שו"ת תעלומות לב חלק ב קיט

או בשי"ן עיין שם

ל"ו פפולה. פלוסייה. בקונטריס כ"י כתב שהם שמות יוני ובספר רב דגן במ"הג סימן ג' סקצ"ה כתוב פילוסייא בג' יודי"ן ואל"ף לבסוף: אות צ

א' צאצי. בלשון יון ופירושו אהובה כמו עזיזה וכותבים צאצי בצד"י ולא ג'אג'י כיון דעיקר שם זה שורשו מבני רומאניא. עיין בי"א אות זה מ"ש בזה

ב' צאלחה. בה"א לבסוף כיון שהוא לשון ערבי ועמ"ש בתשובה

ג' צאריפה. כ"כ בשמות מהריק"ש ובסו"ס הלק"ט כתב שהישמעאלים כותבים צ'ריפ'ה חסר אל"ף אחר הצדי ורפא על הצד"י והפ"א. ובשמות מהרש"ו כתב צריפוה ויש כותבים צאריפה ה"ד הי"א אות זה וכ"כ בקונטריס כ"י צ'אריפ'ה ברפא על הצד"י והפ"א. ויש שם זאריפה בזיי"ן ויש הפרש גדול בין צ'אריפ'ה ברפא על הצד"י שפירושו חלושה וזאריפה בזיי"ן הוא חשובה שכן לכל דבר חשוב אומרים זאריף לטיף

ד' צביה. עיין י"א אות זה מה שציין בזה. ועיין בטיב גטין אשכנזי סק"ב מ"ש בזה

ה' ציונה. כתב מהר"א מוטאל שאפשר שנקראת ע"ש שנולדה בציון. ועיין מ"ש הי"א באות ג' בשם ג'יאונה

ו' ציטא כתב מהר"א מוטאל שפירושו כלה ויכתבו באל"ף לבסוף. וכתב הי"א דכיון שהוא לשון יוני לדידן צריך לכוהבו בה"א לבסוף וכתב שכן מצא בס' דבר משה ח"א א"הע סי' ע"ב אות יו"ד וכן הובא בס' בארות המים א"הע סי' ן' בה"א לבסוף

ז' צפורה. בלא יו"ד בין צד"י לפ"א ובוי"ו בין פ"א לרי"ש כן כתב הכנ"הג סי' קכ"ט הגהב"י ט"ל משם הגהות אשרי. וכתב הי"א שמשפטו חסר וי"ו שכן כתוב בתורה וציין להד"מ ח"א סי' ע"ב אות ד' ובארות המים דרי"א ע"ב. וכן העלה הרב טיב גיטין מודעי בסימן ך' לכותבו חסר וי"ו ועוד לו בסי' כ"ט ובהוראה דב"ד אות זה: אות ק

א' קאדון קדון קאדונא. מהר"ש הלוי ומהרא"א ומהריק"ש ומהרש"ו כתבוהו מלא אל"ף בין קו"ף לדלי"ת. אך בס' שמות כתוב חסר אל"ף קדון ומהרש"ו כתב דאית דאמר בכ"ף הו"ד בי"א אות זה. ועיין בטיב גטין מודעי סי' זה בשם קאדין ובסימן כ"ו בשם קאדון ועיין מה שציין בקונט' הוראה דב"ד אות זה

ב' קאלו כצ"ל כ"כ הד"מ א"הע ח"א סימן ע"ב אות ח' בארות המים דרי"א ע"ג הו"ד בי"א אות זה. ונראה ודאי שהוא שם יוני ופירושו בואינה בלעז כלומר טובה. ולכתחילה צריך לכותבו חסר אל"ף קלו כמש"ל

ג' קאמה. הי"א הביא שם זה משם מהרש"ו ולא פירש אם הוא שם לעז א"כ למה כתבו בה"א לבסוף ואם הוא שם יוני למה כתב אל"ף אחר הקו"ף. על כן בהזדמן שם זה צריך המסדר לחקור אחר מוצא השם כדי לכותבו כהלכתו ובקונטריס ש"הג כ"י כתב שם קאמה בה"א לבסוף וכתב שהוא שם לעז

ד' קאדינוג'א. הוא שם געגוע משם קאדין עיין פאת ים דס"ו ע"ג וע"ד שכתבו בה"א לבסוף ובהיות שהוא שם לעז צ"ל באל"ף לבסוף

ה' קאליסייא. הובא בקונטריס כ"י וכתב שהוא שם יוני ולא ידעתי למה כתבו באל"ף לבסוף

ו' קדסיה. שם ערבי ופירושו ירושלמית ויש כותבים קודסייא בב' יודי"ן ווי"ו אחר הקו"ף ואל"ף לבסוף י"א אות זה בשם הלק"ט

ז' קונדיסא. באל"ף לבסוף כ"כ המני"ח ומהרש"ו אך מהריק"ש כתבו בה"א לבסוף ה"ד הי"א אות זה ומשפטו באל"ף לבסוף כי הוא שם לעז. כי לאיש אציל ונכבד קורין קונדי בלשון ספרד או קונטי באיטאלקי ולאשה צ"ל קונדיסא או קונטיסא לפי מבטא המקומות

ח' קורטיזא. הובא במהריק"ש והוא שם לעז

ט' קונפראדא. הובא במ"הג למהר"ש הלוי בנו"ן ובאל"ף לבסוף וכתב הי"א דאף שקודם הבי"ת והפ"א יבא מ"ם מ"מ שם זה כותבים בנו"ן כי כן המנהג. ועי"ש מה שציין עוד בזה ועיין טיב גטין מודעי סי' ז' וסי' טו"ב

י' קונשולא. כ"כ במ"הג למהרא"א בשי"ן ומהרמ"ח כתבו בסמ"ך וכ"כ מהר"א מוטאל וכתב שאם כתבו בה"א לבסוף אין קפידא. הו"ד בי"א אות זה ומשפטו ודאי בסמ"ך ואל"ף לבסוף כי הוא לעז ופירושו ציר שלוח כי כן קורין לצירי הממלכות קונסול. ולאשה צריך להיות קונסולא באל"ף לבסוף ובס' ק"ף אות א' הביא שם קונסול באשה וכן הובא בש"הג שבסו"ס מנהגי מצרים ע"ש ובמ"הג שבס' שער אשר סי' נ"א סעיף ט"ו הובא שם קונסולא בסמ"ך ואל"ף לבסוף

י"א קוקונה. בה"א לבסוף כ"כ בס' שמות למהרש"ך ומהרי"ב ומהר"א מוטאל כתב דמשפטו באל"ף לבסוף ואם כתב ה"א לא פסל ומהרש"ו כתב באל"ף ובמ"הג למהרא"א כתב בה"א וה"ד הי"א אות זה והעלה דלכתחילה כותבים בה"א לבסוף עי"ש

י"ב קורושידא. כתב בי"א אות זה ששאל את פי היונים ואמ"ל שלבתולה קורין קירושידא. ומצא בספר שמות שם קורושידא בחי"ת לבסוף וכתב שהוא ט"ס וצ"ל ה"א במקום חי"ת עיין שם. וכיון שהוא לשון יוני צ"ל קורושידה בה"א לבסוף

י"ג קוקורא. בב' קופי"ן ואל"ף לבסוף כ"כ בס' אזן אהרן במ"הג סי' ל"ז

י"ד קיימיפטי. הוא שם יוני וצריך לכתוב ב' יודי"ן אחר הקו"ף ונסתפק