שו"ת תעלומות לב חלק ב קלה

במקום הנתינה. מ"ש בנ"ד אשר האשה איננה באלכסנדריה ובמקום שבתה בבראדי איננה מוחזקת בשם גולדא רק בשם גאלדא ובפרט אשר מעולם לא היתה באלכסנדריה ורק מבטא השם הזה משתנה הוא מאלכסנדריה לבראדי. הרי זה איננו נק' מקום הנתינה לומר שהוחזקה האשה בשם זה במקום הנתינה גם כשיקבל שליח לקבלה וגם כשיגיע מעשה הב"ד לבראדי שנתגרשה באלכסנדריה אשה בשם גולדא ובבראדי אין אשה בשם גולדא רק גאלדא. ואחרי כי אין תועלת בזה לענ"ד הלא יש לחוש עוד לפקפק אם תמנה שליח לקבלה כשהיא בבראדי לאיש באלכסנדריה שלא בפניו. הלא דעת תוספות רי"ד בקדושין דשליח לקבלה נקרא מילי (ולא ממסרן משליח ראשון לשני) ולכן אין למנות שלא בפניו שליח לקבלה כי אם מפה לאזן דוקא. ובזכרוני שגם הרב בעל דברי אמת מביא דעת תוס' רי"ד הנ"ל בספרו (ומאפס פנאי בחפצי להקדים תשובתי כבקשתו לא חפשתי בספרים) ועוד הלא מרן הב"י מביא דעת איזה פוסקים ראשונים הנוטים לסברת רב כי אין אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה ומסיים. כי היכא דאפשר ראוי לחוש לדבריהם מפני חומר אשת איש. ולמה לנו להכניס ראשנו במחלוקת כזה חנם ללא תועלת לפי ענ"ד. ואשנה דברי אשר לענ"ד אין זה שינוי השם לפסול הגט גם בדיעבד במקום עגון. ונכון שהשליח הראשון באלכסנדריה ישלח הגט ע"י פאסט בטוח לשליח ב' בבראד כי שליח להולכה יכולים למנות אף שלא בפניו ובפרט שליח א' לב' שממנה בבי"ד ותלמוד ערוך הוא הדר פשטא בין בפניו ובין של"בפ (לא כן בשליח קבלה כנ"ל ואם כבודו יסכים לשלוח מכתבי זה לבראד ויכתוב להם שישלחו אותו או העתקתו להגאון דקאוונא. אדמה כי גם הוא יסכים לדעתנו זו במקום עגון כזה שאינו שינוי כ"כ בשם. יתברך בכט"ס כעתירת מחותנו חותם בברכה: שמואל סלאנט וזה נסח המכתב שכתבתי להרב שבעיר בראדי הי"ו

לכבוד מעלת הרב כמהר"ר מנחם מענדל נ"י דומ"ץ בק"ק בראדי יע"א. יח"ל ויתענג על רב שלום

מודעת. זאת איך ברביעי בשבת ששה ועשרים יום לירח סיון שנת התר"ן סידר גט כריתות אהרן דוד בן אריה ליב הכהן (פיענקאווסקי) לאשתו גולדא לאה (ברת יהושע הכהן מעיר בראדי) ומסרו ביד שלוחו משה בן ישראל (שענוואלד) פה נא אמון יע"א ונכתב הגט כנסח הנהוג בין אחינו האשכנזים בע"הק ירושלם תוב"א יען לא ידענו מנהג מקום הנתינה. וכתבנו שם המגרש ואביו על פיו ועל פי השליח והשמטנו שם אבי האשה מפני שלא נודע בבירור שמו והעדרו טוב ממציאותו כשיש ספק כידוע. ובשם האשה גולדא לאה כתבנו ע"פי מכתב מקרוביה שכתוב כן בוי"ו אחר הגימ"ל ולקח השליח הגט וההרשאה והלך לו לעיר מצרים יע"א פי שם מקומו. ולא ידעתי מה נעשה בו עד שבוע שעברה שהייתי במצרים יע"א. הראה לי הרב המו"ץ ה"י המכתב שכתב לו הדר"ג מיום ך' שבט תרנ"א שהוא מסתפק בעבור שנכתב גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל והיה צריך לכותבו באל"ף. וכבר מלתי אמורה שאנו כתבנו כן ע"פ מכתב מקרוביה ובכל זאת דעתי מסכמת שבשעת הדחק ומקום עגון ראוי לתת ביד האשה כדי שלא תשאר עגונה כל ימיה כי הבעל איננו ולא נודע מקומו איה. ולכן כתבתי דעתי בזה להרב מהרש"ס הי"ו ראב"ד דק"ק אחינו האשכנזים בע"הק ירושת"ו. וגם הגאון הנזכר נ"י הסכים לדעתי כאשר יראה כת"ד במכתב שכתב אלי ושם העתקתי לו מכתבי הא' לבל נכפול הדברים פה. הן אמת כי עלה בדעתי שתעשה האשה שליח קבלה פה למען תהיה פה מקום הכתיבה והנתינה ואולם אחרי כן נתישבתי בדבר כי אין דרך זה מצילנו מדרך הספק יען בודאי בשטר השליחות קבלה יכתבו הבית דין בשם גאלדא באל"ף ואז יהיה שינוי בין ההרשאה לגט. אך מ"ש הגאון מהרש"ס נר"ו שיש לחוש עוד לפקפק על מינוי שליח קבלה שלא בפניו כי דעת תוס' רי"ד דשליח קבלה נקרא מילי ולכן אין למנות שליח קבלה של"ב. ועוד כי מרן הב"י הביא דעת איזה פוס' הנוטים לסברת רב כי אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה וכו' עכת"ד. והנה אמת שכן הביא הרב דברי אמת בקונט' י"א סי' כ"ט משם תוס' רי"ד בפ"ק דקדושין אבל כבר רבו כמו רבו הפוס' הסוברים שיכולה אשה לעשות שליח קבלה של"ב ומכללם הרמב"ם והרא"ש והטור והש"ע בסימן קמ"א. ואפי' לס' ר"י בעל התוס' שהביא רי"ו בנתיב כ"ד ח"ג שנראה כמחמיר בשליח הולכה של"ב מודה בשליח קבלה של"ב. וגם הסמ"ג בסדר הגט הביא משם רבו ר"י שכתב בשם ר"י שהאשה יכולה להרשות של"ב וכדאים הם לסמוך עליהם אפי' שלא בשעת הדחק. וכ"כ הרב דברי אמת בקונט' י"א סימן כ"ב דקי"ד ע"ג דכל הפוס' זולת תוס' רי"ד ס"ל שהאשה עושה שליח קבלה של"ב. ובכגו"ד נ"ד שצריך לשלוח הגט ע"י בי דואר ע"י שימנה שליח א' בב"ד שליח ב' ורבו בזה הסברות כאשר הארכתי בתשובה אחרת. ובהא ודאי דעדיף טפי לסמוך אסברת רבי חנינא שאשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה שפסקו כוותיה הרי"ף ור"האי והרא"ש והרמב"ם ור"ח והרשב"א ודעמייהו גדולי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם. ואף שכתב מרן ב"י בסימן קמ"א דהיכא דאפשר ראוי לחוש לדברי הפוס' כרב וכמ"ש הרב נר"ו מ"מ שם סמוך. ונראה הביא תשו' הריב"ש ז"ל בסימן נ"ה שיותר טוב לסמוך על הפוס' כר"ח משישלחנו לה שליח הבעל ע"י גוי וכ"ש אם בשטר השליחות מזכיר הבעל שיתננו בידה או כיד שלוחה וכו' עי"ש. וכ"כ בהרשאה זאת שיתננו לה בידה או ביד שלוחה ושליח וכו' אלא שכבר ביארנו שיותר יגדל הספק כאשר יכתבו בשטר קבלה גאלדא באל"ף וכמש"ל. עכ"פ נראה שיש לסמוך ולתתו להאשה במקום הנתינה ובהסכמת הרב הגאון מהרש"ם נר"ו וכמ"ש במכתבו הרצוף בזה והיה אם יסכים הדר"ג לזה יודיענו ונודיע להשליח שבמצרים שימנה שם בב"ד שליח אחר בעירו ורו"מ יבאר שם השליח במכתבו ואתו הסליחה: