שו"ת תעלומות לב חלק א עו

אמינא דטעות סופר נפל בס' תורת הזבח ז"ל ובמקום דכ' ובבהמה אי איכא מכה ועוקץ בצלע טרפה השו"ג שם צ"ל ובבהמה אי איכא סירכה ועוקץ בצלע טרפה השו"ג שם והוא כמ"ש בספרו נדיב לב שם דמדברי השו"ג מוכח אי איכא מכה בעוקץ עם סירכה טרפה ודוקא בסירכה אבל בלא סירכה עבדינן נפיחה כמ"ש בס' נדיב לב ז"ל ואף שאין כאן מקומו דהכא לא בא לברר דין הסירכות כי כבר כתב זה באות ס' מ"מ כיון דהוצרך להביא תחילה דברי השו"ג מ"ש בשם הר"ן והרשב"א ז"ל הביא מה שסיים השו"ג ז"ל לענין פסק הלכה זה מה שנראה לעד"ן הקצרה אם יסכים עמי מורינו הרב הגדול ר"מ ור"מ סמוך לבו לא יירא שרשו פתוח אלי מים מן הגזע ומן השרשים בנן של קדושים וידעתי דבמקום גדולתו שם מצינו ענותנותו ויפנה אל האזוב שבקיר ויקבל ברכה מאל הזן. הלא הוא עטרת ראשנו הרב המובהק שר ל'ו נאמר כמוהר"ר אליהו חזן הי"ו ויחל"א

ע"ה משה אסרוסי ס"ט סימן יו"ד וזאת תשובתי אליו

האיר אל עבר פני האי פסקא דשדר לן מר ניהו רבה נברשתא דדהבא רב טבח'יא. סולת נקיה. הרב הכולל ענותן כהלל משה שפיר. נופך ספיר. אתה ה' תשמרהו. וביום רעה ימלטהו. כי ה' מחסהו. דביק לן מר במנהג העיר הזאת נעמי להטריף כשיש מכה ועוקץ עם סירכה. ואינם מתירין בנפיחה. ומר באתריה. שקיל וטרי. בעוצם בינתו וטיב בקיאותו לתת טעם למנהג זה. ומרוב ענותנותו במקום גדולתו אותי שאל אחוה דעי גם אני. וכשאני לעצמי זחלתי ואירא לחוות דעי בדיני ש"וב התלוים בראיה כי לכן נקרא שמה ריאה. ואין אומרים למי שלא ראה שיבוא ויגיד. גם כי איני מופנה מכל הצדדין כאשר עיני אדוני משה רואות. ובפרט כי אני טרוד בהדפסת ספרי הקטן תעלומות לב ושמעתת' בעיא צילותא. אכן רוב אהבתו וחבתו אלצתני לבוא בכתובים להגיד כי ישר שקריתי ושניתי דבריו כי נעמו נכוחים למבין וישרים מתוקים מדבש ונופת צופים. וכל דבריו נאמנו מאד בחכמה בתבונה ובדעת. וכאשר הורה זק'ן אב'י מל'ך ח'ד בדרא מורי הגאון ז"ל בס"ה נדיב לב ח"א סי' ס"ב ובס' תורת הזבח אות ס' סט"ז שכל שיש סירכה בעוקץ ראוי להטריף לגמרי דודאי תנקב ולמנהגינו דלא מתירינן בנפיחה בסירכה פוסלת ודאי דאין להקל. ומה גם שכבר נהגו כן בעיר הזאת מימים ראשונים כאשר העד העיד בנו האיש משה הוא הרב הפוסק נר"ו. מי יקל ראשו בגבול שגבלו ראשונים וחפץ הייתי להשתעשע באמרותיו הטהורות טל אורות אכן כבר מלתי אמורה כי אין בידי עתותי ולא בן חורין אני לפוטרו בלא כלום. לכן אשימה עיני לקיים מילי דאבות הגאון מז"ה זלה"ה כי זאת חובתי ואעשנה

והנה במ"ש מז"ה הגדול ז"ל בס' נדיב לב סי' ס"ב שמנהג שאלוניקי יע"א להתיר בנפיחה אף היכא דאיכא סירכה ועוקץ. כתב כת"ר שלפי דבריו דודאי תנקב הריאה איך מהני להו נפיחה. כי אף שנוהגין להכשיר בנפיחה בלא מכה. שם לא היה אלא ספק נקב אבל הכא ודאי נקב עכ"ל נר"ו ואני תמיה על שלימות עיונו איך לא דקדק בלשון הגאון ז"ל שלא כתב דודאי ניקבה כדי שיחשבהו ודאי נקב. אלא כתב דודאי תנקב. ולכן לדידהו דנהגי להכשיר בנפיחה אפי בסירכה הפוסלת משום דבקיאי בבדיקתה. גם זו תבדק ואם בצבצה טרפה דהא חזינן שהעוקץ עשה את שלו וניקבה. ואם לא בצבצה כשרה דאמרי אינון שעדין לא היה יכול לנקב. מעין למ"ש הפר"ח סי' ג"ן והרבנים דעמיה הביא דבריהם מורי ז"ל באותו סימן באם נשבר הגף לפנינו שישבור הגף לגמרי כי היכי דלא לנקוב הריאה וכן בנמצא קוץ תחוב כמ"ש מרן בסי' נ"ז. ולא אסר הרשב"א בסי' תקמ"ו בדרוסה אלא משום שהטיל הארס וא"כ מה יועיל שחיטתו והארס עושה את שלו. משא"כ הכא דבהבטל הסיבה יתבטל המסובב. אלא דלדידן דלא נהגינן כוותייהו משום דלא בקיאינן לא אמרינן הכי אם שהה זמן מה בין שבירה לשחיטה. גם מ"ש כת"ר על מה שכתב הגאון מז"ה ז"ל בתורת הזבח אות ץ' ס"ב משם השו"ג וז"ל ובבהמה אם יש מכה ועוקץ בצלע טרפה. שהוא הפך מ"ש בס' נדיב לב שם שאם יש מכה ועוקץ בלא סירכה שתבדק הריאה. ולכן שפר קדמיה לומר שהוא ט"ס וצ"ל סירכה ועוקץ וכו' כיעו"ש. ואכתי לא איפרק מחולשא דאף אי איכא סירכה השו"ג מתיר בנפיחה ואיך כתב משמו להפך. אלא מוכרח הכוונה היא דטרפה היא לדידהו אחר הבדיקה אם בצבצה ולדידן גם בלא בדיקה. וסמך אמ"ש וביאר דבריו באות ס' סט"ז. והשתא דאתית להכי אף אי לא אמרינן דאיכא ט"ס י"ל בהכוונה כן והוא באופן דאיכא סירכה כמו שביאר שם במקומו וקיצר כאן וכמ"ש כת"ר. וכבר היה בידי ס' תורת הזבח מוגה מכת"י מרן הגאון ז"ל וכמה פעמים אזהרה שמעתי מפה קדוש שאשים עיני עליו כי היה בו מן הטעיות של הדפוס הצריכים לדינא. והן בעון בהיותי בשליחות מצוה גנבוהו מבית ישיבתו שבע"הק ירושלם תובב"א. חבל ע"ד. ועיין בס' בעי חיי חיו"ד סי' ע"ה

אתאן לסיפא אנא דאמרי יפה דן יפה הורה להחזיק במנהגם של ראשונים וכך חובתינו וכך יפה לנו היכא שיש להמנהג על מה לסמוך. ואשרי העם שיש להם ש"וב מומחה ופקיע כאריה רביע אוסר ומתיר אף מפקיע כמג"יר שי"לא כי יאכלו ענוים וישבעו מבלי שום חשש ונדנוד ספק. יאריך ה' ימי שנותיו בשלות השקט ובטח ויפוצו מעיינותיו חוצה. הכ"ד שועל יוצא מבית קדש הקדשים בית פלטי'אל בן עז"ן. דשף מדוכתיה מזן אל זן. המקוה לשוב אל עיר משושי ציון בית חיינו בעזרת האל הזן

והוא הצעיר אליהו חזן ס"ט סימן י"א גם את זה מהרב טבח'יא הנז' הי"ו

כתב מרן ז"ל בש"ע סל"ה ס"ב חמשה אוני אית לה לריאה תלתא מימינא ותרי משמאלא ואם חסרה אחת מימין או משמאל טריפה וכתב הרב שולחן גבוה ז"ל טעם דהוצרך להיות כנפי ריאה יותר מצד ימין למצד שמאל דכבר כתבתי במחודש א' דלא נבראו כנפי ריאה אלא להניף על הלב שלא ישרף מחום הטבעי וחום הטבעי מצד ימין יותר מצר שמאל לפי שמצר ימין