שו"ת תעלומות לב חלק ב קד

זה בשם בונה שכתבו בה"א לבסוף וכתב שהוא נגזר מל"הק מפסוק חכמות נשים בנתה ביתה. ור"ל שזאת האשה היא בונה הבית ולא דמי לבונא פ'ילייא דהתם תיבת בונא מלעיל כמו בואינה אבל בונה הוא מלרע ומשפטו בה"א. את"ד וראה זה חדש שלא שיערוהו הראשונים ואף לכי יהיבנא ליה דיליה כשקוראין אותה מלעיל ודאי שמשפטו באל"ף וכמ"ש הרב עז"ן ז"ל והוא ברור ובק"ה להרב שער אשר ז"ל בגט כ"ד ופ"ז וק"ב כתוב בה"א לבסוף. ועיין חיים לעולם א"הע סי' ט"ל סנ"ב שהאריך

י"ג בולא. אינו שם עצם אלא כינוי דרך גדולה דרך משל אם שמה שרה קורין אותה בולא שרה ובכגו"ד אין כותבין בולא שרה אלא שרה לבד וכיוצא. ואם נשתקע שם העצם לגמרי מ"מ לא חשיב נשתקע דכ"ע ידעי דשם בולא אינו שם עצם. ולכן כותבים שרה המכונית בולא ואם אין יודעים איזה שם קראו לה בשעת לידתה כי ברוב הימים נשכח וכ"ע קרו לה בולא יכתבו אנת אנתתי המכונית בולא או דמתקריא בולא. ואם ידוע דמעת הלידה קראוה בולה או אם אינם יודעים אם היה לה שם עצם כותבים בולא לבד וכאל"ף בסוף תיבה כמשפט לשון לעז. הרב הנז' שם

י"ד בוליסא. הוא שם גדולה ושררה כמו שם בולא ואינו שם עצם ואם רובם קרו לה בשם העצם כותבים שם העצם ודיו ואפי' רובא קרו לה בשם בוליסה. כיון דידוע דשם זה אינו שם העצם ואיכא דקרו לה בשם העצם בכתיבת שם העצם לחוד סגי א"כ יכתוב שם העצם המכונית בוליסא (או דמתקריא כמש"ל) ואם נשתקע שם העצם וכ"ע קרו לה בשם בוליסא עיין בס' שמות שנסתפק מהרי"ט בזה. ויראה שיכתבו שם העצם תחילה ואח"ך המכונית בוליסה. ואם נקראת בשעת לידה בוליסה ואח"ך נשתנה שמה לשם עברי כותבים שם עברי דמתקריא פ' שם לועז. ועיין בג"פ אות קכ"ט ס"ק פ"ב ומשפט כתיבתו בוליסא בס' דמבטא לשונו בסמ"ך. ויש כותבים בצד"י ובכל כה"ג הולכים אחר לשון המדינה וכותבים אל"ף לבסוף כמשפט לשון לעז הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה שהאריך ועיין גנזי חיים אות ג' סי' ד' מה שציין בזה

ט"ו בוגא. הוא כינוי לאשה לגעגוע וכותבים שם העצם דמתקריא בוג'א. י"א אות זה משם הפמ"א ח"ב סי' ל' ועי"ש מה שציין בזה ובהוראה דב"ד אות זה האריך עי"ש ועיין מימר חיים שבס' חיים לעולם חא"הע סימן ט"ל סכ"ב

ט"ז בוז'ה בזי"ן ונקודה והוא שם אחר ולא שם בוג'א כמ"ש בספר חיים לעולם חא"הע סימן ט"ל סכ"ב ושם ציין לס' שער אשר סי' ק"ע

י"ז בוהדנא בוהנדא. עיין י"א אות זה

י"ח בווית. שם ערבי ויש כותבים בואית י"א אות זה משם מהרש"ו ז"ל

י"ט בולאדה. הובא בקונט' הגיטין בסו"ס הלק"ט וכתב הי"א באות זה שראה כתוב שם זה ברי"ש במקום דל"ת וא' לבסוף

כ' בולו. הובא בק"ה בסו"ס הלק"ט וכתב הי"א שכ"כ בס' שמות

כ"א בונא פ'ילייא. שתי תיבות וכשיטה אחת ובב' גיטין בשביל הרפא. י"א אות זה משם ד"מ ח"א א"ה סימן ע"ב אות י"ג בארות המים דר"י ע"ג

כ"ב בונוזא. באל"ף לבסוף. עיין הוראת ב"ד אות זה מה שהאריך ולא היה צורך להאריך אחר שידוע שאינו ל"הק ולא לשון ערבי ורומאניא וא"כ משפטו לכ"ע באל"ף לבסוף

כ"ג בונינא. (הוא שם קטנות של בונא בלשון איטאלקי) וכתבוהו רבני ע"הק ירושת ו באל"ף לבסוף כמשפטו. ועיין הוראה דב"ד אות זה וצריך לחקור אם נקראת מעיקרא בונא או בואינא

כ"ד בונולא. בב' ווי"ן ואל"ף לבסוף. עיין שלחן המלך הל' גירושין דכ"ו הו"ד בהוראה אות זה. ועיין חיים לעולם א"הע סי' ט"ל

כ"ה בונו. כ"כ בס' טיב גיטין מודעי גט מ"ג ונראה שהוא שם עצם אך י"ל שהוא קיצור שם בואינה. ועיין דברי אמת בקונט' י"א סי' נ"ז ובס' רב דגן במה"ג סי' ג' סי"ב הובא לשם עצם בונו המכונית בכורה

כ"ו בובה. קיצור שם זאטובה ומזל טוב. עיין בס' ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש גט נ"ב ונ"ג

כ"ו בודה. עי"ש בגט א'

כ"ח בזול. קיצור שם מזלה. עיין ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש גט ב'

כ"ט בילא בילייא. ב' שמות הללו כונה אחת להם ופי' טובה בל"הק (ואין פי' טובה בלשון איטאלקי אלא יפה ופי של טובה הוא בונא ועי"ל בשם בואינא) והפורטוגיזי' קורין בילא והקאשטיליאנוס ביליא וכותבים באל"ף לבסוף כמשפט לשון לעז. ובס' שמות כתב משם קצת רבני אשכנז דשם בילא נגזר משם בלהה. ואעפ"כ הסכימו לכותבו באל"ף לבסוף והאמת דשם בילא הוא לעז ולא ל"הק ובשם בילייא כותבים בב' יודי"ן אחר הלמ"ד כי כן הוא הסכמת האחרונים. והגם דמבטא הנהוגה קורין בייא בלא למ"ד אעפ"כ כותבים בלמ"ד כשם אישטרילייא הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה מה שציין בזה ועיין הוראה דב"ד אות זה וכ"כ בחיים שאל ח"א סימן ל"ט ס"ח בג' יודי"ן ואל"ף לבסוף

ל' ביין וינידא. בתשובות רלב"ח רסי' מ"ג כתוב בשתי יודי"ן ונו"ן ארוכה ותיבת וינידא אחר הוי"ו יו"ד ואחר הנו"ן יו"ד ודל"ת ואל"ף בסוף תיבה וכ"כ בקונט' הריק"ש וכן הוא לשון הקאשטילייאנוס. אבל הפורטוגיזים אין מרגישים היו"ד וקורין בין וינידא ביו"ד אחד בין בי"ת לנו"ן ולדידהו צריך לכותבה ביו"ד אחד כי הוא תלוי במבטא לשון המקומות ומשפט כתיבתו לכותבו בב' תיבות בשיטה אחת ויותר נראים שתי תיבות מתיבה אחת כשם יום טוב ושם טוב. ועיין ג"ף סי' קכ"ט ס"ק קל"ד הרב הנז' שם ועיין י"א אות זה מה שציין. ובס' גנזי חיים אות ג' סימן י"ג אסף וקבץ כל הסברות בזה ועוד לו שם בסי' מ"ג ועיין בס' בית אהרן בשה"ג אות ב' שהאריך: