שו"ת תעלומות לב חלק ב קיב

ובהוראה דב"ד אות זה כתב שב"ד הגדול שבירושת"ו עשו מעשה לכתוב יאקותה באל"ף בין יו"ד לקו"ף ובתי"ו כהוראת ה' חיים שאל ע"ש

י"א ירושה. בה"א לבסוף כ"כ מהרא"ם הו"ד בי"א אות זה

י"ב ישועה. שם עצם אשה וכך צריך לכותבו בגט. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל: אות כ

א' כאוונדה. כן נמצא כתוב בגטין ישנים שניתנו במצרים הובאו במהריק"ש ובסו"ס הלק"ט כתב שבכתב ערבי נכתב כונדה. ובש"הג למוהרש"ו כתוב כוונדה ובס' י"א כתב שהכיר אשה שהיו קורין אותה כ'וגדו בכ"ף רפויה

ב' כאלוד. שם זה מצא הי"א במז"הג למהרא"א ז"ל

ג' כאמלה. שם זה כתוב בש"הג למהרש"ו וכתב הי"א שאפשר פירושו כמו קומפלידא בלעז ויפה כיוין וכיון שהוא לשון ערבי נכתב בה"א בסוף תיבה

ד' כאמלת אל חסן הובא במהריק"ש ובש"הג למהרש"ו כתוב חוסן מלא וי"ו הו"ד בי"א אות זה. וכתב שפירושו שלמת החסדים וצריך לכותבו בג' תיבות בשיטה אחת. ועיין להג"ף בסימן קכ"ט ס"ק ל"ד ובתיבת חסן צ"ל חסר וי"ו כמ"ש במהריקש ז"ל

ה' כאסבייה. הובא במהריק"ש וכתב בסו"ס הלק"ט שבכתב ערבי שם זה הוא ביו"ד אחד ונקודה על הכ"ף הראשונה כדי שתקרא רפויה. ה"ד הי"א אות זה

ו' כאתון. בנקודה על הכ"ף כ"כ במנהגי מצרים בש"הג ובס' הוראה דב"ד אות זה כתב מעשה רב ב"ד הגדול שבירושת"ו שכתבוהו בלא רפא. וכתב הרב המסדר ז"ל שהוא לשון שררה בערבי של בגדד עי"ש

ז' כאוינדה. כן מצאתי כתוב בקונטריס כתיבת יד

ח' כאנום. כן מצאתי כתוב בקונטריס כ"י והיא בלשון תורקי לשון שררה כמ"ש בקונ' הוראה דב"ד בשם כ'אתון

ט' כבודה. הביאו הי"א משם מ"הג למהרא"א ז"ל

י' כהנה. כך קורין למי שהיא בת כהן או אשת כהן והנוהגים לכתוב הכינוים צריך לכתוב עיקר שמה המכונית או דמתקריא כהנה ומהר"א מוטאל ז"ל כתב שיכתבו כוהנה בוי"ו אחר הכ"ף. ואם היא בת כהן שיכתבו פב"פ הכהן ודיו והרב י"א אות זה תמה על דבריו והעלה לכותבו חסר וי"ו כמ"ש הפ"מ ומהרא"א ז"ל עי"ש ועיין שיו"ב דפוס שאלוניקי דפ"א ע"ד ובחיים שאל ח"א סי' ל"ט ס"ט

י"א כודי. הובא בקונטריס הגטין למהרש"ל ונתן שני גטין בשביל הרפא ציינו הי"א אות זה. ובס' רב דגן במ"הג סימן ג' סקצ"ז כתוב כודי דמתקריא כודולה בה"א לבסוף

י"ב כורשי. דמתקריא כורשולה כן הביאו הי"א אות זה ולענין הנקודה האריך שם. והביא משם מהריק"ש שכותבים כורסולה בסמ"ך ובאל"ף לבסוף שהוא לשון יוני שהוא כמו שם אורו וסיים דא"כ צריך לכותבו בה"א לבסוף. ומשם הג"ף סי' קכ"ט ס"ק קל"א כתב שאם כתב חורשי בחי"ת דכשר ובס' הוראה דב"ד אות זה האריך והעלה לכותבו כ'ורסי בסמ"ך עיש"ב

י"ג כורסיכא. כ"כ במנהגי מצרים בש"הג שכן אמרו הלועזים שכך משפט כתיבתו. אך לא פירשו לו מהות השם עי"ש ואני לא ידעתי ושאלתי הבקיאים והשיבו לי כי אין פירוש לשם זה בלשון איטאלקי אלא אם נקראת כן על שם האי קורסיקא. ועכ"פ צריך חקירה אם נקראת כן משם כורסי ובשם קטנות קראו אותה כורסיכא כמו שקורין לשרה שראיקה רבקוליקה וכדומה שאז צריך לכותבו בה"א לבסוף

י"ד כוכה. הובא בקונטריס שדה מגרש בס' ויקרא אברהם גט צ"ה והוא בלשון ערבי ולכן נכתב בה"א לבסוף כמשפטו

ט"ו כורשפרו כירשפה. הוא שם יוני ולכן כתב מהרמ"ח שצריך לכותבו בה"א לבסוף וחסר אל"ף בין שי"ן לפ"א. ועיין מ"ש מהרא"ם ז"ל ה"ד הי"א אות זה

ט"ז כימו כימולה. הוא שם יוני. ועיין למהראנ"ח ח"א סימן פ"ז ולמהרימ"ט ז"ל ולמהרי"ח ה"ד הי"א אות זה

י"ז כמונה. הובא בקונטריס שדה מגרש בס' ויקרא אברהם גט ע"ט והוא שם נהוג בערי המערב

י"ח כמורה. הובא בקונ' הנז' גט ח"י ועי"ל באות ק' והם בלשון ערבי ולכן נכתבו בה"א לבסוף כמשפט

י"ט כרושפא. שם זה כתב המני"ח שראה כתוב בגט אחד והנראה שהוא לשון יון וצריך לכותבו בה"א לבסוף. ובס' שמות הובא שם כורשעה

כ' כרמיה. שם זה הובא בקונטריס הגטין למהרש"ו ז"ל

כ"א כץ. בערבי נכתב כאץ באל"ף ונקודה על הכ"ף. כ"כ המני"ח ומהריק"ש ומהרש"ו כתב ויש מי שאומר כאם. הו"ד בי"א אות זה: אות ל

א' לאוודא. שם זה הובא בי"א אות זה משם המני"ח בסו"ס הלק"ט ובקונ' כ"י הובא שם זה ברי"ש אחר הווי"ן

ב' לביא. שם אשה ואף אם חותמת בה"א לבסוף כותבים באל"ף. י"א אות זה משם ס' פנים מאירות ח"ב סי' פ"ח

ג' לומברוזא. כתב מהר"ש הלוי בקונטריס הגטין שכותבים במ"ם ולא בנו"ן שכן כותבים כל משפחת לומברוזו. ועיין בהלק"ט דכ"ו ע"ד ה"ד הי"א אות זה: