שו"ת תעלומות לב חלק ב קיג

ד' לונא. באל"ף לבסוף כ"כ מהרש"ל ובש"הג למהרמ"ח ובמ"הג להפ"מ אך במ"הג למהרא"א כתוב בה"א לבסוף וכן הוא במהריק"ש ובס' שמות למהר"י ן' שנג'י. ובב"ד של מהר"י בנבשת נכתב גט אחד בה"א וגט אחר באל"ף. כ"ז הובא בי"א אות זה ובהוראה דב"ד אות זה הביא מעשים רבים שכתבו באל"ף לבסוף. וכן בדין שהוא שם לעז ופירושו ירח והרב מהרי"ש ישראל ז"ל מו"ץ פה נא אמון יע"א כתבו בה"א לבסוף כמ"ש בשמו בס' ק"ף אות א' כשם אברהם

ה' לומברי. הובא בש"הג למהרש"ו במ"ם באמצע. ה"ד הי"א אות זה

ו' לולו. פירושו פירלא בלעז והוא שם ערבי. עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ז

ז' לטיפה. שם זה הוא מהאיטאליאנוס הביאו הי"א אות זה משם המני"ח בסו"ס הלק"ט. ואם הוא מלשון איטאלקי לא ידעתי למה כתבו בה"א לבסוף ואין ס' הלק"ט מצוי אצלי. ונראה שהוא לשון ערבי שכל דבר חשוב וערב אומרים לטיף לזכר ולטיפה לנקבה

ח' ליאונור. ליאנור. כתב מהרא"ם הו"ד בי"א אות זה שצריך לדקדק בשמה אם ליאונור או ליאנור

ט' לידיסיא. כתב הי"א אות זה משם מהרד"א דאין לכתוב ה"א אחר האל"ף וכ"כ מהרש"ו. ועיין בהלק"ט סי' מ"ד הו"ד שם ועיין י"א באות ד' ומ"ש בעניותי לעיל באות ד' ובס' הלק"ט כתוב בב' יודי"ן קודם האל"ף

י' לינדא. כ"כ בע"הק ירושת"ו כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה. וכ"כ בס' פאת ים באות ג' דס"ז ע"א

י"א ליבא. הובא בב"ש ובטיב גטין. וכ"כ רבני ע"הק ירושלים ת"ו כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה

י"ב לילא. כ"כ במנהגי מצרים בש"הג ואנכי חקרתי ודרשתי והגידו לי שבדמשק ואר"ץ נוהגים בשם זה למי שנקראת לאה והרבה מהן נקראות מתחילה בשם לילה. וכיון שהוא שם נגזר משם לאה משפט כתיבתו הוא בה"א לבסוף. והדבר ידוע דבכוג"ד טפי עדיף לכותבו בה"א. ועיין ג"ף סימן קכ"ט ס"ק קל"ה ואילך ובשמות הגטין שבס' עז"ן אות ע'. ואם פי' השם הזה היה ללא שהוא פי' סת ובלעז סיניורא היה ראוי לכתוב בלא יו"ד אחר הלמ"ד כמש"ל בשם ללאהום. ואם מעריסה קראוה לילה כותבין לילה דוקא ובה"א לבסוף ושם במנהגי מצרים כתוב באל"ף לבסוף והנראה לי שצריך לכותבו בה"א לבסוף וכמש"ל

י"ג ללאהום. בערבי ופירושו אדונית שלהם ונסתפקו חכמי צפת ת"ו בכתיבת שם זה. ומהר"י ן' ג'וליא ז"ל פסק שיכתבו לילאהום ומהרמ"א ז"ל פסק שלכתחילה יכתבו ב' גטין אחד בשם לאלאהום באל"ף אחר הלמ"ד הראשונה ואחד בשם לילאהום ביו"ד אחר הלמ"ד ואם בדיעבד כתב ללאהום חסר אל"ף או יו"ד הגט כשר. וטעם מחלוקותם עיין בס' דבר משה ח"ב סי' ק"ך הו"ד בי"א אות זה ועיין בהוראה דב"ד אות יו"ד בשם יאקותה שהביא מעשה רב שכתבו ללאהום חסר יו"ד ואלף. ועיין מחנה ישראל סי' פ"ז אות י"ב ובס' ויקרא אברהם בק"הג סי' צ': אות מ

א' מאיור. שם אשה הובא במהריק"ש ומהרש"ו ומהר"א מוטאל ומהרמ"ח ז"ל ביו"ד אחד אך בס' שמות הובא בב' יודי"ן. כ"כ הי"א אות זה

ב' מאירונה. עיין בהריב"ש סי' רס"ו ותורת חיים ח"ג סי' ע"ח ה"ד הי"א אות זה והביא משם מהר"א מוטאל ז"ל שכתבו באל"ף לבסוף ואם כתבו בה"א אין קפידא עי"ש

ג' מאלצא הובא במנהגי מצרים דט"ז ע"א

ד' מבאדרכה. עיין שדה מגרש סימן ג' וס"ח וצ"ד

ה' מדללה. הובא בש"הג למהרש"ו ז"ל ובחיים שאל ח"א סי' ל"ח

ו' מדילילה. בב' יודי"ן וה"א לבסוף קונט' ש"הג כ"י וכתב שהוא שם ערבי ואולי הוא קיצור שם מדללה שהובאנו לעיל

ז' מורינא. כן נוהגים לקרות לאשה כמו מורינו לאיש ויש להם שם העצם ע"כ יכתבו פ' המכונית מורינא. עז"ן בשמות אנשים אות מ' בשם מורינו עי"ש. וכעת לא שמעתי באשה שם מורינא ובי"א אות זה הביא משם מהרש"ו בה"א לבסוף ועיין טיב גטין מודעי סי' מ"ד שכתבו באל"ף ועיין נחפה בכסף ח"ב א"הע סי' ה'

ח' מולחיירא. בב' יודי"ן ובאל"ף לבסוף מהר"א מוטאל בס' מג"א. ובס' שמות הובא שם בכ"ף ובה"א לבסוף ומהרימ"ט נסתפק אם צריך לכתוב בחי"ת והוא לשון מבוכה כמו נבוכים שפי' רבינו סעדיא מתחיידין או בכ"ף לשון כיירי שהוא טובה וברכה ובסוף כתב שאינו מכיר שם זה. הו"ד בי"א אות זה

ט' מונוס. מוואניס. שמות אלו הובאו בספר ערך לחם למהריק"ש ז"ל ובספר שמות למהרש"ו הובא שם מוונסה חסר אל"ף אחר הווי"ן וה"א לבסוף

י מוסה. שם אשה. עיין מה שציין בי"א אות זה בשם מירקאדא

י"א מוסקולה. עיין פרי האדמה ח"א דע"ט סוף ע"ד

י"ב מוחה. נגזר משם שמחה ולכן נכתב בה"א לבסוף. מנהגי מצרים דט"ז ע"א ועיין הוראה דב"ד אות זה ועיין בשדה מגרש סי' כ"א וסי' ק"ז

י"ג מולביידה. בב' יודי"ן וה"א לבסוף. וכתב שהוא שם יוני. קונט ש"הג ב"י

י"ד מושגי. שם יוני. קונטריס שער הגט כתיבת יד

ט"ו מזל. כתב מהרי"ח בס' הלק"ט דכ"ו ע"א שנסתפק אם הוא קיצור שם מזל טוב וחקר ודרש וראה ששם מזל לחוד ושם מזל טוב לחוד ומצא סמך ותקרא שמו גד והיינו מזל. ואע"ג: