שו"ת תעלומות לב חלק ב קיא

ועיין יאיר נתיב די"ט ע"א ובי"א אות זה שהאריך ובס' פאת ים אות ג' ד"ס ע"ד ועיין גנזי חיים אות ג' סי' ג'. ואם קורין אותה הנולה בה"א בתחילה עי"ל באות ה'

י"ד חסנה. פירושו עשירה בלשון ערבי. והפ"הא ח"ג דל"ה כתב שפירושו מפוארת ונכתב חסר אל"ף אחר החית ובה"א לבסוף ומהריק"ש ומהרש"ו ובהלק"ט ה"ד הי"א אות זה כתבו חוסנה בוי"ו אחר החי"ת ועיין הוראה דב"ד אות זה

ט"ו חפצא. בס' פ"הא ח"א דפ"ג ודפ"ד הו"ד בי"א אות זה כתב הטעם למה נכתב באל"ף לבסוף. ובערי המערב יש הרבה נשים שנקראות בשם חפצייא

ט"ז חפצי בה. בשיטה אחת ובשתי תיבות כעין תיבה אחת. ואם כל העולם קורין לה חציבה כותבים חפצי בה דמתקריא חציבה. י"א אות זה משם האדמ"ק ח"א א"הע סימן מ"ב

י"ז חצרייה. בשמות מהריק"ש כתוב באל"ף לבסוף. והי"א אות זה תמה דמאחר שהוא שם ערבי למה כתבו באל"ף לבסוף והביא משם מהרמ"ז שכתב בשם מהריק"ש בה"א לבסוף ויו"ד אחת. ובשמות מהרש"ו בב' יודי"ן וה"א לבסוף ע"כ וכן צ"ל בה"א לבסוף כי הוא לשון ערבי ופירושו ירוקה ובב' יודי"ן להדגיש היו"ד. ועיין ויקרא אברהם בשדה מגרש סי' מ"ה ואפי' למנהגנו צריך לשים נקודה על הצד"י

י"ח חקונה. נסתפקו אם זה הוא בכ"ף ונגזר מחנוכה או בחי"ת. עיין בהלק"ט דנ"ח הביא דבריו הי"א אות זה ועיין מ"ש שם על דבריו

י"ט חוה. ואם נקראת היווה כנהוג אצל האיטאלקים עי"ל באות ה': אות ט

א' טאווס. ויש מי שכתב טאוס. י"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל

ב' טאנטה. שם זה הובא בסו"ס הלק"ט משם מ"הג למהראנ"ח ז"ל. ולא ידעתי אם הוא שם אשה כי בכפרי מצרים יש עיר הנקראת טאנטה

ג' טאנא. הובא בס' שמות באל"ף לבסוף והביאו הי"א אות זה ומצאתי בקו' כ"י שהוא קיצור שם סולטאנא

ד' טובה. שם עצם אשה הובא בי"א בשם מהרש"ו ואם היתה נקראת לגעגוע זואישה ולא נכתב בגט אין לחוש כיון שנכתב שם העיקרי. תורת חיים ח"ג סי' ע"ז הביאו הק"ף באות זה ועיין הוראה דב"ד אות זה

ה' טורקייא. כך קורין במערב לנשים ההולכות מערי טורקייא ומהריק"ש כתב תרכייא בתי"ו וכ"ף. עיין ג"ף סי' קכ"ט ס"ק ק"ל הו"ד בי"א אות זה ועי"ל באות ת'

י' טורייה. בב' יודי"ן וה"א לבסוף. עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח

ז' טומה. קיצור שם מזל טוב. עיין שדה מגרש סי' נ"ח

ח' טיטה. שם זה מצוי בערי תוניס וטראבלס והוא קיצור שם דיאמנטה. עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש סי' מ"ט ונ"ט

ט' טיסלאווא. שמקצרים שמה וכותבים סלאווא או סלאוותא איך לכתוב בגט. עיין מקום שמואל אשכנזי סימן צ"ז הו"ד בק"ף אות זה

י טרפה. ויש מי שכתב טורפה בוי"ו. י"א בשם מהרש"ו

י"א טראני טרנונא טרני טרנו. עיין בס' שמות ובי"א אות זה: אות י

א' יאסמין. הובא בקונט' הגטין למהרי"ח בסו"ס הלק"ט הו"ד בי"א אות זה. ונסתפק אם הוא פירוש שושנה שקורין אנו יאסימין והערבים מחטפים הסמ"ך או אינו שם ערבי לפי שנכתב מלא באל"ף אחר היו"ד לכן כתב שצריך לחקור בשמה אם הוא הוא יאסימין בב' יודי"ן או יאסמין ביו"ד אחד

ב' יאסמינא. בסמ"ך ואל"ף לבסוף כ"כ מהר"א מוטאל הו"ד בי"א אות זה. וכתב ה"ה ז"ל שצריך לחקור אם עיקר שמה היה יאסמין ואח"ך לגעגוע קראוה יאסמינא עי"ש ואם הוא פירוש השושנה הנקראת יאסימין צ"ל בה"א לבסוף כי הוא שם ערבי

ג' יאנודי. שם אשה בלשון גורג'יסטאן ופי' פירלא. הובא בס' רב דגן במזכרת ש"הג סי' ד' ס"ג

ד' יודית יהודית יודיטה. עיין דבר שמואל סי' ק' וסי' צ"ט ובס' י"א אות זה ועיין הוראה דב"ד אות זה. ומה שתמה על העז"ן אין בו מובן שכן ביאר העז"ן כיעו"ש והאשכנזים קורין יודית בלא ה"א כמ"ש בטיב גטין הו"ד בהוראה דב"ד שם

ה' יודיקא. עי"ל באות ג' בשם ג'ודיכא. ועיין חיים שאל ח"א סו"ס ל"ז ול"ן דתלוי במבטא המקום כי ידוע שיש הפרש בין לשון איטאלקי ללשון צרפתי וכמו גוסטא יוסטא

ו' יזא. ביו"ד ואל"ף לבסוף כ"כ בס' אזן אהרן במ"הג סימן מ"ט משם קו"הג בספר זכות אבות

ז' יימא. צריך לכותבו בב' יודי"ן ואם כתבו ביו"ד אחד אין קפידא. י"א בשם מהרא"ם ז"ל

ח' ימונה. י' כ"כ בס' חיים שאל סי' ל"ח שכתבו כן ע"פ רבני המערב

ט' יפה. שם עצם אשה. הובא במ"הג למהרש"א ז"ל

י' יקוטה. בלא אל"ף באמצע ובה"א לבסוף לפי שהוא לשון ערבי ופירושו אבן טובה. ויש כותבים יקותה בתי"ו עיין ג"ף סימן קכ"ט ס"ק ק"ל ועיין י"א אות זה וסי' זה מה שציין