבה וכיוצא בזה יש שינוים הרבה בשמות הלועזות מצד מבטא הלשונות לכתחילה כותבים כמנהג מקום הנתינה וכו' ואם עבר וכתב כמנהג מקום הכתיבה כשר בדיעבד וראיה לזה ממ"ש המרדכי פ' המגרש תשו' ריצב"א וכו' עי"ש וכבר הבאתי תשו' ריצב"א ז"ל במכתבי הא'. ומ"ש כת"ר לחלק שנדון ריצב"א המבטאות קרובות ובשם גולדא המבטאות רחוקות הרבה. ומדמה אותו לשם יוסף שכתב יאסף וכבר השבתי לזה והאורך ללא צורך

והנני מביא לו ראיה גמורה לדברי אלה ממ"ש בספר טיב גטין בשמות נשים אות ט' ס"ו שכתב וז"ל בתשובה כתבתי וכו' וגם כתבתי שלפי מש"ל בשם גאלדא ובשם קאפל גם כאן יש לכתוב לפי הברת מדינתנו טאבא באל"ף שאף שהעולם רגילים לכתוב טובא בוי"ו וכו' לפי שמנהג אבותיהם בידיהם ואין מדקדקים כ"כ במה שהמבטא מתחלף