שו"ת תעלומות לב חלק ב קכט

החיים ושלום ח"ב סוף סימן ס'

ואני אמרתי אך זה חולי ואשאנו. ברם דא עקא כי נמצאו בה ג"כ דבוקים הרבה ומחקים. וגם כתיבת סימני הגט תיבת כתובה ביני שיטי ולא נתקיימה. והנה מהרא"י ז"ל ה"ד לעיל כתב שיש לכתוב תיבות שלימות. וגם הרב ב"כ ז"ל בס"הג כתב שיזהרו ממחק ודיבוק והרב הלק"ט בסי' נ"ט סכ"א ב' ויזהר שלא יכתוב ר"ת כ"א תיבות שלימות. ועיין בהרב המפ"ה סימן קמ"א וכו' יש ליזהר ממחקים אף שיתקיימו אח"כ לבסוף והדבר פשוט כי כל חומרות אלו לכתחי' או כשאנו יודעים שמסדרי הגט אינם בקיאים וכו' אבל בדיעבד לא. דעיין שער אפרים סי' ק"ט ע"ב וכ"כ הרב שער אפרים שם בהרשאה שהיה כתוב ח"מ ר"ת והר"פ ר"ת וכשם הבעל והשליח והאשה הנז' בר"ת וגם מחקים ואף שנתקיימו אח"כ וכו' וכל הדברים הנז' היינו לכתחי' וכו' ע"ש. וכתב הרב בארות המים בסי' מ"ז דכשהדברים שהם ביני שיטי הם מהדברים שגוף ההרשאה תלוי בהם אפשר דס"ל דאפי' בדיעבד לא מכשרינן. וכתב עוד דאפשר דגם הרב שער אפרים לא הכשיר בדיעבד אלא באותו נדון שהיה חשש עיגון כמ"ש בסו"ד וסוף הביא מ"ש הב"ש בה"הג רג שכתב שאם יש איזה מחק או גדר או טשטוש או אותיות ביני שיטי יש לקיימו קודם והכל ש"וב וקיים ואם שכחו לקיים קודם יש לקיים ולחזור ולכתוב והכל ש"וב וקיים וסיים ע"ז דאפשר דלא אמרה הב"ש דמועיל קיום אלא בדיעבד שיש חשש עיגון אבל במקום דליכא חשש עיגון לא עיש"ב

הרי מבואר דעת הרב ז"ל דהיכא שאין בה מקום עיגון אפי' בדיעבד לא מהני קיום וכ"ש בנ"ד שיש בה כל הרעותות האלו מחק ודיבוק ור"ת וביני שיטי ואין בהם קיום אפי' על אחת מהם דודאי לדעתו לכ"ע לא מהני. וכ"כ הרב דבר משה ז"ל בא"הע סימן ס"ה וז"ל וכבר בא מעשה בהרשאה שהובאה מלארסו שנמצאו בה קצת מחקים ולא היה בהם קיום למטה ולא ניתן הגט לכתחילה עד שיכתבו הרשאה אחרת דאע"ג דמן הדין א"צ הרשאה כמ"ש בא"הע סי' קמ"א וכו' מ"מ היכא דבאה ההרשאה בפנינו והיא פסולה. מן הדין נראה דאין ליתן הגט וכו' עכת"ד הו"ד בס' קנין פירות בסופו כי אין ספרו מצוי אצלי. ואם זה כתב הרב ז"ל היכא שבאה הרשאה ביד השליח שא"צ הרשאה מן הדין כ"ש בנ"ד שההרשאה היא צריכה מן הדין והיא פסולה לפנינו. ועיין להרב שבט בנימן סימן קנ"ב וסי' קנ"ג

ב' בנוסח ההרשאה שהתחיל בלשון ב"ד במותב תלתא וכו' ובפנינו ב"ד וכו' הנה לא ידעתי מי הכריחו מאחר שבכל נסחי ההרשאות לשליח הולכה הראשון כתוב בכל ספרי הפוס' בלשון עדים ורק כששליח א' עושה ב' ששליח א' אומר בפני בית דין בפ"ן ובפ"ן ואו כותבים ב"ד הרשאה לשליח ב' בלשון ב"ד כמ"ש כש"ע סימן קמ"א ס"מ וסי' קב"ב ס"ט וכן הוא בכנ"הג בקינטריס' מי השילוח. ומן הראוי היה בשליחות גט זה שהוא ע"י בי דואר לעשות שליח א' שם ואותו שליח היה עושה שליח כ' של"ב בפני כ"ד. וכמו שביארתי לעיל באות ב' ומאחר שלא עשו כן אלא מינה שליח א' של"ב הי"ל לעשותו בל' עדים כמבואר בס' בית יהודה במנהגי ארג'יל דק"י ע"ד שהוא הממציא הראשון נסח ההרשאה לשליחות הגט עם הב"ד. ובא רעהו וחקרו הר"הג שארי כמהר"מ חזן ז"ל וסידר נסח הרשאה אחרת הבאתיה בספרי תעלומות לב ח"א א"הע סימן יו"ד. מ"מ וראי שאם עשאה בלשון ב"ד אינו מעכב ואולי דטפי עדיף. וכאשר אני בעניותי במעשה שבא לידי פה נא אמון יע"א בגט הנשלח ע"י ב"ד לעיר קורפ'ו יע"א קצרתי נסח ההרשאה ההיא יען היא ארוכה מאר"ש ומרוב אריכות דברים שבה יבא הסופר לטעות. ועכ"פ כתבתי בה שהעדים מעידים שכל המעשה ההוא דהיינו מינוי השליחות וכתיבת הגט וחתימתו היה לפני ב"ד. ובהנפק שכותבים הב"ד כותבים שהגט נכתב ונחתם לפניהם ובכגון דא יכול לומר השליח שליח ב"ד אני או אני נעשיתי שליח לפני ב"ד כמ"ש רמ"א בהגה"ה בסי' קמ"ב ס"ט. והא ודאי דכשהב"ד עצמם מעידים שבפניהם נכתב ונחתם הגט עדיף ממה שמעידים שהשליח אמר בפניהם בפ"ן ובפ"ן וגם יש להכריח ממקום שבאו להצריך ב' שלוחים בשליחות גט ע"י גוי ממ"ש בהג"א פ"ב דגטין בגט שבא לב"ד והשליח אמר בפ"ן ובפ"ן שיכולים ב"ד לשולחו ליד שליח כשר ע"י גוי ואותו השליח הב' אומר שליח ב"ד אני כיעו"ש. ומינה למדו לעשות ב' שלוחים ואני אומר שמ"ש בהג"ה פ"ב דגיטין היינו כשנכתב הגט במקום אחר ומביאו השליח בפני ב"ד שאז השליח צריך שיאמר בפני ב"ד בפ"ן ובפ"ן. אבל כשהגט נכתב ונחתם לפני ב"ד הא ודאי שיכולים ב"ד לומר שנכתב ונחתם לפניהם וגם מינה השליח בפניהם ואותו השליח הא' יכול לומר אני נעשיתי שליח בפני ב"ד. ועיין בתשובות הרימ"ט הובאה בתשו' מהרח"ש סי' ב' ה"ד הכנ"הג בסימן קמ"ב הג"הט נ"א ובתשו' מהר"ם מאטלון הובאה בתשו' מהרש"ך ח"א סי' ל"א. ועיין בש"ע סי' קמ"ב ס"י ובהג"ה שם ואכמ"ל

אך זו רעה חולה בנ"ד שכתב בלשון ב"ד ולא חתמו הב"ד רק העדים וגם בקיום שעשו על חתימת העדים לא פירשו שהיה בפניהם. וכיון שבשטר ההרשאה מבואר שהבית דין הם מעידים שבפניהם בא המגרש ובפניהם בהיותם ב"ד של ג' מינה להשליח. והעדים הם מעידים שהם עידי הגט ובפניהם ביטל המודעות ושקבל בחרם שלא לבטל הגט והשליחות. אבל אינם מעידים על מינוי השליחות כי על המינוי ההוא מעידים הב"ד וכיון שלא חתמו הב"ד על השטר הזה אין כאן עדות על מינוי השליחות. והעיקר חסר ומן הראוי היה שהעדים יעידו שבפניהם ובפני ב"ד נעשה כ"וכ. ואף שבסו"ד כתבו ומה שראינו ונעשה בפנינו וכו' והיינו יכולים לומר דאכולה מלתא קמסהדי. אך מלבד שיש לפרש דאמאי דסליק שהוא על כתיבת הגט וחתימתו וכו' הוא שמעידים. עוד זאת שהיא מזוייפת מתוכה שכתוב בפנינו ב"ד בהיותנו וכו' שמדברים בעדם ולא שהעדים מעידים עליהם ודבר זה קשה מכל הפקפוקים והספיקות והאריכות בזה אך למותר. ועיין ב"ת הרב תומת ישרים ז"ל סי' קי"ג

ג' ואל השלשה לומר בא על אודות שינוי כתיבת