שו"ת תעלומות לב חלק ב קכא

סי' ו' כתב דכותבים אותו ביו"ד לבסוף וכו' עי"ש ועיין חיים שאל ח"א סימן ל"ו שכתב ששם רחמה הוא שם נערות של רחל

י' ריחאנה. באל"ף בין חי"ת לנו"ן שכן משפט כתיבתו בערבי. הובא בק"ף במ"הג אות מ' בשם משה

י"א רימה. בה"א לבסוף כי הוא שם ערבי. שמן המשחה אות רנ"ד. ועיין אות היא לעולם מע' ג' אות וי"ו מה שתמה עליו. ויפה השיבו הרב מימר חיים שבס' חיים לעולם חא"הע סי' ט"ל ח"ד דז"ן ע"ב

י"ב ריבצא. שם אשה הובא במהר"מ מינץ סימן ל"ז

י"ג ריקא. באל"ף לבסוף כן נמצא בגטין של מהר"ש הלוי ובמהריק"ש ובשמות למהרש"ו. וכתב דאית מאן דאמר ריכא בכ"ף (וזה תלוי במבטא המקומות) ובגט אחד למהר"ש הלוי כתוב בה"א לבסוף משום שנגזר משם רבקה. וכן כתב בס' שמות משם הריק"א הו"ד בי"א אות זה. ונראה פשוט שאם עיקר שמה רבקה ולקיצור או לגעגוע קראו אותה ריקה צריך לכותבו בה"א. ואם עיקר שמה ריקא שפי' עשירה והוא לעז ספרדי כותבים באל"ף לבסוף והוא פשוט. ועיין הוראה דב"ד אות זה בשם ריקא ריקה ובגנזי חיים אות ג' סי' מ"ט ושם כתב ריקוג'א ג"כ באל"ף לבסוף

י"ד ריקיזא. סיים שאל ח"א סי' ל"ח

ט"ו ריינא. בב' יודי"ן ואל"ף לבסוף כמ"ש בתורת נזיר. וכ"כ רבני ע"הק כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה: אות ש

א' שאטולה. כתב הי"א אות זה שאפשר שהוא שם שטילא שהביאו הלק"ט בדנ"ו ע"ד וכתב שהוא שם ככב בלשון איטאליא. ואם הוא כן צריך לכותבו באל"ף לבסוף וכ"כ הבארות המים דרי"א ע"ג. או אפשר שנגזר משם סיתי והאריכו אותו וקראו אותה סאתולה וצריך לכותבו בסמ"ך ותי"ו או טי"ת ובה"א לבסוף לכן צריך לחקור אחר עיקר השם. ונר"ל שאם הוא משם ככב צריך לכותבו סטילא בסמ"ך ולא בשי"ן ובשה"ג שבס' שער אשר סימן ק"ז וקי"ח כתוב שאטולה ועי"ל באות ס'

ב' שאלווא. כתב מהרא"ם ז"ל לכותבו בב' ווי"ן שאם יכתבנו בוי"ו אחת יהא משמעותו שלוה ושלום ואינו כן כי משמעותו של שם זה הוא נושעת. ולא ידעתי אם הוא בוי"ו איך יהיה פי' שלוה או שלום כיון שנכתב באל"ף אחר השי"ן ובאל"ף לבסוף. ומהרש"ך בס' שמות ה"ד הי"א אות זה כתב שאם חוטפים הלמ"ד שיכתבו וה. ושם הביא משם בארות המים דרי"א ע"ג שכתב בסמ"ך ווי"ו אחת סאלוא ובס' דבר משה כתב שיש מחלוקת איך לכותבו בשי"ן או בסמ"ך בוי"ו אחת או בב' ווי"ן. וציין עוד להמטה יוסף ח"א א"הע סי' ג' ופ"הא דפ"ט ע"ד בח"א ועיין דברי אמת קונט' ט"ו סי' נ"ו ועיין מקום שמואל אשכנזי סימן צ"ז דק"ב הו"ד בק"ף בש"הג באות ט' בשם טיסלאווא

ג' שאמה. שם זה הובא בש"הג שבסו"ס מנהגי מצרים וכתב הרב המחבר שכן משפט כתיבתו ע"פי חכמי הגוים והברתו השי"ן בפת"ח והמ"ם בציר"י

ד' שאקרה. באל"ף אחר השי"ן ובערבי נכתב שקרה חסר אל"ף והוא מלשון צהובה כ"כ הלק"ט ומהרש"ו. ועיין בס' שמות מ"ש משם מהרימ"ט הו"ד בי"א אות זה ובקו' כ"י כתוב באל"ף אחר השי"ן

ה' שבאתיא. כ"כ בקונט' כ"י בש"הג ואם הוא נגזר משם שבתי כמו שבתולה היה צריך לכותבו בה"א לבסוף וחסר אל"ף אחר הבי"ת. י ועיין חיים שאל ח"א דמ"ו ע"ב שכתב שנהגו בע"הק ירושלם ת"ו לכתוב שבתיה ועיין ק"ף בש"הג באות ה' בשם הלל

ו' שבתולה. יש מקומות שקורין למי שנולד בשבת שבתי ולבת שבתולה. וכיון שנגזר משם שבת ראוי לכותבו בתי"ו ובה"א לבסוף כ"כ הרח"ש בתשו' סי' יו"ד. ואם יש לו שם העצם אם לכתוב המכונה או דמתקרי עי"ש ה"ד הרב עז"ן בשמות אנשים בשם שבתולו. ועיין חיים ושלום ח"ב בסוף סי' ס"ה דקכ"ה ע"ב שכתב לכתוב באל"ף לבסוף והביא ראיה ממ"ש הרב תורת נזיר בש"הג דפ"ט ע"ג בשם רחמאנוזא. ונר"ל דדמי לשם חנה חנולה אסתר אסתרולה שכותבים בה"א לבסוף וי"ל ודו"ק

ז' שבח. כ"כ רבני ע"הק ע"פי מ"ש הפ"הא ח"ג דל"ב ע"ד. ועיין הוראה דב"ד אות זה

ח' שוואבה. שם אשה. עיין פרי האדמה ח"ג דל"ב ע"ד ה"ד הי"א אות

ט' שול. פירושו שמש בלעז ספרדי. רבו הסברות אם לכותבו בשי"ן או בסמ"ך עיין בי"א אות זה ושם הביא משם היאיר נתיב שכתב דלדידן שאנו מכירין בין מבטא שבולת לסבולת עדיף לכתוב סול בסמ"ך. ולבני טורקיאה שאין מכירין בין זה לזה שי"ן וסמ"ך שוים להם ע"כ. ועיין גנזי חיים אות ג' סי' ע' שביאר מנהג ערי תורקיאה

י' שול אורו. כתב מהרא"ם בס' מג"א משם מהרח"ש שהיה כותבו תיבה אחת שולורו והוא ז"ל כתב שיותר טוב לכותבו בב' תיבות שול אורו עי"ש

י"א שולטאנה. עיין טיב גטין מודעי סי' ל"ב וסימן ל"ג ולעיל אות ס'. ובמ"הג שבסו"ס שער אשר סימן ס"ז כתב שולטנה בה"א לבסוף וחסר אל"ף אחר הטי"ת ובשי"ן בתחילה

י"ב שטאמו. כ"כ רבני ע"הק ירושת"ו בשי"ן ובאל"ף אסר הטי"ת. ועיין הוראה דב"ד אות זה שהאריך

י"ג שטמטה. כ"כ במ"הג להפ"מ ומהרא"ה ומהריק"ש כתב איסתאמאתא באלפי"ן ובסמ"ך ובתי"ו וכן הוא בשמה"ג למהרש"ו כ"כ הי"א אות זה ועי"ל באות א ועיין הוראה דב"ד אות זה: