שו"ת תעלומות לב חלק ב קלו

וזאת תשובת הרב דק"ק בראדי נ"י יום ב' פרשת בהעלותך י"ב סיון שנת תרנ"ב לפ"ק. בראדי

שלום רב לאוהבי תורתו ה"ה הרב המופלא וכו' וכו' מוה"ר אליהו חזן נ"י רב ומו"ץ בק"ק נא אמון יע"א

יקרת מכתבו מן י"ט אייר קבלתי לנכון. וע"ד הגט שסידר כת"ה זה יותר משתי שנים מהבעל אהרן דוד בן אריה ליב הכהן לאשתו גאלדא לאה בת יהושע הכהן מפה"ק בראדי על ידי שליח להולכה משה בן ישראל ונכתב בגט שם המגרש ואביו על פיו וע"פי השליח והשמיט שם אבי האשה מפני שלא נודע בבירור שמו. ושם האשה כתבו ע"פי מכתב מקרוביה שכתבו בוי"ו אחר הגימ"ל והשליח לקח הגט והרשאה והלך לעיר מצרים כי שם מקומו. ולא ידע כ"ה מה נעשה בו עד שבוע שעבר שהיה כ"ה בעצמו במצרים. והראה לו הרב המו"ץ המכתב שכתבתי לו מיום ך' שבט תרנ"א שאני מסתפק בעבור שנכתב גולדא בוי"ו והיה צריך לכותבו באל"ף. וכת"ר כתב דעתו מסכמת שבשעת הדחק ומקום עגון ראוי ליתן אותו ביד האשה כדי שלא תשאר עגונה כל ימיה. ועוד כתב כ"ה שכבר כתב דעתו להרב מהרש"ס ראב"ד דקהל אחינו האשכנזים בע"הק ירושת"ו והגאון הנזכר הסכים לדעתו כאשר רואה אני מעבל"ד במכתבו המכתב של הר"הג רש"ס. וז"ל כת"ה במכתבו להרש"ס כי אנכי הרואה בספר ט"ג אות ג' שכתב שבמדינתם צריך לכתוב באל"ף אחר הגימ"ל והפריז על המדה הרב מהר"מ חריף ז"ל לומר שאם כתב וא"ו במקום אל"ף ונשאת תצא מזה ומזה. והדבר קשה לשמוע כיון שאין זה שינוי שמשתנה לשם אחר ובמדינתם היו נוהגין ג"כ מקודם לכתוב בוי"ו. והרב המחבר שם כתב שצריך עיון קצת והוא עצמו הביא שמצא בס' גיטין סי' ל"ה שכתב גולדא בוא"ו וגם בס' לקט בשמות הנשים הביא שם זה בוי"ו אחר הגימ"ל. וכבר ידוע לכת"ר שאצלנו הספרדים אין האל"ף תמורת הקמ"ץ ובכל כיוצא בזה אנו כותבים בוי"ו

לפי ענ"ד בכל מקום מהספרים שנמצא שם גולדא בוי"ו אין ראיה למדינתנו בעתים הללו שהשמות משתנים לפי מבטא המדינות ולפי הזמנים ואריכות השנים. ואם כתב בגט בשנוי המבטא יש פסול גדול וחשש שנוי השם ולא חשש שנוי רק שנוי גדול. וא"כ אין ראיה מכל הספרים שנמצא שם גולדא בוי"ו שבמדינתם או בזמנם היו מדברים במבטא שורק או חולם כמבו' אות ג' סק"ב אבל במדינו' פולין כבר העיד הב"ש ש"ן אות ג' שקורין גאלדא בקמ"ץ. וגם במדינתנו הנחת שם יה הוא באל"ף וכן חותמין א"ע כל הנשים שבשם זה באל"ף אחר הגימ"ל והגט הזה כשיובא לפה ונכתב שם גולדא בוי"ו הכל יהיו קורין בשור"ק או בחול"ם והוא שנוי השם גמור. ובט"ג שמות נשים אות ד' סק"ט אם כתב דונא לבד במדינות אלו שהמבטא בקמ"ץ פסול ואע"פי שעיקר הנחת השם הוא דונא ללשונותם בארצותם מ"מ אין לנו אלא השם שמוחזקת בו לפנינו כאן במקום הנתינה עכ"ל. מכ"ש באשה זו שמעולם לא ניתן לה שם גולדא רק גאלדא בקמ"ץ והיא מוחזקת בכאן בשם זה גאלדא. וכ"ה חפץ עוד שיהיה בכאן מקום הנתינה אי אפשר בשום אופן. ועיין בס' ע"נ כתב ואם טעה וכתב יאסף באל"ף כמקום וי"ו נר"ל דהגט פסול דהרואה יקרא השם באל"ף נעה. וסברה רחוקה היא לומר שיקראו כמשפטו והאל"ף נחה כמו שם יאשיהו דכתוב באל"ף וקרו ליה בוי"ו דשאני התם דכיון דהכי כתיב בקרא קרו ליה כ"ע כמשפטו. אבל בשם יוסף אם כתב באל"ף שלא כמשפטו יש לחוש ולפסול הגט וקרוב בעיני להיות הגט פסול עכ"ל. והנ"מ בנ"ד שהוא שם לעז אבל כ"ע קרו ליה גאלדא בקמ"ץ ולא בשור"ק ולא בחול"ם נראה לי דקרוב להיות הגט בטל בכתב גולדא בוי"ו

ועוד אני אומר דלפי מ"ש רש"י בגיטין דל"ד ע"ב והוא דאתחזק בתרי שמי וז"ל אבל לא אתחזק כאן שיש לו שני שמות אין צריך לכתוב וכל שום שיש לו ואפי' נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר הוי הגט כשר. שאין לנו אלא השם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו הרי דהשם שנודע אח"ך שיש לו לא הוי שם כלל. וא"כ כ"ש שנאמר לחומרא דבמקום כתיבה לא הוחזקה האשה כלל בשם גולדא שמעולם לא היתה שמה במקום הכתיבה והבעל וקרובי אשה אינם יכולים להחזיק שמה שם והוי כמי שאין לה שם כלל במקום הכתיבה. וכשכתב בגט הזה אנת אנתתי גולדא אין הכוונה רק על מקום דירתה ומקום הנתינה שנקראת שמה בפי"כ והוי שקר גמור שמעולם לא הוחזק פה"ק בשם גולדא רק בשם גאלדא. ומעתה אני חוכך להחמיר אפילו תבא האשה לשם לקבל הגט כיון שהגט נכתב בפסול

ומה שאני רואה במכתבי כת"ה ששנוי במבטא המדינות לא חשוב אצלם שנוי השם איני יודע מנין להם כל זאת. הא אשכחן בב"ש אות זיין גבי זעליג זעליגמאן שהביא בשם ספר שמות שכתב ג' וק' מתחלפין וע"כ מכשיר הן שנכתב בג' והן שנכתב בק' משמע הטעם משום דג' וק' מתחלפין. וגם כמו"ש הצ"ץ הביאו הט"ג סקי"ח דמי ששומע מחברו שקרא לו זעליג אינו מרגיש בטוב אם מדבר בג' או בק' כיון שהם ממוצא אחד ושם תלוי גם כן במבטא המדינות עי"ש. משמע אם אינם ממוצא אחד ותלוי במבטא המקומות המדינות פסול אפי' בדיעבד בשינה ממבטא המדינה. ובשם גאלדא יש שנוי גדול במבטא כמו"ש הב"ש שבפולין הונח השם בקמ"ץ אחר הגימ"ל ובאל"ף ולא בוי"ו והוי"ו במבטא שלנו מורה על חול"ם או שור"ק. ושם הלעז של אשה משפטו רק כפי המבטא שבפי כל ואם שנה בגט משפט המבטא הוי כשם הקודש יוסף שכתב שלא כמשפטו הכתוב במקרא יאסף באל"ף שקרוב להיות הגט בטל כנ"ל. ולפי"ז גם הראיה שהביא כ"ה ממ"ש הריצב"א על גט שבא מארץ הגר שכתבו בורייש ובמקום הנתינה קורין באוריש דכיון דבמקום כתיבת הגט מוכיח שמארץ הגר בא ולשונם לדבר בלשון קלילא אין להקפיד עכ"ל כת"ה. הלא לא נעלמה ראיה זו מהגאון הר"ז בעהמ"ח ט"ג שהביא ראיה זו בש"ן אות ז' סק"ה לענין שם זולטא דאם כתב בגימ"ל שכן מבטא מקום הכתיבה ושלחו לקנדיא שהמבטא בזיי"ן הגט כשר שהדבר מפורסם שיש מקומות כותבין בגימ"ל משום שהמבטא קרוב לגימ"ל ויש כותבין בזיי"ן שהמבטא קרוב לזיי"ן כל