שו"ת תעלומות לב חלק ב קלז

כה"ג לא מקרי שנוי שהדבר מפורסם וידוע שמה שקורין זולטא בזיי"ן במקום הנתינה כותבים במקום הכתיבה בגימ"ל ורפה. וע"ז מביא ראיה ממ"ש המרדכי פרק המגרש תשובת הריצב"א בענין בורייש באוריש וכו' עי"ש. הנה שהט"ג ידע מהריצב"א וכתב טעמו בצדו שהמבטאות קרובות ז"לז. אבל המבטא בין גולדא לגאלדא שהם רחוקות הרבה לפי הברת מדינותנו שזה בשור"ק או בחול"ם וזה באל"ף נעה כמו יאסף הנ"ל אולי אפי' במקום עגון גדול אין להכשיר. ובט"ג שם אות זיי"ן סק"ג מחלק בפירוש בחילוק זה שלא דמי למה שהזכיר מהריב"ל להכשיר מתתיא באל"ף. ומהשד"ם בסול במקום שול דהרי אין הפרש במבטא וגם לא דמי לגרשון גרשם דאלו לא היה ב' שמות הוי כשר אע"ג דיש הפרש במבטא הוי הפרש מעט דמעט שאינו נרגש אבל בין זוהי לזויי יש הפרש גדול במבטא וקולה יתירה להכשיר בכה"ג. ומה שסמך מהרא"ש משום דלא מצאנו תיבת זוהי בשם אחרת אין זה טענה מספקת להכשיר וכו' ומסיק הט"ג שמשמע בע"ן דאין להכשיר בכתב זוהי אפי' בשעת הדחק

ולפי"ז ממילא אין ראיה ממ"ש כ"ה משינה משם פאלומבה לפאלונבה משם דלא גרע מגרשון גרשם אע"ג דזה במ"ם וזה בנו"ן הוי הפרש מעט דמעט אבל ההפרש במבטא גדול שגולדא הוא בשור"ק או בחול"ם וגאלדא בקמ"ץ. וגם עיקר השם בנ"ד שנכתב בהגט גולדא סובב רק על מקום דירתה בבראדי שבמדינתם לא היתה האשה מעולם והוא שקר גמור שבכאן אין זכר לשם גולדא רק שם גאלדא קשה מאוד לסמוך על זה אפילו בשעת הדחק ועגון

שוב ראיתי בפתחי תשובה בקונט' השמות ש"ן אות ד' גבי שם דוואסא בשם תשובת כ"י מהרב הגאון מהר"י אייזיק אבד"ק טיקטין בגט שנשלח ממדינת וואלין ונכתב שם האשה דוואסא כמו שנקראת שם ובמקום הנתינה נקראת דוואשא בשי"ן והיה מקום עגון גדול ונתלבטו בזה רבני הזמן (ומובן שהוא רק הפרש מעט במבטא כמו שול סול כמש"ל בשם הרשד"מ) והעלה להתיר ליתן לה הגט אחר ההכרזה שלשים יום שיהא נקרא שמה דוואסא כמו שנכתב בגט. והביא שם שנעשה מעשה בכיוצא בזה באשה ששמה רושא ונשלח לה גט במדינת הגר ונכתב בגט רושא בוי"ו אחר הרי"ש והותרה האשה ע"י גט זה ע"י הכרזה שלשים יום בעיר שתהא שמה רושא. ונעשה כן בהסכמת הגאון החסיד מהרא"ל ז"ל דבריסק והגאון מו"ה אבלי ז"ל מווילנא ועוד גדולי הזמן. ואח"ך הביא תשובת מהרי"מ מבריסק שתקנה זו לשנות השם ע"י הכרזה שלשים יום לא נייח לו וכתב תקנה אחרת שהאשה תסע למדינת וואלין ותקבע שם דירתה שלשים יום ומסיק שם הפ"ת דמה שהורו הגדולים להכשיר הגט ע"י הכרזה שלשים יום דוקא בכה"ג דבמקום כתיבת הגט אין שנוי כלל שנכתב כפי שקורין שם במקום כתיבה ואפ' דבמקום נתינה עיקר מ"מ אינו אלא פסול דרבנן דאינו אלא משום לעז דבמקום הנתינה ובזה מועיל הכרזה דתו ליכא לעז וגם היה מועיל אם תלך האשה למקום אחר וע"י הכרזה נעשה מקום זה במקום אחר. אבל בשנוי גמור גם במקום הכתיבה ודאי אינו מועיל שנוי השם ע"י הכרזה אחר הכתיבה כיון דבשעת כתיבת הגט נכתב ונחתם בפסול עכתו"ד. וא"כ בנ"ד שבמקום הכתיבה אין לה שם כלל ושם גולדא שכתבו במקום כתיבה היתה בטעות שסברו הב"ד דזה שמה במקום הנתינה או במקום דירתה י וגם הוא שנוי גמור במבטא דומיא דיוסף יאסף שהבאתי לעיל כמו כן גולדא גאלדא. וכבר הבאתי לעיל דברי הע"ן שקרוב להיות הגט בטל כיון דבעת הכתיבה נכתב ונחתם בפסול אין אני רואה לדעתי שום תקנה. וע"ש בפ"ת שמביא בשם ג"פ במבטאות קרובות קצת מחמירין אפילו על ידי הכרזה. ולחומר אשת איש אין אנשים כערכנו יכולים להכריע להתיר לשוק אם לא בראיות

גם מ"ש הגאון מהרש"ס במכתבו לחזק להתיר האשה ע"י גט זה ושינתן פה"ק וז"ל ובפרט אשר אתם כותבין באלכסנדריא כמו פה ע"הק וכל שום. יסלח נא כבוד גאונו שלא הועיל כלום בזה וכמו שמבואר בש"ע מחבר סימן קכ"ט ס"ב כתב השם שאין ידוע בו ביותר וכתב וכל שום שיש לו הרי זה פסול וכיון ששם גולדא אינו ידוע כלל בשום מקום לאשה זו כי מעולם לא היתה שם במדינתם. ובפולין תמיד שמה גאלדא וקרובי האשה אינם יכולים להחזיק אותם בשם גולדא. ומקומה תמיד מעריסה עד עכשיו פ"הק ותמיד נקראת גאלדא. ובפרט אם יהיה מקום הנתינה ג"כ פ"הק הרי עכ"פ הוי ככותב שם שאינו ידוע וכלל עיקר השם בכל שום שהוא פסול אינו נראה לי להכשיר אפי' במקום עגון גדול

ועוד נראה לי חשש גדול בגט זה כאשר לא כלל שם אבי האשה כמ"ש בצ"ץ סימן פ"ג לענין שנוי שם אבי האשה אפי' להמכשירין כיון שאין לכותבו גם השנוי אינו פוסל. וכתב הצ"ץ שיש חילוק בין גירש לאשתו שלא ע"י שליח הרי נתגרשה באמת מבעלה אלא דאיכא למטעי וכו' אבל בנ"ד ששלח הגט ע"י שליח לפלונית בת יצחק והיאך ישנה השליח וימסור ליד פלונית בת נתן מה שלא צוה הבעל וטובא איכא למיחש דלא נתכוון לגרש אשתו כלל ולכך שינה שם אביה. ולכך בכה"ג ליכא מאן דפליג דאין כאן גט לאשה זאת עי"ש

וא"כ הנ"מ בנ"ד איכא למחש טובא כיון שאמר הבעל לשליח לגרש אשתו גולדא כמ"ש בגט והיאך ימסור השליח הגט לאשה גאלדא שלא עשה אותו שליח על ככה. בפרט שלא נכתב שם אביה ואין כאן שום סימן שנתכוון אליה וגם דילמא לא נתכוון הבעל לגרש אשתו זאת גאלדא כלל ולכך שינה וכתב גולדא. אמנם כל זאת אמרתי רק לעצמי אבל במדינת' וכמ"ש כת"ה במכתבו להגאון מהרש"ם הבאתי לשונו לעיל שאצל הספרדים אין האל"ף תמורת קמ"ץ ובכל כיוצא בזה כותבין וי"ו. ואם תסע האשה לשם ותקבל בעצמה הגט מיד השליח ושם אין שנוי במבטא כלל בפרט אם תרצה לדור שם שלשים יום ולהחזיק שם שמה גולדא וע"י הכרזה או אפי' שלא ע"י הכרזה אם יסכימו שם גדולי הרבנים אז מצדי אין דעתי כדאי להעמיד עליה במדינה אחרת. ואנכי ידידו ועבדו הדוש"ת בהשקט ושנפה. ואת הרב בסופה: