עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת תעלומות לב חלק ב

שו"ת תעלומות לב חלק ב קח

Responsa Taalumot Lev part 2 108 · שו"ת תעלומות לב חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

י"א דוראדא. באל"ף אחר הרי"ש ואל"ף לבסוף. י"א משם המג"א ונראה שפי' הוא מוזהבת ועי"ל בשם דוראנתא

י"ב דודו. הוא כנוי לאשה כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה. ועיין טיב גטין מודעי סי' כ"ח

י"ג דייאמנטי. בב' יודי"ן בין דלי"ת לאל"ף וחסר אל"ף בין מ"ם לנו"ן. ויש מקומות שכותבים ביו"ד אחד וכל כה"ג הולכים אחר לשון בני המדינה שנותנים בו הגט וכותבים בטי"ת ולא בתי"ו. ובס' שמות כתב דלכתחי' עדיף טפי לכתוב אל"ף אחר המ"ם. אמנם כיון דשם זה דשו בו רבים וכותבים אותו חסר אל"ף אחר המ"ם אין לשנות הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה מה שציין וכתב בזה

י"ד דישיאדא דיסיאדא דיזיאדא. יש מקומות כותבים בשי"ן ויש בסמ"ך ויש בזיי"ן וכל כה"ג הולכים אחר לשון המדינה. הרב הנז' שם ובהגה שם ציין לס' בית שלמה א"הע סי' ז' ועיין י"א אות זה שהאריך ועיין בס' נחפה בכסף ח"ב א"הע סי' ה' שהעלה דבמקומותינו שקורין דיזיאדא בזי"ן צריך לכותבו בזי"ן ובאל"ף לבסוף כיון שהוא לשון לעז ופירושו תאובה נגזר מתאבון ע"ש

ט"ו דיליקאדא. הוא משמות לעז ספרד וכותבים אותו בקו"ף כמו שרגילים לכותבו בני ספרד ובאל"ף אחר הקו"ף ואל"ף לבסוף. ועיין בג"ף סי' קכ"ט סס"ק ק"ל הרב הנז' שם. ובלשון איטאליה כותבים דיליקאטא בטי"ת במקום ד' והוא מלשון אסטניסות

ט"ז דיאה לינטי. כתב מהרש"ו בקונטריס הגטין שיכתבנו בשיטה אחת ה"ד הי"א אות זה

י"ז דיאנא. כתוב באל"ף אחר היו"ד ואל"ף בסוף תיבה. הובא בי"א משם המג"א ועיין פאת ים במה"ג דס"ד ע"ב ובחיים שאל ח א סי' ל"ח כתוב דייאנא בב' יודי"ן וכתבו דינה דמתקריא דייאנא. ואם הוא נגזר משם דינה לא ידעתי למה כתבו באל"ף לבסוף ואולי מפני שיש לו פירוש אחר בלעז. והנה אמת שיש שם ככב בלעז שקורין אסטריליא דיאנא אך שם זה הוא ביו"ד אחת יען הדל"ת בחירי"ק

י"ח דיליסיא. עיין י"א מה שהביא משם מהר"ש הלוי בקונט' הגטין וכתב לכותבו בב' יודי"ן ובאל"ף לבסוף. והרב המחבר כתב שכיון שהוא לשון יוני היה צריך ה"א לבסוף עיין שם. והוא פלא דהרי שם הביא משם מהרמ"ץ שהוא מלה איספאניול. והאמת כן הוא שבלשון ספרדי על דבר טוב וחשוב אומרים דיליסיוזו ויש שעיקר שמה לידיסייא. עיין פר"הא חלק א' דפ"ג ע"ג

י"ט דלאל. הובא בספר ערך לחם למהריק"ש ז"ל

כ' דליל. שם אשה הובא בי"א בשם ס' פ"הא ח"א דפ"א ע"ד

כ"א דלפין שם אשה. י הובא במנהגי מצרים בשה"ג וכתב שלמדו מכתיבתו וכתבו נקודה על הפ"א להורות כי היא רפויה

כ"ב דריפה. שם אשה הובא במנהגי מצרים והוא מהמערב ובמצרים היו קורין אותה זריפה וכתבו בדלי"ת ונקודה עליה כמשפט לשון ערבי עי"ש. ואנכי ידעתי שם איש במערב נקרא דריפה: אות ה

א' הוולה. כאשה ששמה חוה וקורין אותה הוולה או חוולה. עיין י"א אות זה מה שציין בזה

ב' היווה. אשה ששמה חוה וקורין אותה היווה שכן נכתבת ונקראת שם חוה בלשון איטאלקי מפני שהם מחליפין החי"ת בה"א ויען נקראת הה"א בציר"י כתבנו יו"ד אחר הה"א כשם הירמוזא. ובב' ווי"ן כדי שיהא ניכרת במבטא שם היווה כמו שם הוולה שהביא י"א אות זה ובה"א לבסוף כיון שנגזר משם חוה וכמ"ש הרב טיב גטין מודעי סי' נ"ג. ואם עיקר שמה חוה כותבים חוה דמתקריא היווה כמ"ש הי"א אות ה' בשם הנלה

ג' הינדא. שם זה הובא בגיטין שניתנו בב"ד הרב פ"מ ז"ל והובא בי"א אית זה

ד' הירמוזא. כתב ס' שמות משם מהרי"ט ז"ל שיש קורין פירמוזא ואין זה שינוי בשם אלא במבטא כמו האזיר פאזיר. וכן בה"א שבאמצע תיבה וה"א שבסוף תיבה ע"כ. וכה"ג הולכים אחר לשון מקום הנתינה וכותבים אל"ף בסוף תיבה כי הוא שם לעז. ומ"ש מהרי"ט בה"א שבאמצע תיבה אפשר שהוא רומז שהיה ראוי לכתוב אירמוזא באל"ף בתחילת תיבה ואם לזה כיון הרב ז"ל הנה הברת שם זה הוא בה"א בתחילת תיבה ומ"מ יר"ל דאם כתב באל"ף בתחילת תיבה הגט כשר הרב הנז' שם. ואם כתב הרמוזא חסר יו"ד בין ה"א לרי"ש עי"ש ועמ"ש הירמוזא בה"א בתחילת תיבה נר"ל שנשתרבב מנהג זה יען לפי מנהג הלועזים בכתיבתם שבמקום אל"ף ציר"י כותבים ה"א כמו אליהו אלישע אליעזר וכדומה שהם כותבים בה"א בתחילה חיבה. וכן בשמות הנשים אסתר איריגי איסטרילייא וכיוצא ואנו אף שכותבים בלשון ספרדי כיון שכתיבתנו עברית אנו כותבים באל"ף בתחילת תיבה. ולכן נר"ל דטפי עדיף לכתוב אירמוזא באל"ף בתחילת תיבה ועיין י"א אות זה. ואם משעת לידה קרו איתה פירמוזא בפ"א וכך קורין אותה כ"ע עי"ל אות פ' ועיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח. ולכן נר"ל שאם כתב ארמוזא חסר יו"ד שאין קפידא כיון שהוא שם לועז ובכתיבתם הם כותבים ה"א במקום אל"ף ציר"י כנז"ל. ובשמות הקדש כמו אסתר אליהו וכדומה אנו כותבים אלף וגם בזה אינו משתנה הכונה. וכן אירע מעשה בשם אישפיראנשא שכתבו הסופר חסר יו"ד בין אל"ף לשי"ן והכשרנוהו ועי"ל בשם הליזא

ה' הינדיל. שם אשכנזית יש נסחאות אחרות בענין האותיות לפי מבטא המקומות והביאם בס' שמות. הרב הנז' שם ועיין י"א אות זה

ו' הלאל. שם אשה הובא בקונטריס כ"י לא נודע למי מקדושים: