שו"ת תעלומות לב חלק ב קטז

מאר"ץ ששם נהוג שם זה

ז' סול. בסמ"ך ולא בשי"ן כ"כ הב"הא ח"א דע"ט ובמזבח אדמה דל"ב וכן עשה מעשה הרב הוראה דב"ד כיעו"ש. ועי"ל באות ש' ועיין טיב גטין מודעי סי' מ"ב וסימן מ"ז ונ"ז

ח' סוליכא. בסמ"ך וכ"ף ואל"ף לבסוף. הובא בס' אזן אהרן במ"הג סי' כ"ט וכתבו ששם זה נגזר משם סול והוא שם קטנות עי"ש ע"כ צריך לחקור איך נקראת משעת העריסה

ט' סונבול. סימולה. עיין הוראה דב"ד בשם סימולה וכתבוהו בה"א לבסוף וצריך לחקור אם נגזר משם סימא דאז צריך לכותבו באל"ף לבסוף כמובן. וכן ראיתי בטיב גטין מודעי סי' כ"ב עי"ש

י' סולטאנה שולטנה צולטאנא רבו הסברות בשם זה הלא המה הובאו בארוכה בס' י"א אות זה עיש"ב ובהוראה דב"ד אות זה הביא משם רבני עי"הק ת"ו שכתבו בסמ"ך בתחילה. ועיין טיב גטין מודעי סי' ל"ח וסי' ל"ב ול"ג

י"א סולטאני. יש נשים שנקראות כן הנו"ן בציר"י והעלה הרב אדמ"ק בח"א א"הע סי' מ"ח בהסכמת כל חכמי ירושת"ו לכותבו ביו"ד עי"ש. הו"ד בס' י"א אות זה ועיין אש דת סי' מ"ח שכתב כן

י"ב סוכר. שם אשה. עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח ועי"ל באות א' בשם אסוקאר

י"ג סטילא. פירושו ככב בלשון איטאלקי והוא כמו שם אישטרילייא בלשון ספרד. ובהיות כי בכתב ולשון איטאלקי נכתב בסמ"ך בתחילה כי כן משפטם להבליע אותיות אי שבראש התיבה ומקצרים אותה וכותבים סמ"ך בראש התיבה וכמ"ש הרב מהר"א די בוטון ז"ל הו"ד בקונט' לגטין להרב הלק"ט ז"ל סימן נ"ב. והגם שאנחנו נוהגים לכתוב באי בראש תיבה כמו אישטמבול איספאניא וכדומה. היינו מפני שאותם השמות והדומה להם הם ג"כ בלשון ספרד אבל בשם זה שהוא שם איטאלקי וכך כותבים וחותמים. עיין למהרי"ט ז"ל בא"הע סי' י"א ובעז"ן באות א' בשם איסטארופולה

י"ד סימא. הובא בס' טיב גטין אשכנזי באות ס' סק"ד משם הגאון מהר"מ הרי"ף שנסתפקו אם יש לכתוב שמחה כי ע"פ הרוב נקראים בארץ רוסיא כל שמחה סימא. ואני אמרתי אולי נקראת כן ע"ש סימא שפירושו אוצר כדאיתא במדרש כמה פעמים וכו' ושוב הוסיף הגאון ז"ל וכתב גם בירושלמי ובמדרש אמרו שבטים מציאה מצאו וכו' אנו שאבדנו את ר' סימון וכו'. ופירשו שסימון הוא לשון אוצר וכו' ומזה נראה דגם בנקבה להיות נקראת ע"ש אוצר וכו' אח"ך ביריד יערסלב היה הרב מהר"ש והגיד שאביו הרב כתב ג"כ סימא ע"כ. וכתב הרב טיב גטין שעתה ערבה כל שמחה ואין שום אשה נקראת שמחה ואינו רק שם מיוחד לזכרים ואין לכתוב רק סימא עי"ש. ואני תמיה על הגאון ז"ל שהלך להביא עצות מרחוק ממדרש וירושלמי והוא תלמוד ערוך בערכין די"ט סוף פרק השג יד. סבתא בביתא סימא בביתא ופרש"י מטמון עי"ש ובש"הג במנהגי מצרים דט"ז ע"ב כתב ששם זה לא נמצא בספרים לנשים

ט"ו סיניורה. עיין פ"הא ח"א דס"ח ע"ד ונראה שצריך לכותבו באל"ף לבסוף כיהוא שם לעז ואין ספרו מצוי אצלי

ט"ז סיניורו. סיניורולא. כ"כ רבני ע"הק ירושת"ו כמ"ש בקונט' הוראה דב"ד אות זה וכ"כ סיניוראג'י. וכתבו דמתקריא ולא המכונית כיעו"ש ועיין לקמן באות שי"ן

י"ז סיסנה. סינני. בקונטריס כ"י הובאו שמות אלו וכתב שהם שמות יוני

י"ח סיניורא. סיניורולא. עיין לקמן באות ש'

י"ט סיתולה. עיין בס' בארות המים דרי"א ע"ב ובמז"הג למהרא"א שכתבו סיטי דמתקרא סיתולה. ועיין י"א אות זה בשם סיטי ועיין טיב גטין מודעי סי' ל"א

כ' סיליטא. כ"כ במהרש"ך ח"א סי' קס"ה ואם ירצה יכתבנו בשי"ן ואם נכתב בסמ"ך ואל"ף לבסוף שפיר דמי. כ"כ מהר"א מוטאל ז"ל וכתב הי"א שצריך לדקדק אם שם זה הוא שם יוני וצריך לכותבו בה"א לבסוף

כ"א סלמה. פירושו שלמה במעשיה. עיין עז"ן אות ס' בשמות אנשים ובע"הק ירושת"ו כתבו סאלמה באל"ף אחר הסמ"ך וכתב בקונט' הוראה דב"ד שיפה עשו לכותבו מלא כי היכי דלא ליתו למטעי. וכ"כ במ"הג להרב מהר"י ישראל ז"ל הו"ד בק"ף במ"הג באות יו"ד בשם ישועה

כ"ב סלאווא סלאוותא. עיין מקום שמואל אשכנזי סימן צ"ז ועי"ל באות ט' בשם טיסלאווא

כ"ג סמוח. אינו נגזר משם שמחה ויש נשים הרבה ששם העצם שלהם הוא סמוח כ"כ במנהגי מצרים דט"ז ע"ב

כ"ד סמרה. כ"כ בע"הק בס' ובה"א לבסוף כי הוא לשון ערבי כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה

כ"ה סנייאר. ב"ד הגדול שבירושת"ו כתבו סאנייאר בתוספת אל"ף אחר הסמ"ך. וכתב הרב הוראה דב"ד ז"ל שבדמשק ואר"ץ אין כותבים אל"ף בין סמ"ך לנו"ן עי"ש

כ"ו סנבול. כ"כ דבני ע"הק כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה משם הרב פ"הא ח"ד דכ"א ע"ד. ועיין זרע אברהם א"הע סי' ט"ז וטו"ב בשם סנבל

כ"ז סעדה. פירושו בערבי עשירה כמו שאנו קורין בלעז ריקא. והי"א הביא משם מהרש"ו שכתב נסחאות הרבה בשם זה ועיין פ"הא דפ"ג ע"ב

כ"ח סעוד סעידה סיעידה סעדונה עיין שם וצריך לדקדק בעיקר השם אם הוא קיצור או געגוע ובקונט' כ"י הביא ג"כ שם סועידה סעאדאת ועיין בקונט' שדה מגרש שבס' ויקרא אברהם סי' ס"ב: