שו"ת תעלומות לב חלק ב קטו

עז"ן אות מ' בשמות אנשים ובי"א אות זה הביא משם הלק"ט בקו"הג סי' ל"ו שם מאמיל עי"ש

ל"ה ממייה. בב' ממי"ן וב' יודי"ן וה"א לבסוף חיים שאל ח"א סי' ל"ח

ל"ו מנה. הוא שם עצם אשה וכן צריך לכותבו בגט ולא אמנה וכותבים אותו חסר יו"ד. י"א משם מטה יוסף ח"א א"הע סי' ב' ובקו' ש"הג כ"י הובא שם זה מנא באל"ף לבסוף וכתב שהוא שם ערבי. וקשה דכיון שהוא לשון ערבי היה צריך לכותבו בה"א לבסוף כמשפטו וכן כתב הרב נחפה בכסף ח"ב א"הע סי' ו'

ל"ז מנרה. לכתחי' יש לכותבו חסר. מהר"א מוטאל וכ"כ מהרימ"ט וחרי"ק ובסו"ס בארות המים דרי"א ע"א כתב מנורה מלא והי"א ה"ד וכתב שאם קורין אותה מלרע כותבים מנרה ואם מלעיל כותבים מינורא שפירושו צעירה בלעז וע"כ נכתב באל"ף לבסוף וצריך לחקור דבר על עיקר השם. ועיין חיים שאל ח"א סימן ל"ח

ל"ח מעתוקה. עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח שכתב במעשה שבא לידו אסתר המכונית מעתוקה

ט"ל מקארינה. הובא בס' פמ"א ח"ב סי' י"ז וכתב הי"א אות זה שנראה שהוא לשון יוני ולא היה צריך אל"ף אחר הקו"ף. ועיין ד"מ ח"א א"הע סי' ע"ב אות כ"ד ובס' לח"ש דק"ס סע"ד

מ' מרחבה. בלא יו"ד אחר המ"ם ובה"א לבסוף כי הוא לשון ערבי כ"כ הי"א אות זה. ועיין במ"הג שבס' רב דגן סימן ד' סתפ"ב מה שציין ושם כתב מיראבה יען כך קורין אותה ולצאת י"ס כתבו דמתקריא עי"ש

מ"א מרים. מהרא"ם כתב שיכתבו בחיר"ק תחת המ"ם כדי שלא יקראו מרים בפתח תחת המ"ם מלשון מרים הם. והי"א אות זה העלה שאין צריך ניקוד כיון שהוא שם הכתוב בפסוק עי"ש

מ"ב מריאנא. הובא במנהגי מצרים דט"ז ע"א

מ"ג מרומה. מרימה. קיצור שם מרים עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש סי' י"ד

מ"ד מרזוקה. שדה מגרש סי' ד'

מ"ה מראנה. שדה מגרש סי' ו': אות נ

א' נאוילא. יכתבו בוי"ו ולא בבי"ת. מהר"א מוטאל בס' מג"א ועיין י"א אות זה

ב' נאזלי. בקו' מנהגי מצרים דט"ז ע"ב כתב שנתברר להם מסופרי הגוים שכך סדר כתיבתו

ג' נאדרה. שם ערבי. וכן סידר הרב מהרש"א הובא בחיים שאל ח"א סימן ל"ח וכתב ששמע מפי בקי שצריך לכתוב נטרה עיין שם הטעם

ד' נג'ום. עיין חיים שאל ח"ח סי' ל"ח ופירוש נג'ום הוא ככבים לשון רבים ונג'מה הוא ככב לשון יחיד ועי"ש

ה' נג'ימה. שם קטנות משם נג'מה. כ"כ בשדה מגרש סי' נ"ה

ו' נהמה. כתב בס' שמות משם מהרימ"ט ששם נהמה שורשו משם נחמה ובתר עיקר השם אזלינן. והרב ז"ל העלה דלכתחילה יכתבו נהמה בה"א אחר הנו"ן ולצאת י"ס נכון לכתוב דמתקריא נהמה. ועיין מה שציין בזה בס' י"א וכ"כ בס' טיב גטין מודעי סי' נ"ד אנת אנתתי דמתקרית נהמה ועי"ש מה שציין ועיין בהוראה דב"ד אות זה שהאריך הרחיב כמדתו לכל רוח

ז' נובלי. כן הובא שם זה בקונט' כ"י וכתב שהוא לשון יוני ובלשון איטאלקי נכתב כן לזכר ופירושו אציל ונכבד

ח' נזהה. הובא במהריק"ש ומהרש"ו ז"ל

ט' נחמולה. יש שקורין כן על שם נחמו וכותבים בה"א לבסוף. י"א בשם מהר"א מוטאל ז"ל

י' ניג'מה. כתב בס' שמות שהוא בערבי ופי' ככב ומשפטו חסר יו"ד כמ"ש מהריק"ש ומהרש"ו. ועיין מה שציין עוד הי"א אות זה וכן ראיתי בקונט' ש"הג כ"י שכתב נג'מה חסר יו"ד וכ"כ בשדה מגרש סי' נ"ה

י"א נעסי. כתב במנהגי מצרים דט"ז ע"ב שהוברר להם שכך כתיבתו באשכנזי' עיין שם: אות ס

א' סאייה. בס' ב"ש בש"הג כתב בשם הט"ז לכתוב דוקא באל"ף לבסוף והוא ז"ל כתב שעיקר כדעת רוב הפוסקי' שכותבים בה"א לבסוף. ואם יודעים שם העריסה שהוא שרה כותבים שרה המכונית סאייה. ע"כ הו"ד בי"א בשם סאסייה ועיין בטיב גטין שם סק"ד

ב' סאסייה. כתב הגו"ר א"הע כלל א' סי' ו' שנגזר משם שרה וע"כ נכתב בה"א לבסוף ואירע שכתבוהו באל"ף והכשירוהו עי"ש. הו"ד בי"א אות זה ועיין בטיב גטין אשכנזי באות ס' סק"ד שכתב שבמדינות אשכנז שכיח הרבה נשים שנקראות סאסיא (ביו"ד אחת) ויש שנקראות שאסיא (בשי"ן) וכתב שהאריך בספרו בית אפרים א"הע סי' פ"ה. ובערי המערב קורין לזכר סאסי ולנקבה סאסיה ביו"ד אחת ובה"א לבסוף. ועיין שדה מגרש סי' קי"ג

ג' סאוייא. בוי"ו וב' יודי"ן ואל"ף לבסוף. הובא בס' שער אשר והי"מ סי' נ"א גט י"ב וס"ז וכתב שנכתב בוי"ו ולא בבי"ת מפני הרפא שעל הבי"ת עי"ש

ד' סאלווא עיין דברי אמת בקונטריס ט"ו סימן נ"ו הוד בק"ף אות א' בשם אסתר

ה' סאפירה. עיין עז"ן אות ז' בשם זפירה ובקונטריס כ"י הובא שם זה באל"ף לבסוף

ו' סבות. סמ"ך בי"ת וי"ו תי"ו. כ"כ בספר אזן אהרן סימן נ"ו ע"פ ת"ח