שו"ת תעלומות לב חלק א עח

למה שכתב בגמרא בחולין דק"ז גבי מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחו"המ ולא חיישינן ליאמרו כל הסריקין משום דאזורו מוכיח עליו וכמו שאמר שם בגמרא וא"כ הכא נמי טחול וגומא מוכיחין להתיר. ושו"ר דנדון דידן דומה ממש למה שכתב הרב שמלה חדשה ז"ל בסי' מ"א דכתב משם הרשב"א ז"ל דלא אסרו נטילת הכבד אלא מפני המרה שסוף המרה להנטל ותמה הרב ז"ל א"כ באותן מינים שכתוב בש"ע ז"ל סי' מ"ב דאין להם מרה אמאי נאסר בהם נטילת הכבד מאחר דכל איסורו מחמת מרה ואינך אין להם מרה וכתב דהן הכי נמי לדעת הרשב"א דאותם מינים שאין להם מרה לא נאסר בהם נטילת הכבד יע"ש וכן כתב הרב פרי מגדים ז"ל דלדעת הרשב"א ז"ל דאיסור נטיל הכבד משום מרה בשאר מינים שאין להם מרה אין לאסור נטילת הכבד יע"ש ואם כן גם זה כמוהו דכמו דכתב הרשב"א ז"ל דנטילת הכבד משום מרה ומשו"ה באין לו מרה אין להטריף גם הכא נימא הכי מאחר דנטילת אונה אחת הוא משום דהטחול שורף ללב בדליכא טחול יש להתיר ואין לחלק דשאני התם דהוא מין בפ"ע משא"כ הכא דכל מין בהמה יש לה טחול וממילא אי איכא אחת שאין לה נטריף מטעם דכל מינו אסרי' חסרה אונה אחת דזה אינו דהא לאו מטעם גזירה אתינן עלה אלא מטעם דינא אתינן עלה וכמו שהוכחתי לעיל וכיון דמדינא אתינן עלה אין לחלק בין מין אחד לשני מינין אלא דא דאמרי' זיל בתר טעמא וכמו דהתם מתירין במי שאין לה מרה נטילת הכבד כן נמי יש להתיר בחסר אונה או שתים באין לה טחול דזיל בתר טעמא וא"כ יש להתיר בשופי בלי פקפוק. אמנם מאחר דזה טרפות דאורייתא כל שמצינו ריעותא א"כ מי יכול להתיר להכניס ראשו בהיתר זה מדימוי מילתא למילתא ועל זה וכיוצא אמרו אין מדמין הטריפות ז"לז ובפרט זה יש לחוש ולאסור ונימא דאותה אונה נחסרה תחילה והיה שם טחול ואח"כ ניטל אחר נטילת האונה ומאחר דהוא עודנו שם בהעדר האונה א"כ פעל מה שהיה לו לפעול בלב וכל העומד לישרף כשרוף דמי ומה מועיל שניטל אח"כ כיון דפעל ועשה ושרף את הפרה ולבה נשבר בקרבה וכ"ש אם נימא דאותה אונה חסרה מתחילת ברייתה והטחול אזל ליה אח"כ דאז ודאי שרף הלב וליכא מניף ואין כח בידי להתיר או לאסור ועל כן חליתי פני גדול הדור והדרו הלא הוא הרב הגדול מעוז ומגדול קופה של שרשים. בנן של קדושים. ר"מ ור"מ פלפלא חריפתא. נרתקא דאורייתא. ומעינין מפיקין מזן אל זן. הלא הוא מורינו הרב אליהו חזן נר"ו יאיר ויזהיר כזוהר הרקיע כיר"א ויורנו הדרך הישר אם להתיר אם לאסור ואף שדבר זה עד עתה לא נמצא מ"מ בכמה עניינם שדברו הפוסקי' שאינם במציאות ולא נטפלנו בהם ובבואם לפנינו אין לנו פה להשיב. וגם זה כאחת מהם וע"כ אף שאני יודע שמני"ר נר"ו אין לו פנאי מ"מ אגרא דכלה דוחקא ותשובתו הרמ'תה מהרה תצמח ושכמ"ה: הלא כה דברי ע"ה משה אסרוסי ס"ט סימן י"ב וזאת תשובתי שהשבתי על דבריו ויהי הקצ'ר אמיץ

חזה הוית כתבה דרשים מעשה ידי אומן ופשריה מהימן הרב סמ"א דחיי נר"ו שחקר חקירת חכם לדעת הרב שו"ג ז"ל שנתן טעם למה צריך יותר מניפין בצד ימין מבצד שמאל מפני שבצד ימין הוא הכבד והוא יותר חם ומצד שמאל איתיה לטחול שאין חומו חזק כ"כ. לכן צריך תלתא מימינא ותרי משמאלא להניף שלא ישרף מחום הטבעי. ומ"הט אם חסרה אחת מהאונות טרפה משום דבטל כח המניף א"ד השו"ג בסל"ה. ולפי"ז חקר הרב הפוסק משה שפיר נר"ו למאי דקי"ל שאם ניטל הטחול כשרה. אם אירע שניטל הטחול וגם חסרה אונה אחת מהשמאל יש לצדד שתהיה כשרה כיון שכל טרפות חסרה אונה אחת הוא שמא ישרף הלב מחום הטחול וכיון דליכא טחול ליתא להאי חששא את"ד נר"ו. ואנכי הרואה כי אין מקום לחקירה זאת אחרי הסליחה. והוא כאשר נבאר כוונת דברי השו"ג בטעמו ונימוקו למה צריך תלתא מימינא ותרתי משמאלא. בהיות כי עיקר הריאה הוא כדי להניף ללב ולקררו מחום המאכל הטבעי. שכדי לבשל המאכל הונחו הטחול והכבד ע"ג הכרס הגדולה כדי לבשל המאכל ברוב חומם שהם כב' לפידי אש. ולהיות הצד ימין הוא היותר חשוב וחזק בכל חלקי הגוף ולכן יכיל בצדו הימנית מאכל יותר מצד שמאל. ע"כ הונח הכבד בצד ימין שחומו וכחו יותר חזק והטחול בצד השמאל שאף שחומו אינו כ"כ חזק יש בו די לצד שמאל ובין שניהם מבשלים המאכל כראוי ואז יתלהב החום הטבעי של המאכל בלבת אש. וע"ז צריכה הריאה להניף ללב שלא ישרף מאותו החום ולהיות צד ימין יותר חזק מברייתו כאמור לכן צריך יותר מניפים ללב בצד ימין מבצד שמאל ואם חסר אחד מן המניפים טרפה משום שסוף החום ההוא לשרוף את הלב וכשרוף דמי

אמור מעתה גם אם ניטל הטחול אכתי צריכה לשתי האונות להניף ללב שלא ישרף מחום המאכל שכבר נתבשל ע"י הכבד לבדו וע"כ אם ניטל הטחול כשרה ולא א אמרינן כיון דחסר לה כח הבישול שתהיה טרפה. דהבישול יתבשל ע"י הכבד לבדו ואולי צריך לו זמן יותר לבשל מאם היה הטחול עמו. עכ"פ מבשל הוא והזמן ממילא אתי ואינו מזיק זה לחיות הבהמה כאשר אינו מזיק אם ניטל הכבד ולא נשתייר אלא כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו דכשרה כמ"ש הש"ע סמ"א. דאפי"ה אמרינן דאותם הב' זתים הנשארים די לבשל המאכל. ואפילו ניטל הכבד כולו אין טרפותו מצר חסרון כח המבשל כמבואר בפוסקים שם. א"כ נמצא דכל עיקר ההנפה הוא כדי לקרר החום הטבעי של המאכל אחר שנתבשל בכבד וטחול או בכבד לבדו וכיוצא. ועכ"פ צריך יותר מניפים מצד ימין כאשר ראינו חוזק הצד ימין שהוצרך לכבד שהוא יותר חזק בטבעו. ועפ"ז אם חסר אונה אחת משמאל אף אם חסר הטחול טרפה כיון דחום הטבעי במקומו עומד וחסר לה כח ההנפה וטרפה. וכמו שהסכים ג"כ הרב הפוסק נר"ו מטעמים אחרים ככתוב בדב"ק. ואין הפנאי מסכים להשתעשע באמרותיו הטהורות ט"ל אורות

אתאן למה שתמה כ"תר ע"ד הרב ש"וג שדבריו