שו"ת תעלומות לב חלק ב קכב

י"ד שטשו שטשולה. עיין להמני"ח בהלק"ט דע"א וכתב ה י"א אות זה שנר"ל שהוא שם אישטשו שלדעת מהרימ"ט מטילין האל"ף וכותבים שטשו. ולדידן שאין אנו מטילין האל"ף צריך לחקור אם משעת העריסה קראוה אישטו ואח"ך קראו לה אישטשולה כותבים אישטשו דמתקריא איששולה עי"ש. ועיין לעיל באות א' בי"א שכתבו באל"ף באמצע ג"כ

ט"ו שינייורו. כ"כ בס' טיב גטין מודעי סי' ל' וסי' מ"ב וכ"כ בש"הג שבס' שער אשר סי' ל"ב בב' יודי"ן וכתב ששם זה על הרוב הוא שם געגוע עי"ש ועיין גנזי חיים אות ג' סימן ז'

ט"ז שינייורה. בב' יודי"ן אחר הנו"ן ובה"א בסוף שנגזר משם שרה. כ"כ מהר"י ן' נעים בקונט' הגטין ובמ"הג למהרא"א ובס' אדמ"ק ח"א א"הע סימן מ"ז כתב שהסכימו לכותבו בב' יודי"ן אחר הנו"ן אך בש"הג שבמריק"ש כתוב ביו"ד אחד ובאל"ף לבסוף וכ"כ במ"הג להפ"מ באל"ף לבסוף וכ"כ הפ"הא ח"א דס"ח ע"ד באל"ף לבסוף וכתב שכן הסכים מהר"א נחום ז"ל. ועיין דברי אמת קו' י"א סי' כ"ז ולענין לכותבו בשי"ן או בסמ"ך עיין גו"ר א"הע כלל א' סי' וי"ו דללועזים שאין מפליגין בין שי"ן לסמ"ך הוא שוה השי"ן והסמ"ך. אכן במקומות שהם צחי הלשון ויש להם הפרש גדול ההגון להם שיכתבו שם זה בסמ"ך. ועי"ל בשם שול ועיין י"א מ"ש עוד ועי"ל באות ס' בשם סיניורא

י"ז שינייורולה. כ"כ במ"הג למהרא"א בב' יודי"ן ובה"א לבסוף ובמהריק"ש ביו"ד אחת ובאל"ף לבסוף הו"ד בי"א בשם שינייורה ובקונט' כ"י כתוב באל"ף לבסוף

י"ח שיטי. עיין בארות המים א"הע סי' נ"ה ועי"ל באות ס'

י"ט שלימא. שם אשה כן הביא הי"א אות זה משם מ"הג למהרא"א. וצריך לחקור על עיקר השם אם הוא שם ערבי. ואולי כמו שם סלים לזכר קורין סלימה לנקבה ואז צריך לכותבו בסמ"ך וה"א לבסוף ואם הוא נגזר משם שלם בל"הק ור"ל שלמה צריך להיות חסר יו"ד ובה"א לבסוף. ועי"ל באות ס' בשם סאלמה ובהוראה דב"ד בשם ס'

כ' שמחה. שנקראת אליגריאה עיין ב"י סי' קכ"ט ובי"א אות זה שהאריך י ועי"ל באות א'

כ"א שמיחה שמוחה שימוחה קיצור השם עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש סי' כ"א וסי' ע"ח

כ"ב שמחולה. בה"א לבסוף שנגזר משם שמחה כמו שרה שרולה ואם קורין אותה שמהולה ה"א במקום חי"ת כותבים בגט שמחולה בחי"ת כמ"ש מהרימ"ט בשם נהמה. וכתב הי"א דלצאת י"ס יכתבו אנת אנתתי דמתקריא שמהולה ועי"ל בשם נהמה. ועיין טיב גטין מודעי סי' כ"ב ובס' רב דגן במ"הג סימן ג' סש"ל כתוב דמתקריא שמהה בב' ההי"ן לבסוף ועיין בארו' המים א"הע סי' ל"ו ושם כתוב שימהה בי' אחר הש' עי"ש

כ"ג שמשא. כ"כ רבני ע"הק באל"ף לבסוף ועמ"ש הוראה דב"ד ז"ל בזה

כ"ד שקלוונה. ובה"א לבסוף מפני שהוא שם יוני. כ"כ בס' טיב גטין מודעי סי' כ"א ועי"ל באות א' בשם אישקלאבונה

כ"ה שרותה. נגזר משם שרה וכותבים בה"א לבסוף כמ"ש במ"הג פאת ים דס"ג ע"א

כ"ו שרינה. במ"הג כ"י מצאתי כתוב סארינא בסמ"ך ואל"ף באמצע ואל"ף בסוף והוא טעות הניכר וצריך להיות שרינה בשי"ן וחסר אל"ף באמצע ובה"א לבסוף יען הוא נגזר משם שרה. ואם קורין אותה סרינא הסמ"ך בציר"י והוא שם לעז ואז צריך לכותבו באל"ף לבסוף אך צריך לכותבו חסר אל"ף אחר הסמ"ך או סירינא ביו"ד אחר הסמ"ך ודוק

כ"ז ששבונא שזבונא. אם לכותבו בב' שיני"ן או בשי"ן וזיי"ן ואם צריך אל"ף אחר השי"ן. עיין בי"א שהאריך בזה ועיין חיים ושלום ח"ב דקכ"ג ובספר טיב גטין מודעי סי' י"ט העלה לכתוב שאזבונא עי"ש ובקונט' כ"י כתוב שאשבונא: אות ת

א' תברה. עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש סימן ז'

ב' תותה. שם זה הובא בק"ף במ"הג באות יו"ד בשם יהודה

ג' תורך. שם אשה הובא בחיים שאל ח"א סי' ל"ח

ד' תוג'אר. שם זה מצא כתוב הי"א בק"הג למהרש"ו

ה' תורה. קיצור שם אסתר עיין שד"מ שבס' ויקרא אברהם סי' ר' ה' ק"ג

ו' תורונג"ה. בתי"ו ובה"א לבסוף. הובא במ"הג למהרא"א וכתב הי"א דאולי נגזר משם תורונג' שכן קורין הישמעאלים לנאראנג'ה ולכן הוא בה"א לבסוף עי"ש שהאריך בענין נתינת ב' גטין בשביל הרפא

ז' תמר. דמתקריא תמרוג'א הובא במ"הג שבס' רב דגן סי' ד' סתע"ז באל"ף לבסוף ונראה שהוא ט"ס וצ"ל בה"א לבסוף דלא גרע מאסתר אסתרולה רחל רחלוג'ה וכדומה

ח' תנתן. הוא כינוי וכתבו אסתר המכונית תנתן. חיים שאל ס"א סי' ל"ח

ט' תרבונה. בק"הג למהרש"ו

י' תרכייה. כן הוא האמת ויש מי שכותב תורכייה בוי"ו ואם כתב טורכייה בטי"ת כשר. י"א בשם קי' הגטין למהר"ש ויטאל ז"ל ועיין להרב הוראה דב"ד אות זה שכתב שראוי לכתוב ביו"ד אחד ולא בשני יודי"ן עי"ש: