שו"ת תעלומות לב חלק א פד

עי"ש ועיין להרב שלחן גבוה שם בסי' מ"ו מה שתמה על הרב ז"ל וכבר נרגש הרב מזה בתשובותיו (שלא נדפסו בימיו) בס' בעי חיי חיו"ד סי' ס"ח ועיין להגאון מז"ה ז"ל בס"ה נדיב לב ח"א חיו"ד סי' ע': סימן ט"ז

ספק דרוסה שנסתפקו אם עברו עליה י"ב חדש נשאל הגאון אדוני זק"ן ח"ד בדרא ז"ל בס"ה נדיב לב ח"א סי' ע' ע"ז. והשיב דלכאורה היה נראה להתיר מטעם ס"ס דהיינו ס' עברו י"ב חדש ואתמ"ל לא עברו שמא לא נדרסה וכתב דאע"ג דלא הוי מתהפך כבר הסכימו האחרונים דבטרפיות לא בעינן מתהפך וכמ"ש הרב כנ"הג בסי' מ"ו ומ"מ העלה דאין להתיר בס"ס זה כיון דליכא חזקת התר לגבי דרוסה כמ"ש התוס' בפ' ד' אחין עכת"ד. ועתה נד"מ ס' הנחמד כפי אהרן וחזי הוית לרבין חסידא הרב המופלא שבסנהדרין המחבר נר"ו בחיו"ד ס"סי ז' שכתב וז"ל ועמו הס"ר אין הנדון דומה לראיה דהכא הוי ס' דרוסה והוי שפיר מתהפך ס' דרוסה ס' לא נדרסה ואת"ל נדרסה שמה כבר עברו י"ב חדש משא"כ בנדון הרב כנ"הג דהוא ודאי מסורס. ולפי"ז גם מאי דאתי עלה מצד שם אחד ליתא דשפיר הוי ב' שמות דשמא לא נדרסה כלל ודאי הוא מוסיף וכו' עי"ש ואחרי הס"ר שותיה דמר לא גמירנא במ"ש דאין הנדון דומה לראיה כי מה שהביא הרב מז"ה מהרב כנ"הג לא לדמוי לס"ס שלו אתא אלא לדוגמא אייתי ליה למ"ש דבטרפיות ל"ב מתהפך. גם מ"ש בס"ס שהוא משם אחד כל עיקרו לא בא אלא להשיב על מה שתמהו על הכנ"הג השו"ג ודעמיה והוא מפורש שם. ומ"ש דשפיר הוי ס"ס המתהפך נעלם ממנו מ"ש הרב באר שבע ה"ד הכנ"הג בסי' נ"ז ס"ק כ"א שכתב בס' דרוסה דאיכא ס"ס ס' לא נדרסה ואת"ל נדרסה שמא לא ניקבו הבני מעים דלא מהני דלדידן דלא בקיאינן בבדיקה הוי כודאי ניקבו. והוסיף הכנ"הג דבס' דרוסה ליכא לספוקי שמא לא ניקבו הב"מ דכשאנו אומרים נדרס אין צורך לנקובת בני מעים דודאי ניקבו או עתידים לינקב כמ"ש גדול' מזאת הרשב"א בתשו' סי' תקמ"ו עכל"ה וא"כ הכא נמי דכוותה כשאתה אומר אתמ"ל נדרסה רוצה לומר שנדרסה וניקבו הב"מ או עתידי' לינקב וא"כ ליכא לספוקי עוד ספק אחר. ועיין במה שכתב הגאון מז"ה בס' חק"ל מה"ב חיו"ד סי' א"ב בדיני ס"ס. ועין לרש"ל ביש"ש סי' פ"א שכתב וז"ל דצריך דמן הדין ראוי היה להתיר הדרוסה עצמה אפי' ודאי דרוסה מס"ס שמא נדרסה ברגל או בשן ואתמ"ל שנדרסה ביד שמא אי הוה בדקינן לה הוה כשרה (וכונתו לומר דשמא לא היה במקום המטריף) וכמ"ש הרא"ש דמהני בדיקה לודאי דרוסה נמי אלא שמכח חומרא אין אנו סומכין אבדיקתינו ומשו"ה אפי' דלא חשבינן לה כס"ס ממש דסתם הדורסים דורסין כדרכן וכו' ע"כ ודוק בדבריו היטב ועיין בפלתי סי' נ"ז סוף ס"ק ה': סימן טו"ב

ודאי דרוסה שעברו עליה י"ב חודש יש להסתפק אם היא מותרת די"ל דכיון שחיתה י"ב חדש איגלאי מלתא דלאו טרפה הוה. והנה רמ"א בסי' ז"ן כתב בהגה דודאי טרפה לא מהני לה י"ב חדש והוא מתשו' הרשב"א ח"א סי' צ"ח והובאה בקיצור בב"י שם. וכת' הש"ך שם ס"ק מ"ב דמ"ש בהגה ודאי טרפה היינו דוקא ודאי טרפה ממש אבל ודאי דרוסה מהני לה שיהוי יב"ח כיון דמתכשרא בבדיקה. וה"ד בסתם הכנ"הג הג"הט אות ן' וגם השו"ג שם הביא דבריו וכתב דהכי נמי מסתברא כיון דודאי דרוסה לאו ודאי טרפה היא כיון דמהני לה בדיקה ע"כ. ומזה אני תמיה על הרמ"ז ז"ל בס"ה תורת זבח דיני שהיית י"ב חדש אות ד' ס"ז שכתב וז"ל ודע דהסכמת הפוסקים דלודאי דרוסה וכן כל ודאי טרפה לא מהני שהיית י"ב חדש כמבואר וכו' ע"כ ולפי מה שכתבנו נראה כל בתר איפכא כי דוקא לודאי טרפה הוא דל"מ שיהוי אבל לודאי דרוסה מהני שפיר. וכמו כן ק"ל ע"ד מרן החבי"ב ז"ל בס' בעי חיי חיו"ד סי' ק"ן דצ"ט ע"ד וז"ל דהו"ל כס' דרוסה או שמוטת הגף דאם חיו יותר מי"ב חדש כשרות בספק דרוסה דודאי לא נדרסה ובשמוטת הגף דשמא לא ניקבה הריאה וכל טרפיות שהם מחמת הספק אמרינן מאחר שחיתה י"ב חדש לא נטרפה וכשרה היא ע"כ דמשמע מדבריו דדוקא לס' דרוסה מהניא שהיית י"ב חדש משום דא דאמרינן ודאי לא נדרסה אבל בודאי נדרסה לא מהני. והנר"ל לומר בזה הוא שלא כתב הש"ך ודעמיה דמהני שהיה גם לודאי דרוסה אלא בדרוסה שנבדקה מבחוץ ולא האדים הבשר (והש"ך ז"ל אזיל לשיטתיה שסובר שיש לה בדיק' מחיים כמ"ש שם בס"ק. ל"ו) דאז מן הדין היתה מותרת אלא דמשום דלא בקיאינן בבדיקתה אסורה אז מועיל לה תקנת שהיית י"ב חדש שהוא מברר הספק דשפיר היתה מותרת באותה בדיקה. וכך מדוקדק בדבריו שם בס"ק מ"ב. אבל היכא שנבדקה והאדים הבשר ודאי דלא מהני תו שהיה דהוי כודאי טרפה וגדולה מזאת כתב הרשב"א ז"ל בסי' תקמ"ו עי"ש. וכן אי לא נבדקה ושהתה י"ב חדש ל"מ לה האי שהייה לאכשורה כיון דהיא ודאי דרוסה וסתם הדורסים דורסים כדרכן כמ"ש רש"ל הבאנו דבריו בסי' הקודם. ומה"ט גם בס' דרוסה שיש ס' אי שהתה י"ב חדש דאיכא ס"ס להתיר. מ"מ הו"ל ס"ס שאינו מתהפך דכשאנו אומרים אתמ"ל נדרסה תו ליכא לספוקי ס' עברו עליה י"ב חדש דאם אתה אומר ודאי נדרסה ל"מ לה שהייה כיון שלא נבדקה וכמ"ש בסי' הקודם. ועיין בס' שער המים הלכות טרפות סי' ז"ן אות נ"ד דלדידן דקי"ל דלודאי דרוסה יש לה בדיקה זה דמהני שיהוי יב"ח וכו' ע"כ ואזיל לשיטתיה שכ' באות כ"ח שדעת מרן להתיר בבדיקה כס' הי"א בתרא. וכבר השיב לזה הגאון מז"ה בס' תורת זבח בדיני דרוסה ס"ק י"ט. וגם הרב ז"ל הסכים דהמחמיר תבא עליו ברכה. ומאחר שלא הורגלו בבדיקתה ואין עתה בקיאים בדבר ודאי דלכ"ע ל"מ בדיקה וא"כ הדם הדר דינא דגם שיהוי י"ב חדש לא מהני. וכמ"ש הבאר שבע וכמדובר

מכאן מודעה שבהיותי בזה שאלתי את הרב המופלא שבסנהדרין פאר משפחתנו רב משרשי"א כמהר"א פאלאג'י נר"ו לדרוש מאת הרב הסומך כמהר"ן אריאש הי"ו אשר יצק מים על ידי דוד עט"ר הגאון מז"ה זלה"ה. אי שמיע ליה מהגאון ז"ל איזה ישוב במ"ש בס"ה תורת זבח דגם לודאי דרוסה לא מהני לה שהיית י"ב חדש דלכאורה דבריו קשים לשמוע וכמש"ל: