שו"ת תעלומות לב חלק ב קלא

השליחות וכו' בסגנון זה תיבה פ' בשיטה ג' ותיבה פ' כשיטה ו' ותיבה פ' בשיטה עשירית וכו' וכיון דאית בגוה סימנים לא אמרינן לאו ההוא גיטא וכו' אלא גיטא אחרינא דאזדמן ליה הוא אלא סמכינן אסימנים ואפי' לאפוקי ממונא מהמוחזק מפקינן ע"י סימנים וכו' עי"ש. וכ"כ מהריק"ש ז"ל בסימן קמ"א ס"ל דבזמנינו שמדקדקים הרבה לכתוב סימני הגט בהרשאה ודאי דבקיום דהרשאה מתקיים הגט עי"ש. וה"ד הרב המחבר קונט' הוראה דב"ד בשם עישה וביאר עליה שם שעל סימני הגט שבהרשאה יש לסמוך. ועיין להרב ויקרא אברהם בשדה מגרש אשר לו בסימן ל"ה שקרא ערער על שלא כתבו רק סימני שיטות שנים. ועתה מחדש בא לידי ס' שדי חמד וראיתי להרב המופלא המחבר נר"ו בסי' י"ט סט"ו הביא תשו' מהר"ם מלובלין סי' ומ"ש בספר זכרון צבי מנחם סימן ל"ד בענין הסימנים ואין ספריהם מצויים אצלי. עכ"פ כבר ביארנו שיש להקת הפוס' שחוששים שמא נאבד או נשרף הגט אף אם יש בו סימנים מובהקים בהרשאה כל שהשליח אינו יכול לו' בפ"ן ובפ"ן ונהי דהאידנא סמכינן לס' הפוס' המקילים היינו דוקא כשיש בהרשאה סימנים מובהקים בראשי שיטות וסופן. אבל לסמוך על הסימנים כאלו של זרק"א וסגולת"א דכותבים אחורי הגט זו לא שמענו

ז' שחתמו בקיום תרי מגו תלת ולא נמצא לקיים אלא חתימה אחת. והנה ידוע שמהריב"ל ז"ל בסי' ט' הצריך לקיים חתימת כל הג' דיינים משום דגט הוי מלתא דאיסורא וערוה החמורה. ועיין בב"י בסי' קמ"א ועיין בכנ"הג שם הגב"י נ"ד ועיין להרב ויאמר יצחק בא"הע סימן קל"ח וק"ץ. ולכן אנחנו נוהגים שעידי הגט חותמים בהרשאה בכתב אשורית כמו שחותמים בגט כדי שיתקיימו עידי הגט ממילא וכמ"ש מהר"א ששון ז"ל בסימן קפ"ד וז"ל ועוד השתדלתי לקיים הגט בחותמיו מתוך שטר השליחות וכו' אלא שהחתימות שחותמים בגט הם משונות מהחחימות שחותמים בשטר השליחות וכו' ע"ש נמצא שכשהם שוות מועיל ועיין בתשב"ץ ח"ב סימן פ"ט והרשב"ש סימן שפ"ה וכמו שכתבתי בספרי תע"ל ח"א א"הע סימן יו"ד. ועיין בתשו' הריב"ש סי' שי"ח

ואולם בנד"ד שחתימות ההרשאה הם משונות מחתימות שבגט תכלית שינוי בכתב ובסדר לא יועיל תיקון זה וגם כי אף אם החתימות שוות י עכ"פ צריך קיום לדייני ההנפק כדי שיתקיים הגט מאליו ובנד"ד אין קיום רק לחתימה אחת. ואף הגאון מז"ה ז"ל בס' נדיב לב ח"ב א"הע סימן נ"א שהקיל בדבר זה היינו עכ"פ בהכרח שתי חתימות. וכ"כ בס' אזן אהרן מע"ג סי' י"א ובס' הוראה דב"ד אות ע'. אבל לקיים רק חתימה אחת ובכעין נד"ד שצריך שיאמר השליח בפ"ן ובפ"ן ואינו יכול. וגם עידי ההרשאה חתמו באופן משונה מחתימתם בגט בכגו"ד קשה מאד להכשיר

את זה ראיתי ונתון אל לבי לבאר מה שיש לפקפק בהרשאה זאת מלבד גמגומים אחרים שיש בה שכל הקורא איתה יבינם מעצמו. ועוד בה שכתוב ומה שראינו ונעשה לפנינו והיו צריכים לכתוב ונעשה בפנינו כמו שדקדק הרב ויאמר יצחק בא"הע סי' קל"ח וקמ"א. וגם מ"ש ובפנינו ביטל המודעות שמסר והיל"ל אם מסר שבאומרם שמסר הם מעידים שמסר. וכמ"ש הרב ויאמר יצחק בסימן קמ"א ויפה דן ויפה כיוון ועם היות שהרבה מאלו הפקפוקים שפקפקנו הם שנפרא דשטרי ולכתחילה מ"מ מלבד שהרבה מהם הם לעכובא כמו שביארנו ובפרט כשאינו מקום עיגון. עוד זאת שבהצטרפות כולם יחד ודאי שיש לחוש יותר. ועיין להרב מנחת משה נר"ו בא"הע סי' י"א דכ"ד ע"ב וע"ד ואין לי פנאי להאריך כי הלכה זאת קראתיה סירוגין פעם ביום פעם כלילה מחמת רוב טרדת הצבור והיותי עסוק להשיב שואלי דבר הלכה בענינים אחרים ע"כ קצרתי במקום שהיה צורך להאריך

ואחרי ככלות כל הכתוב בכל זאת שלחתי אחר האשה לדעת מה בפיה והיא אמרה שלא תקבל ברצונה את הגט ואינה חפצה לעזוב בעל נעוריה והיא מוכנת ללכת אחריו במקום שמוצא פרנסתו. ואם הוא מואס אשת נעוריו לפחות ישלם לה כתובתה. והנה הרב המסדר נר"ו עשה לו סידור ב"ח והשביעו ע"ז וסידר לו הגט לשלח את אשת נעורים מבלי שישלם לה כתובתה. ואף שיש סוברים שאם אין לו לבעל לשלם כתובה שיכול לגרשה והכתובה תשאר חוב עליו מ"מ אין זה מוסכם והדבר שנוי במחלוקת. ויש סוברים שאפילו שהתה עשר שנים ולא ילדה אינו יכול לגרשה בלא תשלום כתובתה. עיין בב"י א"הע סי' קי"ט ובכנ"הג סימן קנ"ד הג"הט נ"ג ונ"ד ועיין למרן הגאון הרמ"ז ז"ל בס' חק"ל מה"ב חא"הע סימן י"ח ולהרב ויאמר יצחק בחא"הע סי' קמ"ט. ובגלילותינו כך אנו דנים שלא יוכל לשלחה אם לא ישלם לה כתובתה זולת בנאסרה עליו כי מצא בה ערות דבר ועיין ג"מ בולא סי' כ"ב. והאשה הזאת נשאת פה העירה ואדעתא דמנהגא אינסיבת ליה ולא כ"כ לגרשה חנם אין כסף ובפרט כיון שברצונה אינה מקבלת את הגט. אין ב"ד נזקקין לגרשה בע"כ כי אנו חוששים לחרם הקהלות שלא לגרש בע"כ כמ"ש הר"ן בתשובות סי' ל"ח והרב תומת ישרים בסי' נ"ג כתב דתקנת ר"ג שלא לגרש בע"כ פשטה בכל קהלותינו. ועיין גט פשוט בסי' קי"ט סכ"ב שכתב שהרשד"ם בסי' ע"ז חייש לדברי הר"ן בתשו' הנז'. ובספרי תע"ל ח"ב א"הע דיני גיטין סי' ב' הארכתי בזה ואין בידינו כח לזרוק לה גיטה. והטוב בעיני אלהים ואדם שישלח ויקחנה אליו ואם חפץ ליקח אשה אחרת להבנות ממנה יקיים את שתיהם. ואם לא יכיל למיקם ישלח לפייס את אשת נעוריו בממון או בדברים עד שתתרצה להתגרש. וכשתתרצה להתגרש לצאת ידי כל הספיקות יותר נכון שהיא תעשה שליח קבלה לאחד מהעומדים במח"ק כמו שפשטה ההוראה בגלילותינו כאשר הארכתי במקום אחר: סימן ח' לעי"ת קורפ'ו יע"א בענין שילוח גט ע"י בי דואר לכבוד מע'. הרב המו"ץ בעי"ת קורפ'ו יע"א ובית דינו אתה ה' תשמרם כיר"א: